אכן, נפסק, זה מכבר, כי החלטה על מחיקה או דחייה של הליך ערעורי עקב אי תשלום אגרה או אי הפקדת ערבון היא החלטה במעמד צד אחד אשר ניתן לבקש לבטלה, מכוח תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (ראו: בש"א 5822/05 לה נסיונל חברה ישראלית לביטוח בע"מ נ' אלמלם (28.6.2006) (להלן: עניין לה נסיונל); בש"א 5854/14 קריאף נ' ****י (17.9.2014); בש"א 7974/18 זמיר-הלוי נ' לישכת עורכי הדין (12.11.2018)).
אין בהחלטה זו כדי להוות "נסיבה חדשה" המצדיקה עיון חוזר בהחלטה מיום 6.7.2020, בה נקבע, בנוסף לנימוק בעיניין בית המגורים של המבקשת, כי "לא פורטו הוצאות התא המשפחתי" וכי "טענות המבקשת באשר לאפשרות להעזר בבנותיה להפקדת הערבון נטענו בכוללניות". היינו, אין עילה לעיון חוזר בהחלטה לפיה על המבקשת לשלם את האגרה ולהפקיד ערבון בסך 1,500 ש"ח. שנית, המבקשת לא הציגה בבקשתה כל הסבר מניח את הדעת לאי תשלום האגרה ואי הפקדת הערבון.
...
לאחר שעיינתי בבקשה ובתשובה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות, בכפוף לאמור בסעיף 7 להלן.
נוכח כל האמור לעיל, הבקשה נדחית.
עם זאת, בשים לב לעמדתו של הכונס הרשמי, במידה ועד ליום 24.1.2021 תשלם המבקשת את האגרה ותפקיד את העירבון בסך 1,500 ש"ח, יחודש ההליך דנן.