בקשה לעיון חוזר בפסק דין בעניין פשיטת רגל

]השופט ד' מינץ: לפנינו ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופטת מ' בן-ארי) מיום 22.11.2020 בפש"ר 15576-04-19, בגדרה הוחלט להותיר על כנו את פסק הדין שביטל את הליך פשיטת הרגל בעיניינו של המערער (להלן: החייב).

כפי שנפסק לא אחת, החלטה הדוחה בקשה לעיון חוזר בפסק דין מהוה "החלטה אחרת" שאופן ההשגה עליה הוא ברשות בלבד (ע"א 2970/11 בן עמי נ' כהן (26.5.2011); ע"א 1579/12 גמזו נ' ישעיהו (29.2.2012); ע"א 5730/16 סופר נ' עו"ד ארז – נאמן לנכסי החייבת, פסקה 6 (12.1.2017); ע"א 359/21 אפללו נ' כונס נכסים הרישמי, פסקה 9 (25.4.2021)).

...

בבחינת למעלה מן הצורך, דין הערעור להידחות אף לגופם של דברים.

המסקנה המתבקשת היא אפוא, כי אין בנמצא עילה להתערב בביטול הליך הכינוס בעניינו של החייב, ולוּ בקירוב (ראו למשל: ע"א 232/21 אלמקייס נ' עו"ד אהד בתרון, פסקה 6 (11.4.2021); ע"א 1193/21 ‏רחמני נ' כונס הנכסים הרשמי, פסקה 6 (3.5.2021)).

אשר על כן, הערעור נדחה בלא צורך בתשובה.

]השופט ד' מינץ: לפנינו ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופטת מ' בן-ארי) מיום 23.5.2021 בפש"ר 42049-12-17, בגדרה הוחלט להותיר על כנו את פסק הדין שביטל את הליך פשיטת הרגל בעיניינו של המערער.

כפי שנפסק לא אחת, החלטה הדוחה בקשה לעיון חוזר בפסק דין היא "החלטה אחרת" שאינה נחשבת "צו בפשיטת רגל" לצורך סעיף 182 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980, ואשר נתונה לערעור ברשות בלבד (ראו: [ע"א 359/21](http://www.nevo.co.il/case/27334328) אפללו נ' כונס נכסים הרישמי, פסקה 9 (25.4.2021); ע"א 5196/21 גבאי נ' מדינת ישראל – רשות המיסים, פסקה 4 (24.8.2021)).

...

ביום 23.5.2021 דחה בית המשפט את הבקשה בציינו כי "ההליך בוטל לאחר שהחייב [המערער] התעלם מבקשה שהוגשה על ידי המנהל המיוחד להורות על ביטולו ולאחר שבתיק זה הוגשו מספר בקשות להורות על ביטול ההליך ולחייב ניתנו מספר רב של הזדמנויות להסיר מחדלים". במצב דברים זה ובהינתן שהמערער לא הצביע על שינוי נסיבות שאירע לאחר מתן פסק הדין ולא הציג הסבר ראוי להתנהלותו, נקבע כי אין מקום להיעתר לבקשתו ל"עיון חוזר" בפסק הדין ו"להחייאת התיק".

לאחר עיון בערעור ובנספחיו הגעתי לכלל מסקנה כי דינו להיות מסולק על הסף.

המסקנה היא, אפוא, כי כלל לא נתונה למערער זכות ערעור על ההחלטה מיום 23.5.2021, ודי בנימוק זה כדי להטות את הכף אל עבר סילוקו של הערעור על הסף (וראו: ע"א 940/21 דרור נ' דוד הרשקוביץ – מנהל מיוחד, פסקה 4 (31.5.2021) (להלן: עניין דרור)).

התוצאה היא כי דינו של הערעור להיות מסולק על הסף – בין אם על דרך של דחייתו לפי תקנה 138(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 ובין אם באמצעות מחיקתו לפי תקנה 147(ב)(2) לתקנות אלו – וכך אנו מורים.

משהמבקש לא עמד בחובותיו במסגרת הליך פשיטת הרגל, קבע בית המשפט המחוזי (השופטת מ' בן-ארי) בהחלטתו מיום 27.2.2019 כי "אין מקום לידון בתכנית פרעון בשים לב למחדלים שנצברו". משכך, נקבע כי על המבקש להגיש "אסמכתא לתשלום חוב פיגורים"; מסמכים חסרים שלא הוגשו במועד; ודו"חות חודשיים על פני תקופה של ארבעה חודשים ממועד מתן ההחלטה, וכי לאחר תקופה זו יגיש המנהל המיוחד את המלצותיו באשר להליך פשיטת הרגל.

המבקש לא קיים הוראות אלו כנדרש, ומשכך הורה בית המשפט המחוזי בפסק דינו מיום 10.12.2019 על ביטול הליך פשיטת הרגל תוך ביטול צו הכנוס.

בכלל זה נטען כי "ספק" אם למבקש אכן יש זכות לערער על החלטת בית המשפט המחוזי, אשר היא החלטה בקשה לעיון חוזר, עליה העירעור הוא ברשות; וכי מכל מקום, בית משפט זה אינו נוטה להתערב בשקול דעתן של הערכאות הדיוניות בהליכי פשיטת רגל.

כידוע, אין בהגשת ערעור כדי לעכב את ההחלטה שכלפיה הוא מופנה, אלא בהתקיים שני תנאים מצטברים: על המבקש להוכיח כי מאזן הנוחות נוטה באופן ברור לטובתו, במובן זה שאם פסק הדין לא יעוכב ובסופו של ההליך עירעורו יתקבל, ייגרם לו נזק בלתי הפיך; וכי סכויי העירעור גבוהים.

...

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופט ה' סילש) נעתר לבקשה למתן צו כינוס בהחלטתו מיום 28.6.2017, ומינה את המשיב 1 כמנהל מיוחד על נכסיו (להלן: המנהל המיוחד).

יחד עם זאת, אני סבור כי בנסיבות המקרה דנן, ובשים לב לכך שצו הכינוס ניתן לבקשת המבקש, הצעת הכנ"ר עשויה לשרת את כל הצדדים הנוגעים לעניין.

משכך, אני מורה על עיכוב חלוקת כספי קופת הכינוס עד להכרעה בערעור, וזאת בכפוף לכך שהמבקש יגיש לבית המשפט המחוזי אסמכתא לתשלום חוב הפיגורים עד ליום 14.6.2020; יגיש דו"חות חודשיים כנדרש בצירוף אסמכתאות מתאימות בהתאם להוראות בית המשפט המחוזי; וישלם תשלום חודשי על סך 200 ש"ח. אם המבקש לא יקיים הוראות אלו, יורה בית המשפט המחוזי על חלוקת כספי קופת הכינוס, והודעת עדכון על כך תוגש על ידי המנהל המיוחד לבית משפט זה, לידיעת המותב שידון בערעור.

הבקשה מתקבלת אפוא, בכפוף לאמור לעיל בפסקה 9.

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד פש"ר 24702-03-19 כריסטיה נ' כונס נכסים רישמי תל אביב ואח' מספר בקשה:6 לפני כבוד השופטת שרון צנציפר הלפמן בעיניין: פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 ובעניין: המבקש/ת / החייב/ת: ליביו כריסטיה המשיבים: 1.אמירה נהיר (מנהל מיוחד) 2.כונס נכסים רישמי תל אביב החלטה

עוד נטען, כי במסגרת הבקשה לא העלה החייב נסיבות חדשות המצדיקות את ביטול פסק הדין בהתאם לאמור בסעיף 181 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980 (להלן: הפקודה).

נפסק, כי לבית המשפט הדן בהליך של פשיטת רגל שיקול דעת רחב בהכרעה בבקשה לעיון חוזר, ברם, על-מנת שלא לכרסם בעקרון סופיות הדיון – סמכות זו תופעל בצמצום (רע"א 1826/20 פלונית נ' הכנ"ר, פסקה 14 (21.6.2020)).

...

בית המשפט נעתר לבקשה.

במקרים כגון זה, כך נטען, יש מקום לסנקציה בגין אי שיתוף הפעולה של החייב בהליך ואין להיעתר לבקשה.

דיון והכרעה לאחר ששקלתי את בקשת החייב ונתתי דעתי לטענות הצדדים ולעמדת הכנ"ר, הגעתי למסקנה כי אין בידי להיעתר לבקשה לעיון חוזר בפסק הדין שהורה על ביטול ההליך.

בית המשפט המחוזי בחיפה פש"ר 36180-08-18 שטרן נ' כונס נכסים רישמי מחוז חיפה והצפון ואח' תיק חצוני: 69214 ממונה חדל"פ/כונ"ר 69214 לפני כבוד השופט שמואל מנדלבום בעיניין: פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 להלן: "הפקודה" בעיניין: שטרן אביב, ת"ז 200163590 להלן: "החייב" ובעניין: הכונס הרישמי מחוז חיפה להלן: "הכונ"ר" ובעניין: עו"ד גלית טלי - ארד להלן: "המנהלת המיוחדת" החלטה

ביום 22.6.20 הוגשה מטעם החייב בקשה לעיון חוזר בפסק הדין והשבתו להליך.

בהחלטתי מיום 30.7.20 החלטתי ליתן לחייב היזדמנות אחרונה למיצוי זכויותיו בהליך ונעתרתי לבקשתו והוריתי על ביטול פסק הדין מיום 10.12.19 ועל חידוש ההליך וזאת, נימקתי, לאחר שעיינתי במכלול הטיעונים והנסיבות שפורטו בבקשה ובכלל זה אלו הנוגעות לבנו של החייב, העובדה כי החייב היה בחל"ת מספר חודשים (עקב משבר הקורונה), העובדה כי החייב שילם מספר תשלומים לקופת הכנוס גם לאחר ביטול ההליך וכי על פי תחשיביו חוב הפיגורים עמד על סכום נמוך משמעותית מכפי שטענה המנהלת המיוחדת דאז וכן צימצום הוצאות השכירות ועברו המקשה על פוטנציאל ההישתכרות שלו.

המנהלת המיוחדת דיווחה עוד בדו"ח המסכם כי בדיקה באתר נבו ומעיון בחובות החייב עולה על פניו כי חובו כלפי הנושה, אבישלום בן שבת, בסך של 253,704 ₪ נוצר בעקבות מסירת שיקים גנובים ומזויפים על ידי החייב ביודעין לטובת ניכיון שיקים אצל הנושה ששילם לחייב תשלומים שונים כך שלעמדת המנהלת המיוחדת עסקינן בחוב שנוצר עקב מירמה ולא יינתן לחייב הפטר ממנו גם אם יוכרז פושט רגל וכך גם לגבי החוב בסך 99,543 ₪ למרכז לגביית קנסות.

...

בהחלטתי מיום 30.7.20 החלטתי ליתן לחייב הזדמנות אחרונה למיצוי זכויותיו בהליך ונעתרתי לבקשתו והוריתי על ביטול פסק הדין מיום 10.12.19 ועל חידוש ההליך וזאת, נימקתי, לאחר שעיינתי במכלול הטיעונים והנסיבות שפורטו בבקשה ובכלל זה אלו הנוגעות לבנו של החייב, העובדה כי החייב היה בחל"ת מספר חודשים (עקב משבר הקורונה), העובדה כי החייב שילם מספר תשלומים לקופת הכינוס גם לאחר ביטול ההליך וכי על פי תחשיביו חוב הפיגורים עמד על סכום נמוך משמעותית מכפי שטענה המנהלת המיוחדת דאז וכן צמצום הוצאות השכירות ועברו המקשה על פוטנציאל ההשתכרות שלו.

בהתאם זה אני מורה לחייב, וכתנאי להישארותו בהליך, לסלק את חוב הפיגורים שנצבר החל מחודש 4/21 עד 12/22 ב -3 ע"ס 2,000 ₪ כ"א שישולמו החל מחודש 1/23 בנוסף לתשלומים השוטפים בהתאם לצו התשלומים כך שעבור החודשים 1/23 - 3/23 יפקיד החייב בקופת הכינוס סך של 3,000 ₪ לחודש ולאחר מכן, החל מחודש 4/23, יפקיד החייב סך של 800 ₪ לחודש בנוסף לתשלומים השוטפים כך שבכל חודש יפקיד החייב סך של 1,800 ₪ (ע"ח חוב הפיגורים ותשלום שוטף) עד לסילוק חוב הפיגורים שנצבר בתקופה האמורה.

אני סבור כי לאור נתוניו האישיים והמשפחתיים של החייב מדובר בפריסה סבירה בנסיבות המאזנת כראוי בין הצורך בקביעת תשלום הולם לטובת נושי החייב ובין שמירה על רמת ההכנסה הנדרשת לצורך קיום צרכי מחייה בסיסיים של החייב וזאת בשים לב לפוטנציאל השתכרותו וחלוף הזמן הרב מאז תחילת הליך מבלי שנקבעה תוכנית פרעון עד כה. אוסיף בהקשר זה כי את הפריסה האמורה ביססתי על חובת החייב להשיא את השתכרותו ולהשתלב בשוק העבודה במשרה מלאה או במשרה שתניב לו, לכל הפחות, הכנסה בגובה שכר המינימום כפי שמצופה מאדם בגילו הצעיר ובהעדר מצב רפואי מגובה באסמכתאות המונע ממנו לנצל את כושר השתכרותו ויש להניח כי הוא כבר השתלב בעבודה כאמור בהתאם להודעתו האחרונה מיום 27.7.22.

על כן אני מורה לחייב בשלב זה להגיש לתיק עד ליום 12.2.23 אישור של המנהלת המיוחדת לפיו הוא שילם סך של 3,000 ₪ (1000 ₪ תשלום שוטף עבור חודש 1/23 ו- 2,000 ₪ ע"ח חוב הפיגורים), הגיש דו"חות דו חודשיים עבור 6 חודשים אחרונים לפחות כאשר הדו"חות ערוכים כנדרש ומגובים באסמכתאות מלאות ועדכון בדבר המאמצים שעשה לצורך הפחתת החובות בדין קדימה, שאם לא כן אורה על ביטול ההליך ללא דיון נוסף ולאור הנימוקים שפירטתי בהרחבה לעיל.