בקשה לעיון חוזר בהחלטת מעצר עד תום הליכים בעבירת סיוע לאויב

בפניי בקשה לעיון חוזר מכוח סעיף 52 לחוק סדר הדין הפלילי, במסגרתה עותר המבקש להורות על שינוי תנאי שיחרורו, כפי שנקבעו בהחלטה מיום 02.04.2015, באופן שתתאפשר למבקש יציאה לעבודה ממעצר הבית המלא בו הוא שוהה בתל-אביב, למשרדיו במפעל שבבעלותו באיזור התעשייה בית שמש, בימים א-ה בין השעות 21:00–08:00, בלווי ובפיקוח המלא והמתמיד של מי מהערבים הקיימים, לצד ערבים נוספים – מאיה אלון כרמיאל, משה רוזנשטיין, עיני אברהם (להלן: "הערבים הנוספים").

ראשית- במישור הראייתי טען, כי התשתית הראייתית שנקבעה בשלב הליך המעצר, חלה בה חולשה ממשית, שכן המשיבה, חרף הצהרותיה במסגרת הדיונים בבקשת המעצר עד תום ההליכים וחרף ההצהרה בפני ההרכב הדן בתיק בדיון מיום 14.4.15, כי בתוך שבוע תצורף לתיק חוות דעת ממוחה – נכון להיוםלא התקבלה חוות דעת ממוחה, שבאמצעותה מבקשת המאשימה להוכיח את הרכיב המרכזי (פח מגולוון בעובי 0.3 מ"מ) בעבירה העיקרית והחמורה המיוחסת למבקש בכתב האישום – סיוע לאויב במילחמה.

...

אשר לטענה בדבר חלוף הזמן- נטען, כי גם טענה זו דינה להידחות, שכן לא חלף זמן ניכר שיצדיק עיון חוזר בתנאי שחרורו של המבקש.

לאחר שהקשבתי לטיעוני ב"כ הצדדים, וכן עיינתי בתסקיר שרות המבחן, וכן נתתי הזדמנות לצדדים לבחון את הערבים הנוספים, וכן חזרתי ועיינתי בהחלטתי הקודמת בדבר התשתית הראייתית הלכאורית שהונחה לחובת המבקש מיום 02.04.2015, ועל רקע המבחנים שהותוו בפסיקת בית המשפט העליון, שוכנעתי שהמקרה שבפניי מצדיק לטעמי להיעתר לבקשה, אמנם באופן חלקי בכל הנוגע ליציאה לעבודה בשלב זה, וזאת מאותם טעמים ונימוקים שעמדתי עליהם בעניינו של השותף לכתב האישום (ציון בן חמו), היינו – סעיף 7 א, ב, ג, ז, ח, שכן טעמים אלה ונימוקים אלה יפים גם בעניינו של המבקש דנן.

על כן, הנני מורה כדלקמן: הנני מתיר למבקש, בליווי ובפיקוח מלא ומתמיד, של מי מהערבים הקיימים, לצד הערבים הנוספים – מאיה אלון כרמיאלי, משה רוזנשטיין, עיני אברהם - לצאת את מעצר הבית בימים א-ה בין השעות 06:00-20:00 ובימי ו' בין השעות 06:00-15:00, לצרכי ניהול עסקיו במפעלים שבבעלותו, הנמצאים באזור המלאכה 4 בית שמש.

ביום 26.12.2004 הוגש לבית המשפט המחוזי בתל-אביב - יפו כתב אישום המייחס למשיבה עבירות בטחוניות של סיוע לאויב במילחמה, מסירת ידיעה לאויב ולתועלתו, מגע עם סוכן חוץ, החזקת נשק בלא רשות על פי דין, תמיכה באירגון טירור וכן הפרת הוראה חוקית.

ערר שהגישה המבקשת על החלטה זו (בש"פ 801/05) נתקבל, וביום 30.1.2005 הורה בית משפט זה (השופט א' רובינשטיין) על מעצרה של המשיבה עד תום ההליכים נגדה, בקובעו כי יש להביט על מעשיה באופן כולל וכי השתלבותה המשמעותית של המשיבה במירקם הפעילות של אנשי הטרור אינו מצביע על תמימות.

ביום 26.6.2005 הגישה המשיבה בקשה לעיון חוזר בהחלטת המעצר לבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, נוכח התפתחויות שחלו לטענתה מאז מתן ההחלטה לעוצרה ובהם שינויים בתשתית הראייתית; שינויים ביחסים שבין הרשות הפלשתינית לישראל; שינויים במעמדו של זביידי וחלוף הזמן מאז שנעצרה.

...

לסיכום קבע בית המשפט, כי השילוב בין מסוכנות לחשש מהימלטות במקרה זה מונע הידרשות לחלופת מעצר.

מן העובדה שאין מדובר במעשים יזומים ומתוכננים מראש, מתבקשת לטענת המשיבה המסקנה כי אין במעשים המיוחסים לה כדי להעיד על מסוכנות.

שקלתי את מכלול הטיעונים שהעלו הצדדים ובאתי למסקנה כי מערך האיזונים שהצדיק את מעצרה של המשיבה כמפורט בהחלטתו של השופט רובינשטיין מיום 30.1.2005, נותר על עומדו בשלב זה והוא מצדיק גם את הארכת המעצר המבוקשת.

המשיב עומד לדין בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע בעבירות של מגע עם סוכן חוץ, עשיית פעולה ברכוש טירור, מתן שירות להתאחדות בלתי מותרת, ניסיון לסייע לאויב במילחמה, אספקת אמצעים לבצוע פשע, ניסיון סיוע לייצור נשק ועשיית פעולה ברכוש למטרות טירור.

בהמשך הוארך מעצרו של המשיב בפעם השלישית (בש"פ 4563/08), ובהחלטת ההארכה היתייחס בית משפט זה (כב' השופט א' רובינשטיין) למשא ומתן שניהלו הצדדים אותה עת להשגת הסדר טיעון (לאחר תחילת שמיעת ההוכחות) והטעים כי "גם למו"מ בין הצדדים צריכה להיות מסגרת זמן סבירה, ואם הדבר מתמשך – על בית המשפט בכגון דא לקבוע להוכחות בלוח זמנים צפוף ככל הניתן". בהמשך הגיש המשיב בקשה לעיון חוזר בהחלטה לעצרו עד תום ההליכים, אך ביום 10.8.2008 דחה בית המשפט המחוזי בבאר-שבע את הבקשה וערר שהגיש המשיב על החלטה זו נמחק לבקשתו בעקבות המלצת בית המשפט.

מכל מקום, משנתברר עתה כי אין עוד סיכוי להסדר, ראוי הוא כי בית המשפט המחוזי יעשה כל מאמץ לסיים את המשפט ללא דיחוי נוסף וספק בעיני אם שני המועדים לשמיעת הוכחות שנקבעו (אחד מהם חורג מגדר תקופת ההארכה המבוקשת), די בהם לצורך כך. סיכומו של דבר - נוכח העבירות המיוחסות למשיב המקימות מסוכנות רבה מצדו ובהיתחשב בהודאתו בחלק מפרטי כתב האישום ובכך שההגנה אחראית אף היא במידה לא מבוטלת להתמשכות הדיונים עד כה, יש הצדקה לכך שמשפטו של המשיב יוסיף להתנהל כשהוא נתון במעצר.

...

עם הגשת כתב האישום עתרה המבקשת למעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו, וביום 4.3.2007 נעתר בית המשפט המחוזי בבאר-שבע (כב' סגנית הנשיא ר' אבידע) לבקשה והורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים, בהסכמתו, תוך שמירת זכותו לפנות בכל עת לבית המשפט בבקשה לקיים דיון בשאלת המעצר.

מכל מקום, משנתברר עתה כי אין עוד סיכוי להסדר, ראוי הוא כי בית המשפט המחוזי יעשה כל מאמץ לסיים את המשפט ללא דיחוי נוסף וספק בעיני אם שני המועדים לשמיעת הוכחות שנקבעו (אחד מהם חורג מגדר תקופת ההארכה המבוקשת), די בהם לצורך כך. סיכומו של דבר - נוכח העבירות המיוחסות למשיב המקימות מסוכנות רבה מצידו ובהתחשב בהודאתו בחלק מפרטי כתב האישום ובכך שההגנה אחראית אף היא במידה לא מבוטלת להתמשכות הדיונים עד כה, יש הצדקה לכך שמשפטו של המשיב יוסיף להתנהל כשהוא נתון במעצר.

אשר על כן, אני מורה על הארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים נוספים, החל מיום 25.2.2009 או עד למתן פסק דין בתפ"ח 1022/07 בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע, לפי המוקדם.

בית המשפט המחוזי בבאר שבע מ"ת 67569-12-15 מדינת ישראל נ' סלאיימה(עציר) 02 ינואר 2018 מספר פל"א 520073/15 לפני כבוד השופט **** בן טולילה המבקש אשרף סלאיימה (עציר) ת.ז. 307970244 ע"י ב"כ עו"ד עלי אבו לבן או עו"ד רות לוין המשיבה מדינת ישראל - פמ"ד ע"י ב"כ עו"ד כהן קדוש <#1#> <#2#> החלטה בבקשה לעיון חוזר

רקע: נגד המבקש הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של קשירת קשר לסיוע לאויב במילחמה בהתאם להוראת סעיפים 92 + 99 (א) לחוק העונשין התשל"ז – 1977.

ביום 23.3.16, הורה בית המשפט, כב' השופט אבו טהה, בהסכמת המבקש על מעצרו עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.

...

כיום, לאחר שבית המשפט נדרש באופן בלתי אמצעי למפקחים, ולאור כל המפורט לעיל, סבורני כי ניתן להורות על שחרורו לחלופה בבית אמו, אף מבלי להזדקק לאיזוק אלקטרוני (שמלכתחילה הוצע על מנת להשוות את תנאיו של המבקש לתנאיו של חליל, שמאז כבר מצוי ללא כל תנאי מגביל).

סוף דבר, מכל המקובץ לעיל, הינני להורות על שחרורו של המבקש בתנאים הבאים: מעצר בית מלא בבית הוריו בכתובת, בית לחם הישנה 97, ראס אל עמוד.

<#7#> החלטה מעכב החלטתי עד ליום 4.1.18 שעה 14:00.

(1) ביום 30.5.05 הוגש כתב אישום, ובו שלושה אישומים כנגד המשיב, המייחסים לו עבירות של קשירת קשר לפשע, החזקת נשק, החזקת תחמושת, ניסיון להחזקת נשק, ניסיון לסייע לאויב במלחמתו בישראל, גילוי כוונה לבגוד והדחה בחקירה.

מה שמצוי כבסיס להחלטה, מעבר לחלוף הזמן אליו אדרש להלן והקשור במיוחד לסעיף 62, הוא החלטת בית המשפט המחוזי למעצר עד תום ההליכים.

יתר על כן, אם מיתקיים אחד מתנאי סעיף 52 לחוק המעצרים, קרי, "אם נתגלו עובדות חדשות, נשתנו נסיבות או עבר זמן מעת מתן ההחלטה" רשאי עצור (לענייננו) לפנות בבקשה לעיון חוזר, דבר שלא נעשה כאן.

...

באישום השני נטען כנגד המשיב, כי ניסה לארגן פיגועים כנגד אזרחי ישראל היהודים וחיילי צה"ל. לשם ארגון הפיגועים פנה לאותו אחר על מנת שישיג לו נשק, אולם האחרון לא נעתר לבקשתו.

ביום 26.6.05 נעתר בית המשפט המחוזי בבאר-שבע (השופט זלוצ'ובר) לבקשה.

(1) נראה לי לאחר העיון כי יש מקום להארכת המעצר בשישים יום.