בקשה לעיון חוזר בהחלטה על פסילת רישיון נהיגה

בפני בקשה לעיון חוזר בהחלטתי מיום 26.04.20 לפיה נפסל המבקש (להלן: "המבקש" או "הנאשם") מלהחזיק רישיון נהיגה עד למתן פסק דין בעיניינו.

על ההחלטה האמורה הגיש המבקש ערר לבית משפט המחוזי אשר דחה בהחלטתו מיום 31.05.20 את הערר תוך שהוא קובע, לאחר עיון בחומר הראיות ודיון בטיעוני הצדדים, כי לא נפלה שגגה בהחלטת בית המשפט אשר הורתה על פסילתו של המבקש מלהחזיק רישיון נהיגה עד למתן פסק דין בעיניינו (ע"ח 60243-05-20).

...

החלטתי לדחות את הבקשה ולהלן טעמי: בהחלטתי מיום 26.04.20 הורתי על פסילת המבקש מלהחזיק ברישיון נהיגה בהתאם לסעיף 46ב' לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א-1961 וזאת עד למתן פסק דין בעניינו.

בקשת רשות הערעור נדחתה בהחלטה מיום 25.06.20 תוך שבית המשפט העליון קובע כי: "בית משפט השלום בחן את התשתית הראייתית הלכאורית שעומדת נגד המבקש, לרבות סרטון המתעד את האירוע נשוא כתב האישום, נתן דעתו לטענות הצדדים, ולבסוף לא שוכנע כי המבקש הצליח לסתור את חזקת המסוכנות הסטטוטורית שקמה נגד מי שמואשם בעבירה שגרמה לתאונת דרכים שבה נהרג אדם, לעניין פסילתו מלהחזיק ברישיון נהיגה עד למתן פסק דין בעניינו, לפי סעיף 46ב לפקודת התעבורה. בית המשפט המחוזי בחן אף הוא את התשתית הראייתית הלכאורית ושמע את טענות הצדדים, והגיע למסקנה זהה" (בש"פ 4231/20).

סוף דבר במכלול האמור לעיל, אני מורה על דחיית הבקשה.

עניין לנו בבקשת רשות ערר על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 11.5.2022 ב-ע"ח 44144-04-22; בגדרה נדחה ערר על החלטה מיום 13.4.2022 שניתנה על ידי בית המשפט לתעבורה בפתח תקווה ב-בפ"ת 3161-03-22, שדחתה בקשה לעיון חוזר בהחלטתו מיום 21.3.2022 – החלטה שבה הורה בית המשפט לתעבורה על פסילתה של המבקשת מלהחזיק ברישיון נהיגה עד לתום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדה.

עם הגשת כתב האישום, הוגשה לבית המשפט לתעבורה בקשה לפסילת רישיון הנהיגה של המבקשת עד למתן פסק דין בעיניינה, זאת בהתאם לסעיף 46ב לפקודה; סעיף זה קובע כי בית המשפט יורה על פסילת רישיון הנהיגה של הנהג אשר הוגש נגדו כתב אישום בגין עבירה שגרמה לתאונת דרכים שבה נהרג אדם, וזאת עד למתן פסק דין בעיניינו, אלא אם כן שוכנע בית המשפט כי אין בהמשך נהיגת הנאשם משום סכנה לציבור.

...

בתוך כך ציין בית המשפט המחוזי כי אין בעובדה שטרם נתקבלה חוות דעת סופית מאת המכון לרפואה משפטית, כדי לשנות ממסקנה זו; אולם ככל שחוות הדעת שתתקבל בהמשך לא תצביע באופן מלא על קשר סיבתי, יהיה בכך כדי להצדיק בקשה לעיון חוזר בהחלטת הפסילה.

ביום 11.5.2022 דחה בית המשפט המחוזי את הערר, תוך שקבע שהמבקשת אינה עומדת בתנאים לעיון חוזר וציין כי "אין די בכתבה עיתונאית כדי ללמד על היפוך ראייתי, כך מקל וחומר כאשר הכתבה כלל אינה דנה בתיק הנדון. המדובר בכתבה שאינה אלא מאמר דעה, וברי שלא ניתן לבסס עליה טיעון ראייתי כלשהו". מכאן הבקשה למתן רשות ערר, וייאמר מיד כי דינה להידחות.

כפי שציינו שתי הערכאות הקודמות, טענותיה של המבקשת נסמכות כולן על דיווחים בתקשורת, וברי כי לא היה יסוד לשעות לבקשתה במצב דברים זה. סוף דבר, הבקשה למתן רשות ערר נדחית.

][ לפנַי בקשת רשות לערור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (סגנית הנשיאה, השופטת י' רז-לוי) מיום 17.7.2022 בע"ח 25586-07-22 במסגרתה נדחה ערר המבקש על החלטת בית משפט השלום לתעבורה בבאר שבע (השופטת א' ח' בר) מיום 13.7.2022 בבש"ע 6630-01-21 שלא לקצוב את פסילת רשיונו.

בהמשך לכך, בתום הדיון הורה בית המשפט על שיחרורו של המבקש למעצר בית לילי בתנאים שונים, ובכלל זה הורה על פסילת רישיון הנהיגה של המבקש עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

בקשה לעיון חוזר בהחלטה זו נדחתה בהחלטה מיום 15.6.2021 משנקבע כי אין הצדקה לקציבת הפסילה בשלב זה, לאור חומרת העבירות, הישנותן והצורך להגן על הציבור.

...

דין הבקשה להידחות.

הבקשה נדחית.

ביום 25.01.2023 הגישה המאשימה בקשה בתיק הפוסל לעיון חוזר בהחלטה מיום 12.12.2022, שניתנה מבלי שניתנה למאשימה היזדמנות להגיב לה. בהחלטה שניתנה בו ביום דחה בית המשפט את הבקשה "בהיעדר סמכות". בהחלטה זאת הבהיר בית המשפט כי בהתאם להילכת בית המשפט העליון בבש"פ 9075/12 מוחמד ג'אבר נ' מדינת ישראל מיום 14.04.14 (להלן: "הילכת ג'אבר") הסמכות לחשב את מניין ימי פסילת רישיון הנהיגה מסורה בידי רשות הרשוי והביקורת השיפוטית על החלטתה נתונה בידי בית המשפט לעניינים מינהליים (החלטת בית המשפט הוגשה על ידי הנאשם במסגרת הדיון בבקשה וסומנה "מב/2").

...

אינני מקבלת את טענת הנאשם, כי לא היה מקום להגשת כתב האישום בלא הוצאת תע"צים תחילה.

לו אכן היה הנאשם מוכיח כי משרד הרישוי ביצע ביחס לפסילה שהוטלה עליו בתיק הפוסל פעולת חישוב, כי אז אמנם לא היה מקום לכל בירור נוסף אותו ביקשה המאשימה לערוך ואף לא היה מקום ל"התעקשותה" על הותרת פסילת הרישיון שעד תום ההליכים בעינה, שכן במקרה שכזה, אכן הייתה מתחייבת בה בעת המסקנה כי הנאשם לא נהג בעת פסילה.

נוכח האמור לעיל אני מורה על דחיית הבקשה.

ביום 04.05.23 הוגשה בקשה לעיון חוזר בהחלטת המעצר בפקוח אלקטרוני ולהורות על הגשת תסקיר במסגרתה המבקש טען, בין היתר, כי הוא ריצה מעצר ממושך מאז 08.2022 ועדיין נתון במעצר בית בפקוח אלקטרוני, בעוד תלויים על שולחנו אשה וילדים קטנים ואין מושיע בפרנסתם.

ההחלטה על פסילת רישיון הנהיגה של המבקש עד תום הליכים עומדת על כנה.

...

סוף דבר סיכומו של דבר בשכלול הנסיבות שפורטו והאינטרסים המתנגשים, יש מקום לנקוט במשנה זהירות בעת מתן ההחלטה בבקשה שלפניי, וכל שינוי כזה או אחר בתנאי מעצרו, יש לבצע בצורה הדרגתית ואין מקום לשחרור ללא כל תנאים, כעתירת המבקש.

על כן, אני סבורה כי ניתן לאפשר שחרור המבקש ממעצרו בתנאי איזוק אלקטרוני לחלופת מעצר, במעצר בית, בהוספת תנאים מגבילים וערבויות מכבידות נוספות, אשר יבטיחו שמירה על שלום הציבור, והכל כדלקמן: המבקש יחתום על ערבות עצמית נוספת על סך של 5,000 ₪.

בכפוף לכל אלה ולאחר עמידת המבקש בתנאים הנ"ל, ולא לפני 14.11.23 אני מורה על הסרת האיזוק האלקטרוני ושחרור המבקש למעצר בית מלא בביתו בשכונת אל נופג'י בכפר ריינה, תחת פיקוחם ש שלושת המפקחים, ביחד ולחוד.