בקשה לעיון חוזר בהחלטה על מחיקת בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין

בבית המשפט העליון רע"פ 4518/21 לפני: כבוד השופט י' אלרון המבקשים: 1. משה סעיר 2. איריס סעיר נ ג ד המשיבה: הוועדה המקומית לתיכנון ובניה פתח תקווה בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ב-עתפ"ב 46511-03-21 מיום 01.06.2021 שניתן על ידי השופט מ' קרשן; בקשה לעיכוב ביצוע בשם המבקשים: עו"ד שי פרטוש בשם המשיבה: עו"ד מוריה ביינה ][]החלטה

לפניי בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז–לוד (השופט מ' קרשן) בעתפ"ב 46511-03-21, מיום 1.6.2021, בגדריו היתקבל ערעור המשיבה על החלטת בית משפט לעניינים מקומיים בפתח תקווה (השופט ע' מורנו) בתו"ב 56974-12-15, מיום 2.2.2021.

ביום 18.1.2021 הגישו המבקשים בקשה לביטול הצוו ומחיקת ההערה שנרשמה בלישכת רישום המקרקעין (להלן: ההערה), מהטעם כי החליטו על סגירת גן הילדים בעקבות מגיפת הקורונה עד לתאריך 31.8.2021.

המשיבה לא השלימה עם החלטה זו, והגישה בקשה לעיון חוזר, אשר נדחתה בנימוק כי בית משפט לעניינים מקומיים אינו יושב כערכאת ערעור על החלטותיו שלו.

...

המשיבה טוענת בתגובתה כי דין הבקשה להידחות.

דין הבקשה לרשות ערעור להידחות.

דין הבקשה להידחות אפוא.

באותו מועד גם הוחלט בהסכמה על מחיקת בקשה לעיון חוזר בהחלטה מיום 11.4.22 בעיניין הסעד הזמני.

בקשת רשות העירעור הוגשה גם על החלטה מיום 15.6.22 שניתנה בבקשת הנתבע להורות על ביטול החלטה בעיניין הוצאות ובקשה לעיכוב ביצוע החלטה על מינוי מומחה.

השגות על החלטות ביניים של הערכאה הדיונית, יידונו ככלל במסגרת ערעור על פסק דין ולא בשלב הבינים אלא אם כן כתוצאה מהחלטת הביניים ינוהל ההליך באופן שגוי או אם נמצא כי קיימת הצדקה לבקורת מיידית של ערכאת העירעור.

...

דין בקשת רשות הערעור להידחות אף ללא צורך בתשובה וזאת מהנימוקים כדלקמן: א) באשר להחלטה מיום 11.4.22: בקשת רשות הערעור הוגשה באיחור מבלי שהוגשה בקשה להארכת מועד.

ב) על מנת להפיס דעתם של המבקשים אציין, כי דין הבקשה להידחות גם לו היתה מוגשת במועדה.

לסיכום: א) לאור האמור לעיל, נדחית בקשת רשות הערעור.

ביום 01.08.2019 הוגשה בקשת רשות ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בירושלים, לבית המשפט העליון ובקשה לעיכוב ביצוע, שנדחו ביום 05.08.2019, ובית המשפט העליון פסק כי על המערערת לצאת מישראל עד יום 22.08.2019.

ביום 02.05.2021 הגישה הרשות בקשה לעיון חוזר בהחלטה בנימוק שהתבססה על עובדה שגויה, שכן נכון לאותה העת, המערערים חיו יחד פחות משנתיים ולא עשור שנים.

דיון בעירעור היתקיים ביום 31.10.2021 (לאחר בקשת דחייה מצד הרשות), ובו חזרו הצדדים על טענותיהם והתקיים דיון מחוץ לפרוטוקול שבסיומו המלצתי כי הזוג ייכנס להליך מדורג שבמסגרתו ייבדקו הממליצים והמצהירים הרבים מטעם המערערים,, תוך שהמערערת נותרת לשהות בישראל, והערעור יימחק.

בפסקי דין קודמים שהתמקדו במבחן כנות הקשר בין בני זוג במסגרת דומה לעניין שלפניי, עמדתי בהרחבה על המסגרת החוקית הרלוואנטית, ועל חובות הרשות להוגנות ולביסוס ההחלטות על תשתית עובדתית ומשפטית הולמת (ראו: עמ"נ (מנהליים ת"א) 57982-12-20 נתן בויצ'מן נ' רשות האוכלוסין וההגירה, משרד הפנים (נבו 21.12.2022); עמ"נ 26443-07-21 דוד דהן וסילביה סקורחדובה נ' רשות האוכלוסין וההגירה (נבו 04.05.22); עמ"נ 9613-08-20 פלוני ופלונית נ' רשות האוכלוסין וההגירה (נבו 13.04.21) ועת"מ (ת"א) 5929-03-14 אולג קורפן נ' מדינת ישראל (רשות האוכלוסין וההגירה) (נבו 08.06.16)).

...

כנות הקשר כעולה מהתשתית העובדתית אני סבורה כי במקרה זה לא ניתן היה לשלול את כנות הקשר אך על סמך הראיון שבוצע למערערים, בעיקר כשהמערערים הגישו ראיות רבות נוספות שלא נבדקו, או שנבדקו והרשות לא התייחסה לכך בהחלטותיה.

לאור האמור, אני סבורה כי על הרשות לשוב ולבחון את כנות הקשר בין הצדדים משלחף זמן נוסף, ובמסגרת זו לבחון את כלל הראיות שהציגו המערערים, הן עם הגשת הבקשה, הן במהלך ההליך שלפניי.

סוף דבר לאור האמור לעיל, הערעור מתקבל בחלקו.

הובהר, כי הבקשה לביטול פסק הדין נדחתה זה מכבר, וכי בית המשפט "אינו יושב כערכאת ערעור על החלטותיו" (להלן: ההחלטה השניה).

אחר זאת, נקבע גם כי "מחדלי המבקשת אינם עניין של 'מה בכך' אלא עולים לכדי זילזול בבית משפט", וכי "בית [ה]משפט לא נתן פסק דין בהיעדר הגנה בחופזה", אלא להפך – "פעם אחר פעם ניתנה אפשרות למבקשת לתקן מחדליה אך היא לא ניצלה את האפשרויות שניתנו לה". עוד נפסק, כי גם ההחלטה השניה – בדין ניתנה, שכן עיון חוזר מן הסוג שהתבקש מצריך "שינוי נסיבות מהותי", וכזה לא היתקיים בנסיבות המקרה דנן.

ביום 30.5.2023, נתנה הרשמת ק' אזולאי את החלטתה בבקשה, שבגדרה נדחתה הבקשה למחיקת ההליך על הסף.

לצד זאת נקבע, כי יש להוציא את התצהיר מתיק בית המשפט, וכי "ככל שהמבקשת תבחר בכך, עד ליום 7.6.2023 תוכל להגיש תצהיר בתמיכה לבקשת עיכוב הבצוע, אשר לא יעלה על שישה עמודים (כאמור בתקנה 50(5) ל[תקנות])". המבקשת לא אמרה נואש, וביום 7.6.2023, הגישה "בקשה להבהרת ההחלטה מיום 30.5.2023". בהחלטה מיום 11.6.2023, הבהירה הרשמת כי "הבקשה היא למעשה בקשה לעיון חוזר" בהחלטה המוקדמת, אלא שלא הוצגו כל נסיבות חדשות המצדיקות את שינוי ההחלטה, ובכל מקרה, כי אין כל צורך בהבהרתה של ההחלטה המוקדמת.

...

בכגון דא, התוצאה היא שמדובר בהתנהלות העולה כדי זלזול חמור בבתי המשפט, כך שאפילו היה עולה בידי המבקשת להוכיח את רכיב סיכויי הגנתה – בהחלט יכולים היו מחדליה, על הזלזול שנשקף מהם, להאפיל על סיכויים אלה (עניין גריסרו, פסקה 11; רע"א 2159/00 פנחסי נ' סוויסה (19.6.2000)).

אכן, משמעות הכרעתי היא, שישנם מסמכים שהגישה המבקשת בסופו של דבר, אך שלא נבחנו אף לא על-ידי אחת מן הערכאות; ברם, משמסמכים אלה הוגשו באיחור על איחור, מבלי שבוססו טענות המבקשת לטעמי איחוריה, ומשהוסיפה המבקשת לאחוז בדרכה זו – מדובר בתוצאה כמעט בלתי-נמנעת.

סוף דבר, שהבקשה נדחית.

בבית המשפט העליון רע"א 3710/24 לפני: כבוד השופט י' כשר המבקש: יהודה קוסטיקה נ ג ד המשיב: עידן אברהם בלישא בקשה למתן רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופטת ו' פלאוט), מיום 2.4.2024, ברע"א 4970-04-24; בקשה לעיכוב ביצוע בשם המבקש: בעצמו ][]החלטה

למען שלמות התמונה יצוין כי ביני לביני נמחק ערעור המבקש על פסק הדין בעיניין תביעת הפינוי, משלא הופקדה על ידו ערובה ולא שולמה על ידו אגרת בית משפט.

משעולה מהודעת המערער כי הגיש בקשה לעיכוב ביצוע לבית המשפט המחוזי הדן בעירעור על פסק הדין, וכי בקשה זו נדחתה, ומשגם לאחר עיון בבקשת רשות העירעור לא ברור מה הטעות שנפלה לשיטת המערער עצמו בהחלטות רשם ההוצאה לפועל, אינני מוצא מקום לעכב ולו באופן זמני את אותן החלטות.

לאחר שמספר בקשות לעיון חוזר שהגיש המבקש על החלטה זו נדחו, הגיש המבקש בקשת רשות ערעור על ההחלטה הנ"ל לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד.

...

בנסיבות אלה אני סבורה כי גם אין לכאורה סיכוי לערעור.

הבקשה אינה מנומקת ואינה נתמכת בתצהיר וכן לא צורף אליה כתב התחייבות כדין, וע"כ היא נדחית על הסף.

למען שלמות התמונה יצוין כי בצד בקשת רשות הערעור הגיש המבקש גם בקשה לעיכוב ביצוע, ומהמתואר בה עולה כי ביני לביני הוחלף המנעול בדירה וכעת מטלטליו של המבקש נעולים בה. דין הבקשה להידחות.

סיכומו של דבר: הבקשה נדחית, ועמה ממילא נדחית גם הבקשה לעיכוב ביצוע.