בקשה לעיון חוזר בהחלטה על הכרעה בבקשת אישור

לפני עתירתו של אסיר באשר לטפול רפואי, והסעד שנותר להכרעה הוא בקשתו להתיר לו להשתמש בתאו באופן עצמי במכשיר שיכוך כאבים מסוג TENS (שפועל בשיטה של "עיסוי חשמלי").

ככל בעל דין אחר, אם ניתנת החלטה על-ידי בית המשפט, והמשיב אינו שבע רצון הימנה, עליו לפנות בבקשה לעיון חוזר, או בבקשת רשות ערעור, ולא לקבוע עובדות, ולמסור הודעה חד-צדדית בעיניין; המשיב אינו יוצא דופן בהקשר זה. דברים אלה נכונים למקרה שלפנַי, ולכל מקרה עתידי אחר: החלטות שיפוטיות יש לכבד".

...

במועד זה, נימצאו ברכבו סמים מסוכנים מסוגים שונים, בכמות שלא לצריכה עצמית, וללא היתר או רישיון מאת המנהל: קוקאין במשקל כולל נטו של 0.8272 גרם, קאנביס במשקל כולל נטו של 5.19 גרם, הרואין במשקל כולל נטו של 200.97 גרם.

לאחר קבלת התסקיר, בפני המשיב תהא פתוחה הדלת להגשת בקשה לעיון חוזר בהחלטה על מעצרו, ובית משפט קמא יכריע בה כחוכמתו.

...

אשר על כן, אני מורה על הגשת תסקיר מעצר נוסף מטעם שירות המבחן בעניינו של המשיב בהקדם האפשרי, ובכפוף לעומס בו מצוי שירות המבחן בימים אלו.

ביום 12.5.22 הגישו התובעים שכנגד בקשה לעיון חוזר בהחלטה על מחיקת כתב התביעה שכנגד המתוקן.

ודוק, בעניינינו, על הצורך שבתיקון המתבקש עמד כב' השופט שקד בהחלטתו מיום 22.3.22: "לאחר עיון בטענות מצאתי כי יש בתוספת הטיעון העובדתי הנ"ל כדי לסייע לבירור ההליך באופן הוגן, תוך בחינת המטרה שהתיקון צפוי להשיג, שהנו בין היתר, גילוי האמת ביחס לכלל השאלות העומדות במחלוקת (ראו סעיף 46 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט – 2018). אכן, כדבי המשיב, על פניו, השאלות העיקריות שעומדות במחלוקת בין הצדדים, אינן תלויות דוקא בהקף התמורה החוזית, אך מכל מקום, יתכן שיהא בטענה כדי להשליך על עניינית [כך במקור] מהימנות וכיוב, הרלבאנטיים להליך" אמנם, מאז ההחלטה שניתנה על ידי כב' השופט שקד, התווספו שיקולים נוספים הרלבאנטיים להכרעה, ובכלל ז היתנהלות התובעים שכנגד ועיתוי הגשת הבקשה.

...

לטענת הנתבע שכנגד דין הבקשה להידחות גם בשל העיתוי בו מוגשת הבקשה.

גם לגופה של הבקשה סבור הנתבע שכנגד כי דינה להידחות.

מקובלת עלי עמדת הנתבע שכנגד לפיה גם כתב התביעה שכנגד המתוקן חורג מההיתר שניתן על ידי בית המשפט, לאחר שנכללו בו נספחים (סעיף 46 לכתב התביעה שכנגד המתוקן) שעל פניו אין להם כל זיקה לתיקון שהותר.

לסיכום, כתב התביעה שכנגד המתוקן, ללא הנספחים החדשים שצורפו לו, יוגש בתוך 7 ימים, ויומצא במקביל לנתבע שכנגד.

ביום 28.2.23 שלחה המאשימה תגובה מפורטת לבקשות הסניגור, ואף בקשה לעיון חוזר בהחלטות בית המשפט, מתגובתה עלה כי: הבקשה לאישור היועמ"ש בדיעבד אינה חומר חקירה ולכן אין להעבירה – אף לא לבית המשפט.

משך הזמן ממסירת תיק החקירה ועד לקבלת החלטת התובע: פרקי זמן הקצובים לטפול התביעה בתיקים – 1 ) התובע האחראי על החלטה בתיק חקירה יפעל לגיבוש ההחלטה בדבר החשד נגד חשוד מסוים ופתיחה בהליכים פליליים בהקדם האפשרי, במסגרת פרקי הזמן המירביים הקבועים בהנחיה זו, ובשים לב לסולם העדיפויות שנקבע כאמור בפרק 2 לעיל.

בסופו של יום, ההכרעה האם להחיל הגנה מן הצדק הנה פרי איזונים בין ערכים ואינטרסים התומכים בניהול ההליך הפלילי (דוגמאת מיצוי הדין עם עבריינים, הוצאת האמת לאור, הגשמת מטרות הענישה, שמירה על בטחון הציבור והגנה על זכויות הקורבן), לבין ערכים ואינטרסים התומכים במסקנה כי אין לנהל הליך פלילי (דוגמאת ההגנה על זכויות היסוד של הנאשם, אי-מתן לגיטימציה להתנהלות פסולה של הרשות והאפקט החינוכי הגלום בכך כלפי הרשות, שמירה על טוהר ההליך השפוטי ושמירת אמון הציבור בבית-המשפט).

...

אשר על כן אני מקבל את הטענה להגנה מהצדק בשל הפגמים שדבקו בכתב האישום והשיהוי הרב שבו הוגש, כאמור בסעיף 149(3),ו-(10) ומורה על ביטול כתב האישום לפי סעיף 150 לחסד"פ התשמ"ב-1982 .

באשר לבקשת המאשימה ל"עיון חוזר" בהוצאות שהטלתי עליה, אני סבור כי המאשימה צודקת בטענתה כי נפלה שגגה בהחלטתי בהיותה סותרת דבריי בהחלטה קודמת, ואינה עולה בקנה אחד עם סעיף 21 לתקנות סדר הדין הפלילי.

יחד עם זאת, צודק המבקש בטענתו כי מדובר בהחלטת ביניים שאין עליה זכות ערר, ולא ב"בקשה לעיון חוזר" כמהותה בחוק, ולכן אני דוחה את בקשת המאשימה.

בין היתר הוא עמד על כך כי המבקש הסתיר מהמנהל המיוחד פרטים על אודות נכסי המקרקעין שברשותו ואף הטעיה ביחס אליהם; העביר חלק מן המקרקעין שקבל בירושה לבנו ללא תמורה – כאשר לחובתו עומדים החובות האמורים; הסתיר עסק שהיה בבעלותו; והעביר ביולי 2020 את מניותיו בחברה לבנו.

הבקשה שהגיש המבקש לבית משפט קמא ביום 28.4.2022 שכותרתה "בקשה להפחתת צו התשלום החודשי" היא למעשה בקשה לעיון חוזר בהחלטה על תכנית הפרעון.

לבית משפט של פשיטת רגל יש שיקול דעת רחב בהכרעה בבקשה לעיון חוזר; אם כי שימוש בסמכות זו צריך להעשות תוך היתחשבות בעקרון סופיות הדיון (ראו: רע"א 1826/20 פלונית נ' כונס הנכסים הרישמי, פסקה 14 (21.6.2020); רע"א 962/20 מוחארב נ' עו"ד שמואל מיכאל – מנהל מיוחד לנכסי החייב, פסקה 14 (8.7.2020); ע"א 7188/18 עו"ד אריק אמיר נ' חנאי, פסקה 30 (18.12.2020) (להלן: עניין אמיר)).

...

לטענתו, בעקבות הסכם הממון, אין להתחשב עוד בהכנסותיה של רעייתו ויש לכן להפחית מצו התשלומים שנקבע לו. ראשית, בית משפט קמא קבע כי הטענות ביחס להפעלת משטר הפרדת הרכוש מכוח הסכם הממון כלל לא הוכחו, ואינני סבורה כי יש מקום להתערב בקביעה עובדתית זו. בהקשר זה יצוין כי בעוד שהמבקש טען כי הסכם הממון הופעל לאחר אישור תכנית הפירעון, הרי כפי שהובהר לעיל (בסעיף 5), מתצהיר רעייתו שצורף לתשובה לתגובת המנהל המיוחד לבקשה להפחתת צו התשלומים כתמיכה לטענות המבקש בה ושהמבקש עתר כי יצורף מחדש, משתמעת מסקנה שונה – לפיה הסכם הממון הופעל עוד קודם לאישור תכנית הפירעון.

משכך, וכפי שקבע גם בית משפט קמא, אף לו היה המבקש מוכיח את הטענה לפיה רעייתו הפעילה את הסכם הממון – לא היה מקום למסקנה לפיה מדובר בשינוי נסיבות המצדיק את שינוי תכנית התשלומים שנקבעה (וזאת גם לו היה התצהיר חלק מתיק בית המשפט כפי שהמבקש עתר).

סוף דבר; בקשת רשות הערעור נדחית.