בקשה לעיון בתיקי בית דין לעבודה לצורך הליך משפטי

ביום 20.10.2022 הגישה אבן וסיד "בקשה לעיון בתיק בית המשפט באמצעות מערכת נט המשפט" (להלן: בקשת העיון), בהתאם לתקנה 4(א) לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג-2003 (להלן: תקנות העיון).

לבסוף, המבקשת טענה גם כי הבקשה לא נתמכה בתצהיר, על אף שהטענה העובדתית העיקרית של אבן וסיד – לפיה היא מעוניינת בעיון לצורך גיבוש עמדה בטרם תיבחן אפשרות לפתוח בהליכים משפטיים – מחייבת זאת.

מקורה של הזכות לעיין בתיק בית המשפט עבור מי שאינו צד להליך הוא בתקנה 4(א) לתקנות העיון, הקובעת כי "כל אדם רשאי לבקש מבית המשפט לעיין בתיק בית משפט... ובילבד שהעיון בו אינו אסור על פי דין". זכות זו היא נגזרת של העקרון החוקתי בדבר פומביות הדיון (ראו: עניין פלוני, בפיסקה 19 וההפניות שם; רע"א 6635/22 חברת הכשרת הישוב בישראל בע"מ נ' לוי, פסקה 24 (4.1.2023) (להלן: עניין הכשרת היישוב)).

...

על כן, הואיל ולפי החלטת בית משפט קמא אבן וסיד רשאית לעיין רק במסמכים שהוגשו לתיק עד למועד מתן ההחלטה, הרי שגם דינה של טענה זו להידחות.

בנסיבות אלה, אני סבורה כי האיזון שערך בית משפט קמא – הוא איזון ראוי.

סוף דבר: לאור האמור לעיל, בקשת רשות הערעור נדחית.

לטענת המבקש, העיון בתיק נידרש לצורך הליך משפטי אותו הוא מנהל נגד המשיבה בע"ע 22865-11-12 (כ.י.ד ערוץ הקניות בע"מ, להלן: המשיבה 2) בבית הדין האיזורי לעבודה תל-אביב (ת"צ 9435-09-22).

המסגרת הנורמאטיבית לבחינת בקשה לעיון בתיק על ידי מי שאינו בעל דין מצויה בתקנה 4 לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג-2003 (להלן: התקנות) אשר קובעת כדלקמן: "(א) כל אדם רשאי לבקש מבית המשפט לעיין בתיק בית המשפט ובילבד שהעיון בו אינו אסור על-פי דין... (ד) בבואו לשקול בקשת עיון, ייתן בית המשפט את דעתו, בין השאר, לעניינו בתיק של המבקש, לעניינם של בעלי הדין ושל מי שעלול להפגע כתוצאה מהעיון וכן לסבירות הקצאת המשאבים הנדרשת לשם הענות לבקשה". בהתאם להלכה הפסוקה, התקנות מתוות מבחן תלת שלבי להכרעה בבקשת עיון של מי שאינו בעל דין בתיק (ראו: ע"א 8849/01 פקיד שומה למפעלים גדולים נ' פז-גל חברה לשווק בע"מ ואח', פ"ד נט(5) 385): א.  בשלב הראשון נבחנת השאלה, האם יש איסור בדין לעיון בחומר המבוקש.

...

לאור האמור, באיזון הכולל בין זכויות הצדדים והאינטרסים הרלוונטיים, לרבות תכלית העיון המבוקש, באתי לכלל מסקנה, שדין הבקשה להתקבל חלקית, באופן בו יותר למבקש עיון במסמכי תיק ע"ע 22856-11-12, למעט תיקי המוצגים בתיק.

למבקשים נודע על קיומם של הליכים משפטיים בין התובעת לבין הנתבעת - כאשר פרטי הסיכסוך פורסמו גם באתרי חדשות - שם נרשם, כי התובעת דורשת, בין היתר, פיצוי מאת הנתבעת על סך של 1.5 מיליון ₪ בגין איחור במסירת הדירות לרוכשים, כמו גם פיצוי בגין ליקויי בנייה.

תקנה 4(א) לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), תשס"ג-2003 (להלן: "תקנות העיון"), קובעת: "כל אדם רשאי לבקש מבית משפט לעיין בתיק בית משפט (להלן – בקשת עיון), ובילבד שהעיון בו אינו אסור על פי דין". על כן נקודת המוצא היא שיש להעתר לבקשת עיון בתיקי בית המשפט לכל אדם גם אם אינו צד להליך בו מבוקש לעיין (לעניין זה ראו רע"א 1934/23 החברה בכלכלית לייזום ולהתחדשות עירונית (גן ערמונים) נ' חברת צפור גרשון - ברק אדריכלים ומתכנני ערים בע"מ (30.3.2023) – בנסיבות דומות לענייננו, וכן ההפניות שם בסעיף 11 לפסק הדין, להלן: עניין החברה בכלכלית).

...

כך גם נימוקיה לפיה הסכסוך בבסיס ההליך דנן אינו נוגע למבקשים דינו להידחות נוכח העובדה כי המבקשים רכשו דירה בפרויקט נושא הסכסוך.

במסגרת החלטתי מיום 7.1.24 התבקשה הנתבעת להבהיר הסיכון במידע על סודות מסחריים.

נוכח כל האמור לעיל מצאתי כאמור כי מתנגדי העיון לא הרימו הנטל המוטל עליהם על מנת שיהיה בו כדי לדחות את בקשת העיון כאשר מנגד עומדת זכותם הכללית של המבקשים לעיין - כחלק מעקרון פומביות הדיון כפי שפורט לעיל.

המשיבה, בתשובה מיום 18.10.18 ביקשה לקבל לעיונה את מלוא תיק הנפגע אצל המערער, ובכלל זה את העתק המסמכים מההליכים שהתנהלו בין הנפגע והמערער בבית הדין לעבודה.

לשיטת המערער, מתן הכשר לטענה, לפיה יש במחלוקת כנה ואמיתת כדי לייתר את תשלום תוספת הריבית, תעודד הליכים משפטיים, מטרה אותה ביקשה המערכת ההסכמית לייתר.

...

אשר על כן, אציע לחברי לקבל את הערעור באופן שהמשיבה תשלם למערער את הסך 550,197 ₪ כשהוא נושא ריבית בהתאם לחוק פסיקת ריבית, מיום משלוח דרישת התשלום, דהיינו, 14.10.18.

נוסף על כך המשיבה תשלם למערער שכר טרחת עו"ד בשיעור של 15% (כולל מע"מ), מתוך תוספת התשלום שנקבעה בפסק דין זה. איל באומגרט, שופט השופטת רבקה איזנברג אני מסכימה לחוות דעתו של חברי השופט באומגרט ומצאתי להדגיש: מטרת המערכת ההסכמית בין הצדדים, הסכמה הנוהגת שנים, נועדה בדיוק כדי למנוע התדיינות ובדיקה פרטנית בכל מקרה ומקרה.

משהצדדים כבולים למערכת ההסכמית ביניהם ומשמשיבה לא הציגה כל טעם המצדיק, ע"פ אותה מערכת הסכמית, שלא לחייבה בריבית המוסכמת דין הערעור להתקבל.

בפני בקשת המבקשת, הגב' נירה להב, אשר הוגשה מכוח תקנות בתי המשפט ותקנות בתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), תשס"ג – 2003 (להלן: "הבקשה" ו"תקנות העיון", בהתאמה).

המבקשת טענה כי יש לאפשר לה עיון גורף והמשיבה 2 לא הציגה כל אינטרס סותר ביחס למסמכים ספציפיים כלשהם, כי אין תחרות עסקית בין המשיבה 2 למבקשת ומכל מקום הוסיפה כי היא מאשרת שלא תעשה במסמכים שתקבל כל שימוש אחר למעט ההליכים המשפטיים בין המבקשת למשיבה 2, וככל שבית המשפט הנכבד יראה בכך צורך, תגיש לעניין זה כתב התחייבות נפרד.

...

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים לעניין הצדקת העיון, לרבות השאלה בדבר רלוונטיות המסמכים, האינטרסים המצדיקים את מניעת העיון ואף לאחר שבחנתי את טענות המשיבה 2 לעניין ה"מניע" של המבקשת בבקשת המסמכים, סבורני כי אין בטענות אלו כדי להוות טעם "כבד משקל" אשר בגינו יש למנוע את העיון מהמבקשת, בפסיקה כאמור הובהר כי זכות העיון הינה זכות רחבה, וככלל אין הכרח כי מבקש העיון יסביר כיצד עשוי העיון להועיל לו בהתדיינות במסגרת ההליך האחר (ר' לענין זה בג"ץ 10003/08 עו"ד תומר לוי נ' מדינת ישראל – משרד החקלאות ופיתוח הכפר (פורסם בנבו,ניתן ביום 5.4.12, פסקה 10 והאסמכתאות המובאות שם).

בהמשך לאמור, ומשקבעתי כי ישנה הצדקה עקרונית לעיון; כי לא הובא כל טעם ממשי לסתור וכי שאלת רלוונטיות המסמכים תבחן בהליך האחר, יש מקום להעתר למבוקש.

לאור כל האמור לעיל, הבקשה מתקבלת ללא צו להוצאות.