בקשה לעיון בתיק בניין ללא בקשת חופש מידע

במסגרת הבקשה שהגישה התובעת, ולאחר הדיון שהתקיים לפניי כאמור, להלן המסמכים אשר ביקשה התובעת לגלות ונותרו להכרעה- התובעת ביקשה לחשוף את תיקו האישי של מפקדה האישי ברשות, תיקו האישי של מפקד התחנה ותיקו האישי של סגן מפקד התחנה.

[footnoteRef:1] [1: ע"א 2271/90 ג'מבו חברה לבנין ומסחר (קרני שומרון) בע"מ נ' אמיר מרדכי ואח' פ"ד מו (3)(1992); בש"א (מחוזי ת"א) 9431/07 עופר גלזר נ' אלמונית (1.11.2007).

עוד נפסק כי אחד האינטרסים הלגיטימיים אשר הוכרו כראויים להיבחן אל מול אינטרס הגילוי, ואשר בא לידי ביטוי בסעיף 9(4)(ב) לחוק חופש המידע הוא האנטרס למנוע עיון במסמכים פנימיים והתייעצויות פנימיות בין עובדי רשויות ציבוריות[footnoteRef:8].

מדובר בבקשה גורפת לקבלת מידע רפואי אישי של התובעת ולא מצאתי כי הנתבעת הניחה תשתית עובדתית לביסוס הטענה כי מסמכים אישיים הנוגעים למצבה הרפואי מעברה של התובעת יסייעו בביסוס הגנתה, וזאת בשים לב כי התביעה דנא אינה תביעה נזיקית ואינה עוסקת בשיעור הנכות כי אם בעילת ההתעמרות.

...

בעניין שנדון בפני בית המשפט העליון צויין בעניין פלונית[footnoteRef:10] כדלקמן: [10: בג"ץ 1347/18 פלונית נ' בית הדין הארצי לעבודה (23.7.2019)] "ודוק: מקובלת עלי הטענה כי בעצם הגשת התביעה, יש משום ויתור מכללא של התובע על פרטיותו. בתיקי נזיקין, וכעניין שבשגרה, הפרקטיקה הנוהגת היא שהתובע חותם על כתב ויתור סודיות רפואית (וס"ר). החתימה על הוס"ר נובעת מהנחה מקדמית, כי ממילא בית המשפט יורה על הסרת החיסיון, על מנת לאפשר לנתבע להתגונן. עם זאת, אין להרחיק לכת ולקבוע כי כל תובע, בשל עצם מעמדו כתובע, "מתפשט" מיניה וביה מכל זכות לפרטיות או לחיסיון שעומד לזכותו כבעל החיסיון(privilege-holder) .

אני סבורה כי חיוב התובעת לחתום על טופס ויתור סודיות אשר משמעותו גילוי פרטים אישיים אינטימיים מעברה אינה מוצדקת לנוכח עילות התביעה והסעדים שנתבקשו, בשים לב לכך שמדובר בסופו של יום בתביעה לפיצוי כספי, ככל שבסופו של יום תוכיח התובעת את עילת ההתעמרות.

סוף דבר- בקשת התובעת מתקבלת בחלקה, בקשת הנתבעת נדחית.

בכתבי ההגנה של המבקשים אין כל טענה, למשל, על קשרי מישפחה בין עובדי המשיבות לעובדי הערייה (כפי שנשאל בשאלון); אין כל טענה על היטל השבחה כלשהוא (כפי שכנראה התבקש בגילוי המסמכים); ואף לא בנוגע לעברם הפלילי של מי מעובדי המשיבות.

בקשה מס' 38 תמצית טענות המבקשים – כנגד המשיבה 3 המבקשים, בבקשה המופנית לעריית קרית גת, עותרים כי יינתן צו לגילוי ולעיון במסמכים ספציפיים המצויים ברשותה של המשיבה 3 וכן צו המורה לה להשיב בתצהיר ערוך ומפורט כדין, לשאלון שנשלח אליה ביום 24.3.2022, לאחר שסרבה לעשות כן. בין היתר, ביקשו המבקשים לקבל מהמשיבה 3 את: תיק הבניין המלא של המבנים המוחזקים על ידי המבקשים לרבות בקשות להיתרי בנייה, מיסמכי גיליון דרישות וכיוצא בזה; כל מיסמכי תיק ההקצאה של המבנים בהם מחזיקים כל אחד מהמבקשים לרבות בקשות הקצאה, פרסומים, דיונים בועדת ההקצאות, חוות דעת, אישורי שימוש, פרוטוקולים וכל מיסמך אחר הקשור להקצאת המבנים; פרוייקט החיזוק, הביסוס והשיפוץ של בית הספר קרית התורה – לרבות, כלל התכתובות (לרבות בדוא"ל) בין הערייה ו/או החכ"ל ו/או אגף החינוך בערייה לבין המבקשים, לרבות המהנדסת תמי הלל, החל משלב גיבוש התוכניות ועד לשלב הבצוע בפועל של הפרוייקט; העתק כל מיסמך שנשלח מהמשיבות 1-2 או מי מטעמן לעירייה ו/או לועדה המקומית ו/או למי מטעמם בנוגע למקרקעין ולתכנית תמ"ל 2010 לרבות טיוטאות וכו'; פרוטוקול מועצת העיר שאישרה את תכנית תמ"ל 2010; הסכם הפיתוח עם היזמים והעתק כל מיסמך בנוגע למגעים בין היזמים לעירייה; העתק כל מיסמך לגבי פגישות או פרוטוקולים בין היזמים בקשר עם תכנית תמ"ל 2010 ובפרט נספח השלביות; ספר ההקצאות של הערייה ופירוט מלא של ההקצאות שהועברו לאישור משרד הפנים משנת 2010 ועד היום; העתק כל מיסמך לרבות תיכתובות או סיכומי ישיבות בקשר עם קבלת תקציבים שונים מאת משרדי הממשלה השונים ביחס לבנייה / שפוץ והקמת המבנים המוחזקים על ידי המבקשים.

תמצית טענות המשיבה 3 בתגובתה בתגובתה לבקשה טענה המשיבה 3, בין היתר, את הטענות הבאות: כי התקבלה החלטה במעמד צד אחד כנגדה, בפרוטוקול הדיון מיום 22.2.2022, בעיניין ההליכים המקדמיים, מבלי שקולה נשמע; כי המשיבה 3 אינה צד להליך ולא ניתן לקבל צו כנגדה לגילוי מסמכים או לתשובה על שאלונים; כי הדרישות כוללניות, מכבידות ופוגעות בצדדי ג'; וכי חלק רב מהמסמכים המבוקשים נמצאים במאגרי אינטרנט הפתוחים לציבור ו/או ניתן לקבלם באמצעות חוק חופש המידע.

...

לאור כל האמור לעיל, אני מורה כדלקמן: עתירתם של המבקשים בבקשה מס' 37 מתקבלת באופן חלקי – כמפורט בהחלטתי זו; עתירתם של המבקשים בבקשה מס' 38 – נדחית.

המבקשים ישלמו למשיבה 3 את הוצאות הדיון בבקשה ושכ"ט עו"ד בסך 2,000 ₪.

לאחר שהסתיימו הליכי הגילוי והעיון במסמכים, אני מורה כדלקמן: התובעות בתיקים שבכותרת יגישו תיק מוצגים ורשימות עדים מטעמן כולל תמצית עדותם עד ליום 13.6.2022 עם העתק לצד שכנגד; הנתבעים בתיקים שבכותרת יגישו תיק מוצגים ורשימות עדים מטעמם כולל תמצית עדותם עד ליום 3.7.2022 עם העתק לצד שכנגד.

מדובר בהליך שהתנהל בפני חברי כב' השופט מ' גינות שלאחרונה יצא לחופשת פרישה ולכן נדונה בקשה זו בפני.

לטענתו, ביום 11.6.17 נפגע בתאונת עבודה בעת שעבד אצל משיב 2 בעבודות שפוץ ובניין בפרדס חנה, ובעקבות כך מתכוון להגיש נגדו תביעה נזיקית ("להלן: "התביעה הנזיקית").

. (3) הורשע אדם והוטל עליו עונש מאסר עד חמש שנים – שבע שנים; בתוספת הראשונה לחוק זה מנויים הגופים ובעלי התפקידים הרשאים לקבל מידע מהמרשם הפלילי עד תום תקופת המחיקה, ועליהם נימנה בין השאר בית המשפט או בית הדין, במקרים בהם הגילוי הוא מהותי לנושא הדיון או נידרש לבירור מהימנותו של עד ובעל דין ביקש את הגילוי.

האם מוצדק להתיר את העיון במקרה זה? לאחר שנתתי דעתי לאופן שבו הציג משיב 2 את הסיבות לכך שהוא עצמו לא היוה חלק מהליך התביעה של המבקש נגד המוסד לביטוח לאומי מחד גיסא, ולקביעות בית הדין הארצי לעבודה בפסק הדין בעירעור, כפי שצוטטו בחלקן הרלבנטי לעיל, מאידך גיסא, ושאלתי עצמי האם העיון בתיק זה נושא בחובו פוטנציאל לסייע למבקש בתביעה הנזיקית שהגיש כנגד משיב 2, מסקנתי היא כי התשובה לשאלה זו, צריכה להיות חיובית.

...

האם מוצדק להתיר את העיון במקרה זה? לאחר שנתתי דעתי לאופן שבו הציג משיב 2 את הסיבות לכך שהוא עצמו לא היווה חלק מהליך התביעה של המבקש נגד המוסד לביטוח לאומי מחד גיסא, ולקביעות בית הדין הארצי לעבודה בפסק הדין בערעור, כפי שצוטטו בחלקן הרלבנטי לעיל, מאידך גיסא, ושאלתי עצמי האם העיון בתיק זה נושא בחובו פוטנציאל לסייע למבקש בתביעה הנזיקית שהגיש כנגד משיב 2, מסקנתי היא כי התשובה לשאלה זו, צריכה להיות חיובית.

אשר להיקף העיון, אני סבורה כי לנוכח נימוקי הבקשה, ולאור ציון בית הדין הארצי לעבודה ממנו עולה כי "המבקש הגיש פסקי דין שניתנו כנגד אדם בשם דורון שלום עמר ומלמדים על הרשעות פליליות לרבות עונש מאסר, אך אין ודאות כי מדובר באותו אדם", אזי די יהא בכך שאתיר למבקש את העיון בכתב האישום, הכרעת הדין, גזר הדין ופסק הדין שניתן בערעורים ההדדיים שהוגשו בתיק זה, ואין הצדקה לחשיפת הפרוטוקולים.

סוף דבר, הבקשה מתקבלת באופן שיאפשר לב"כ המבקש לקבל במזכירות בית משפט זה את העתקי כתב האישום, הכרעת הדין וגזר הדין בתיק זה וכן את פסק הדין שניתן בבית המשפט המחוזי בחיפה בערעורים שהוגשו עליו.

עיקר טענות מר שטיין: מר שטיין נימק בקשתו בכך שמדובר במכתבים שהתקבלו אצלו "רק בימים האחרונים" ואלו לא היו בידיו בעת הגשת הראיות ולא בעת שמיעת ההוכחות "...ואף לא במועד הגשת בקשה 99, שעניינה היה זימון העד מטעם המשיבות 3-2, לאחר שהמשיבות 3-2 עתרו למשיכת תצהיר עדות ראשית וחוות דעת המומחה מטעמן מתיק בית המשפט הנכבד". (הדגש בקוו תחתי במקור).

לדעתו של מר שטיין היתר הבניה של מר עקביוב מעיד שהמשיבות לא טענו נכונה באשר למגבלת מנהל התעופה האזרחית (כגורם שמנע אפשרות בנייה של ביניין כפי שרצה מר שטיין) מקל וחומר שהבניין שניבנה על ידי אותו מר עקביוב "...עולה בגובהו על הגובה שהתבקש על ידי המבקש ושלא אושר לו!!" (הדגש בקוו תחתי במקור).

כפי שהעליתי ביחס למר ביטון גם ביחס למר עקביוב ומבלי להקדים אף הפעם את המאוחר, אין כל הסבר כיצד נודע לו? ממי? באיזה הקשר? מתי פנה אליו? איך? מה השיב מר עקביוב? צירוף ההתכתבויות וכיוצא באלו פרטים נדרשים להגשת בקשה כגון דא במועד זה. "פנייה למשיבה 2, עירית אילת, מכוח חוק חופש המידע, תשנ"ח-1988 ...מיום 5/9/2021 ותשובת המשיבה 2 לפנייה זו" (להלן- עניין ג').

לבקשה לא צורפו המסמכים אותם ביקש להוסיף כראיה ולאור תגובת המשיבות הוריתי למר שטיין להעביר לעיונן של המשיבות כמו גם לבית המשפט את המסמכים האמורים.

...

לאחר עיון במסמכים התנגדו המשיבות לבקשה מהטעמים הבאים: עיקר טענות משיבות 3-2 עירית אילת והוועדה המקומית לתכנון ובניה באילת (להלן-המשיבות): דין הבקשה להידחות שכן היא עולה בקנה אחד עם בקשה קודמת של מר שטיין (בקשה 99-בה ביקש לזמן לעדות את מר צחי שמואל עד מטעמן של המשיבות 3-2 שתצהירו נמשך על ידי המשיבות 3-2 וביום 26/8/2021 נדחתה בקשתו והצדדים נתבקשו להגיש סיכומיהם.

לאור האמור לעיל ביחס לבקשות הנוספות דינן להידחות אף הן - הבקשה הראשונה עותרת להחלטה שאינה במסגרת ההליך שלפני אם בכלל והבקשה השנייה שתמציתה ביקור נוסף בשטח אינה נדרשת.

לאור החלטתי זו יפעלו הצדדים להגשת הסיכומים על פי המתכונת שנקבעה בהחלטתי מיום 26/8/2021.

תואיל המזכירות לשלוח החלטתי לצדדים.

התובע, יליד 1984 טוען שנפל במדריגות במקום עבודתו בבניין הנמצא בבעלות הנתבעת.

כעת בפני בקשת המישטרה לבטל את ההחלטה הנ"ל. לטענתה, תיק אישי של שוטר עשוי להכיל מידע כללי החורג מעניינו הפרטי של השוטר לרבות חומרים שקיימת מניעה להתיר את העיון בהם.

בה"פ 110/00 אנדרוס זוהיר נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם בנבו, 2001) מדובר היה בעותר עתונאי ועורך העתון "כּל אלעַרַבּ". הוא פנה לבית המשפט בהמרצת פתיחה על פי סעיף 17 לחוק חופש המידע תשנ"ח - 1998 בכדי לקבל לידיו את המידע הכלול בדין וחשבון אודות מימצאי הבקורת שנערכה אצל המחלקה לנפגעי עבודה שבסניף המוסד לביטוח לאומי בנצרת.

תז"פ עיון ליום 20.01.24 בנסיבות הבקשה לא יינתן צו להוצאות.

...

אך גם חיסיון גורף זה מוסר לעיתים בהליך משפטי בכדי להגיע לחקר האמת (וראה החלטתי מיום 12.11.03 בת"א (תל-אביב) 18521-03 החברה הכלכלית לחיסכון בע"מ נ' בירנבאום (פורסם בנבו, 2003).

במצב זה, כאשר בידי מדינת ישראל מידע שיכול להביא לידי עשיית צדק בבית המשפט, וכשהאיזון הנכון בין הזכויות של הצדדים והאינטרס הציבורי ייעשה בסופו של דבר רק לאחר שבית המשפט יעיין במסמכים, אין מנוס מהמסקנה שבמצב שכזה עלי להפעיל את עיקרון "עיפרון הכחול". אני נותן צו כמבוקש אך כל החומר המצוי בתיקו האישי של התובע יועבר ללשכתי.

במידה ותתקבל תוך 15 ימים הודעה על רצונה של המדינה להגיש ערעור על החלטתי זו, תעוכב ביצוע ההחלטה עד להחלטה אחרת בכדי לאפשר הגשת ערעור.