בקשה לעיון בתיק בית משפט בהליך חסוי

בשלב שני, וככל שאין איסור שבדין לעיון בחומר המבוקש, נשאלת השאלה האם העיון מוצדק הוא, כאשר נקודת המוצא הנה התרת העיון בתיקי בית-משפט אף אם המבקש אינו צד להליך וזאת לנוכח עיקרון פומביות (ראו, בג"ץ 9474/00 גל נ' ראש עריית חיפה, פ"ד נט(3) 714 (2004); בג"ץ 4405/97 המכללה לחינוך גופני ולספורט נ' שר החינוך והתרבות (25.4.2005); עניין יועז, פיסקה 3).

בנסיבות אלה נראה כי הבקשה תטופל ביתר יעילות בפני הערכאה הדיונית המכירה טוב יותר, בשלב דיוני זה, את המסמכים שהוגשו לה. שנית, ומבחינת שקולי המהות, עסקינן במקרה בו הוטל על ידי בית המשפט המחוזי חסיון על חלק מהמסמכים מחמת סודות מסחריים נטענים.

...

אשר על כן דומה כי אין מקום לברר בפני בית משפט זה את בקשת העיון ככל שזו מתייחסת למסמכים שהוגשו בערכאה הדיונית, ומסקנה זו מקבלת משנה תוקף בשים לב לכך שמבקשות העיון כבר הגישו כאמור בד בבד עם בקשה זו בקשת עיון "מקבילה" בהליך שהתברר בבית המשפט המחוזי.

להשלמת התמונה יצוין כי ביום 16.11.2020 ניתנה על-ידי בית המשפט קמא החלטה בבקשת העיון "המקבילה", שלפיה אין להיעתר לבקשה בשלב זה ובמתכונת שבה הוגשה ויש להמתין תחילה להכרעתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בבקשת הגילוי והעיון שהוגשה בהליך הנוסף (ולמען הסר ספק יובהר כי אין לראות בהחלטתי זו משום הבעת עמדה באשר לבקשת העיון "המקבילה" שהוגשה לבית המשפט המחוזי).

הבקשה נדחית אפוא.

כך נטען כי "מעבר לעדויות הנוגעות לענייננו אין למבקש כל עניין לעיין בהליך" (פסקה 12 לתשובת המבקשים מיום 6.7.2022), אך נטען גם כי "המשיב מפנה להליך ... שבו התיר בית המשפט את העיון אך ורק במסמכי בית המשפט העליון, אך לא בתיק המוצגים... מבוקש להתיר את העיון בכתבי בית המשפט שכן עליהם אין כל חסיון" (פסקות 15-13 לתשובת המבקשים מיום 6.7.2022).

...

המערער והמשיב מתנגדים לבקשה, וזאת, בין היתר, לנוכח הוראת סעיף 154(ג) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א-1961 (להלן: הפקודה), הקובעת כי הליכים מסוג ההליך קמא יישמעו בדלתיים סגורות, ועל כן, כך נטען, מוטל חיסיון על הראיות שהוגשו במסגרת הליך זה. המערער טוען עוד כי העיון המבוקש עלול לפגוע בפרטיותו של המערער ושל ילדיו, וכן כי יש לדחות את הבקשה אף מן הטעם שמר מאיר ברמי אינו צד לה. לאחר שעיינתי בבקשה, בתשובות לה ובתשובת המבקשים לתשובות, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות.

מכל מקום, בין כך ובין כך, לא מצאתי להיעתר לבקשה.

אשר על כן, הבקשה לעיין בעדותו של מר ברמי נדחית.

בנסיבות אלה, המבקשים לא הצביעו על העניין שיש להם בעיון בכתבי הטענות שהוגשו במסגרת הערעור לבית משפט זה. אציין כי טענת המערער שלפיה העיון בכתבי הטענות עלולה לפגוע בפרטיותו ובפרטיות ילדיו נטענה בעלמא, ואולם מאחר שלא ניתן כל טעם מצד המבקשים לעיון בכתבי הטענות כאמור, הרי שלנוכח התנגדות המערער והמשיב לא ראיתי להיעתר לה (על האיזונים הנדרשים בין עיקרון פומביות הדיון לבין הזכות לפרטיות בהליכי מס, ראו: ע"א 8849/01 פקיד שומה למפעלים גדולים נ' פז-גז חברה לשיווק בע"מ, פ"ד נט(5) 385 (2005); מאיר פורת ויהב בר "בין פומביות הדיון ובין ערעורי מס" מיסים ל(4) 37 (2016)).

לאור כל האמור לעיל, הבקשה נדחית.

זכות זו, של מי שאינו בעל דין בתיק בית המשפט, מעוגנת בתקנה 4(א) לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), תשס"ג-2003 (להלן - התקנות), שזו לשונה: "4 (א) כל אדם רשאי לבקש מבית המשפט לעיין בתיק בית משפט (להלן – בקשת עיון) ובילבד שהעיון בו אינו אסור על פי דין." אם כן, נקודת המוצא היא כי יש לאפשר עיון בתיקי בית המשפט אף למי שאינו צד להליך [ע"א 3976/04 בורנשטיין נ' קבוצת כרמלטון בע"מ (נבו 25.10.2004)].

לאחר השלמת הליך החיסיון ובכפוף למסירת כתב התחייבות לפיו המסמכים שיועתקו מתיקי בית המשפט לא ימסרו לצדדים שלישיים (זולת קבוצת הכשרה ושלוחיה), תפתח המזכירות את התיקים לעיון קבוצת הכשרה באמצעות נט המשפט למשך 60 ימים.

...

סיכומו של דבר – אני סבור כי לזכות בעלי הדין עומד חסיון מסחרי בעל משקל משמעותי שראוי להגנה יחסית מפני בקשת העיון של קבוצת הכשרה.

לפיכך אני מורה למזכירות לחסות את תיקיית חוות הדעת כך שיעמדו לעיון בית המשפט והצדדים.

לנוכח התוצאה אליה הגעתי אני מחייב את קבוצת הכשרה בהוצאות משפט, על הצד הנמוך בסך 2,000 ₪ לזכות כל אחת מקבוצות בעלי הדין, לתשלום בתוך 45 ימים מהיום.

כמו כן, בכתב המינוי של החוקר מיום 29.3.2018 קבע בית המשפט כי הצדדים להליך המאוחד יעבירו לרשות החוקר את כתבי טענותיהם, את חוות דעתם, וכן כל מיסמך אשר יידרש לחוקר לצורך הכנת הדו"ח. ביום 13.6.2019, בטרם הוגש דו"ח החוקר לבית משפט קמא, הגישה הכשרה בקשה לעיון בתיק בית המשפט בהליך המאוחד באמצעות מערכת "נט המשפט" (להלן: בקשה 69).

עם זאת, קבע בית המשפט כי בעלי הדין בהליך המאוחד זכאים לחסיון מסחרי בעל משקל משמעותי הראוי להגנה מפני בקשת העיון הנוספת.

...

ראשית, טוענים המשיבים כי ההחלטה נושא בקשת רשות הערעור היא החלטה דיונית המסורה לשיקול דעתה הרחב של הערכאה המבררת, ולכן אין מקום להתערבות ערכאת הערעור בה. עוד נטען כי המקרה דנן אינו מצדיק את התערבות ערכאת הערעור, משהוא לא מעלה שאלה משפטית חשובה או חדשה, ועל כן יש לדחות את בקשת רשות הערעור על הסף.

יובהר עוד כי אינני מקבלת גם את טענת הכשרה לפיה היה על בית המשפט לאפשר לה עיון מוגבל במסמכי החוקר (למשל באמצעות השחרת החלקים המכילים סודות מסחריים של הצדדים להליך המאוחד או על ידי החתמתה על הסכם סודיות).

זאת בעיקר כאשר הכשרה לא הצביעה על מידע מסוים המצוי במסמכי החוקר, הדרוש לה עבור ההליך שהיא מנהלת (אילו הייתה הכשרה מצביעה על מידע אחד מסוים הדרוש לה לצורך ההליך, יתכן כי ניתן היה להיעתר במידה כזו או אחרת לבקשה זו – אך מובן כי אינני מחווה דעה על שאלה תיאורטית זו).

לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את בקשת רשות הערעור.

] בקשות רשות ערעור על החלטות בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופט ג' גונטובניק) בת"א 12592-03-19 מיום 16.2.2023 ומיום 28.2.2023, בהן התקבלה בקשתם של משיבים 7 לעיון בתיק בית המשפט ונדחתה בקשת המבקשת לעיכוב ביצוע ההחלטה האמורה.

הם טענו כי לא צורפו לבקשה כתבי טענות ומסמכים שהוגשו בהליך הבוררות כך שלא נפרשֹה לפני בית המשפט התמונה המלאה בנוגע להליכים; כי הענות לבקשה עלולה להביא לפגיעה בשמם הטוב שהוא חלק מנכסיהם; וכי הטענה לפיה המידע והמסמכים המצויים בתביעה נחוצים למבקשי העיון לצורך ניהול הליך הבוררות, הועלתה באופן כוללני וסתמי ללא כל נימוק מספק.

בתגובתם של מבקשי העיון צוין גם כי למעלה מן הצורך, ולמען היעילות, הם נותנים הסכמתם כי העיון בתיק יינתן לבאי-כוחם בלבד ולא למבקשי העיון עצמם; וכי באי-כוחם יהיו רשאים לעשות שימוש במסמכים בתיק לצורך הליך הבוררות שממילא חסוי, ובמסגרתו בלבד.

...

בענייננו, מקובלת עליי קביעתו של בית המשפט המחוזי לפיה מבקשי העיון הצביעו על טעם לגיטימי לבקשתם.

כמו כן, מקובלת עליי קביעת בית המשפט המחוזי לפיה הטענה לפגיעה בפרטיות ולקיומם של סודות מסחריים הועלתה בתשובת המבקשת לבקשת העיון (כמו גם בתשובות יתר המשיבים) באופן כוללני בלבד, ולא באופן קונקרטי וממוקד כנדרש (רע"א 4890/20 סביטקין נ' תה ויסוצקי (ישראל) בע"מ, פסקה 8 (3.1.2021); עניין מצליח, פסקאות 10-9).

בקשת רשות הערעור המופנית נגד החלטתו של בית המשפט המחוזי להתיר עיון בתיק בית המשפט נדחית אפוא, וממילא גם הבקשה המופנית נגד החלטתו לדחות את בקשת המבקשת לעיכוב ביצועה.