בקשה לעיון בתיק בהליך פסילת שופט בעקבות תביעה נזיקית נגד מומחה

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לעינייני מישפחה מיום 9.3.22 (כב' השופטת ז'יטניצקי רקובר בתלה"מ 3086-06-21) שדחה את בקשת המבקש לזימון ארבעה עדים לצורך הוכחת תביעת הנזיקין שהגיש כנגד המשיבה.

המבקש הגיש תביעת נזיקין כנגד המשיבה על סך של 400,000 ₪ "כפצוי בגין עוגמת הנפש, הכאב והסבל שנגרמו לתובע בגין תופעת הניכור ההורי וההסתה המוכחת של הנתבעת כלפי התובע, אשר לא מצוי בקשר עם הקטינה למעלה מחמש שנים" (להלן: התביעה).

טעה ביהמ"ש קמא שעה שהתעלם מהחלטתו שלו מיום 21.11.18 שבה נקבע בין היתר כי: "עסקינן בתיק בו רמת הקונפליקט בין ההורים היא מהקשות ביותר, כשבשל הקונפליקט בחרה הקטינה את הפיתרון של ניכור הורי כלפי אביה...". המומחים שמבוקש לזמנם בחנו את הטענה בדבר הניכור ההורי של הקטינה כלפי אביה ויש צורך בשמיעת עדותם על מנת לבחון סוגיה זו. חקירת העדים נידרשת ביותר להוכחת התביעה.

דיון והכרעה לאחר עיון בבקשה ובתשובה, אני סבור שיש לתת רשות ערעור ולקבל את העירעור מהטעמים שיפורטו להלן: הוראות סעיף 52 (ב) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד – 1984 והפסיקה, קובעים כי תנתן רשות ערעור רק אם ישנו חשש שייגרם נזק ממשי למבקש או אם יתקיים הליך מיותר או אם קיימת טעות ברורה בהחלטה.

העובדה שהתקיימו חקירות במסגרת ההליך העקרי וחלק מהעדים כבר נחקרו במסגרת זו, לא יכולה למנוע מהמבקש לזמנם לצורך התביעה הנזיקית.

כמובן שביהמ"ש קמא רשאי לפסול שאלות שאינן רלוואנטיות ואולם לא ניתן למנוע באופן גורף את זימון עדים, כשעל פניו נראה כי הם עדים רלוואנטיים.

...

דיון והכרעה לאחר עיון בבקשה ובתשובה, אני סבור שיש לתת רשות ערעור ולקבל את הערעור מהטעמים שיפורטו להלן: הוראות סעיף 52 (ב) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד – 1984 והפסיקה, קובעים כי תינתן רשות ערעור רק אם ישנו חשש שייגרם נזק ממשי למבקש או אם יתקיים הליך מיותר או אם קיימת טעות ברורה בהחלטה.

לפיכך, אני מקבל את הבקשה ואף את הערעור לגופו, ההחלטה מבוטלת והמבקש יוכל לזמן את העדים כמבוקש.

המשיבה תשלם למבקש הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך של 10,000 ₪.

בהחלטתו מיום 9.11.2021 העיר בית משפט השלום כי "נכון היה באם הצדדים היו מגיעים לכלל הסכמות בכל הנוגע לסוגיית המומחים. הרי מאליו, בסופו של יום ביהמ"ש הוא שיכריע בדבר נפקות חוו"ד כזו או אחרת וממצאיה, בשים לב לעילת התביעה, לסעדים המבוקשים במסגרתה וכן בהנתן שהצדדים גם יוכלו להפנות שאלות הבהרה". ביום 25.1.2022 היתקיים דיון בתיק, שבסופו ניתנה החלטה בעיניין מינוי המומחים השונים.

זאת, בפרט אם בקשת הפסלות הוגשה בטרם שניתנה חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט, שכן במקרה כזה פוחת החשש מהתנהלות אסטרטגית מצד בעלי הדין שאינם שבעי רצון מתוכן חוות הדעת (ראו: ע"א 2706/22 בוכריס נ' המשבב אייץ.

על רקע האמור לעיל, האם בנסיבות המקרה דנן קמה הצדקה לפסילת מינויו של ד"ר נאמן כמומחה מטעם בית המשפט? לאחר עיון בפירסום הנ"ל באתר האנטרנט של ד"ר נאמן, דעתי היא כי התשובה לכך הנה חיובית.

הקושי במקרה דנן נעוץ בכך שהפירסום האמור כולל היתייחסות מפורשת ולעומתית להליכים המתנהלים מול המבקשת בסוגיה זו, וכן לקו ההגנה של המבקשת וחברות דומות, תוך שהמומחה מעודד הגשת תביעות בנידון נגד המבקשת, ומציע למעשה את שירותיו לצורך תביעות כאלו דוקא.

איני מטיל ספק במומחיותיו ובמקצועיותו של הד"ר נאמן, ואף איני מייחס לו כל כוונה שלילית או חוסר תום לב. יחד עם זאת, כמבואר לעיל, סבורני כי בהנתן האופן בו מפרסם ד"ר נאמן את שירותיו, לא ניתן להסכין למינויו כמומחה מטעם בית המשפט דוקא בתביעה נזיקית בתחום הקרינה האלקטרומגנטית נגד המבקשת.

אשר ליתר השאלות אשר לגביהן עתרה המבקשת כי תנתן רשות ערעור ב-"גילגול שלישי", החלטות בית המשפט בעיניין מינוי מומחים מטעמו ובעניין מתן הנחיות לגבי תוכן חוות הדעת שיינתנו מטעמם, הנן החלטות דיוניות מובהקות המצויות בליבת שיקול הדעת של הערכאה הדיונית (ראו את החלטת חברתי השופטת ג' כנפי-שטייניץ שניתנה ממש בימים האחרונים: רע"א 5037/23 מזרחי נ' מועלם, פסקה 15 (4.9.2023); וראו גם: רע"א 632/23 מדינת ישראל רשם העמותות נ' ישיבה וכולל אבן חיים, פסקה 7 והאסמכתאות שם (17.4.2023)).

...

מבלי שיהא בכך כדי לגרוע ממומחיותו וממקצועיותו של ד"ר נאמן – סבורני כי פרסום זה פוגם במראית העין האובייקטיבית הנדרשת ממומחה מטעם בית המשפט, ויוצר חשש ממשי למשוא פנים.

איני מטיל ספק במומחיותיו ובמקצועיותו של הד"ר נאמן, ואף איני מייחס לו כל כוונה שלילית או חוסר תום לב. יחד עם זאת, כמבואר לעיל, סבורני כי בהינתן האופן בו מפרסם ד"ר נאמן את שירותיו, לא ניתן להסכין למינויו כמומחה מטעם בית המשפט דווקא בתביעה נזיקית בתחום הקרינה האלקטרומגנטית נגד המבקשת.

אשר על כן, טענות המבקשת בעניין זה אינן מעלות כל סוגיה החורגת מעניינם של הצדדים, ואין הן מצביעות על עיוות דין, כך שלא מצאתי לתת בגינן רשות לערער ב-"בגלגול שלישי". סיכומו של דבר: דין הערעור להתקבל במובן זה שמינוי של ד"ר נאמן כמומחה מטעם בית המשפט יתבטל, ותחתיו ימנה בית המשפט מומחה אחר.

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד רע"א 59494-09-23 פלוני נ' קופת חולים לעובדים לאומיים ואח' בפני כבוד השופט צבי ויצמן מבקש פלוני משיבים 1. קופת חולים לעובדים לאומיים 2. המרכז הרפואי תל אביב איכילוב 3. ד"ר רבינא גלעד החלטה

הנידרש לנדון המבקש הגיש תביעה נזיקית שעיקרה פיצוי בגין טפול רשלני בתחום העיניים שעיקרו רשלנות באבחון וטפול בהיפרדות רשתית שגרמה לעיוורון בעינו הימנית של המבקש.

בכתב המינוי הגדיר בית המשפט את גדרי סמכותו של המומחה - "המומחה יעיין במסמכים רפואיים אשר יומצאו לו מאת באי כוח בעלי הדין, יבדוק את התובע ויקבע ממצאים באשר למצבו הרפואי בעקבות המקרה נשוא התביעה" המומחה בחוות דעתו הוסיך והתייחס אף לשאלת הרשלנות וקבע כי אין כל רשלנות מצד מי מהמשיבים למצבו של המבקש.

לגופם של דברים, נמצא כי אין קשרי עבודה בין המומחה למשיבה ועל כן אין מקום לקבל את הבקשה, ולבד מכך אף טענה זו נטענה לראשונה בבר"ע. כך גם לא ברורה טענת המבקש כי יש לפסול את המומחה בהיסמך על דו"ח התקשרויות לבצוע מחקרים, כאשר מהדו"ח ניתן ללמוד כי המחקר בעלות מליון ₪ בוצע ע"י המומחה במסגרת עבודתו בביה"ח מאיר בשנת 2018 ואין בו להעיד על ניגוד עניינים בין המומחה למשיבה 2.

לטענתם, הבקשה הוגשה בחוסר תום לב ובשיהוי לאחר שהוגשה חוות דעת המומחה לתיק, ולאחר שמסקנות חוות דעת המומחה לא תמכו בטענות המבקש.

ראשית, בקשתו של המבקש הוגשה לאחר המבקש נבדק על ידי המומחה ולאחר שהמומחה הגיש את חוות דעת מטעמו, כאשר ניתנה לצדדים היזדמנות להביע עמדתם בכל הקשור למינוי מומחה מטעם בית המשפט, והמבקש בתגובתו מיום 23.5.23 הודיע כי הוא מותיר את ההחלטה לשיקול דעתו של בית המשפט, ואף לאחר החלטת המינוי מיום 4.6.23 משנודעה זהותו של המומחה, המבקש לא טען כנגד המינוי הספציפי.

טענת המבקש כי מחקריו של המומחה בסכום במליון ₪ ממומנים ע"י המשיבים, נטענה לראשונה במסגרת הבר"ע ולא בבית משפט קמא ולכן אין להדרש לטענה זו בהליך העירעור, ואולם למעלה מהצורך אציין כי טענה זו אינה מבוססת נוכח הבהרת המומחה בתגובתו, כי המחקר נעשה במסגרת עבודתו אצל המשיבה 2 עימה כאמור אין לא יותר קשרי עבודה.

...

בנדון, ולאחר עיון בטיעוני המבקש, לא שוכנעתי כי יש בהם כדי לבסס ולהוכיח קיומו של חשש ממשי לניגוד עניינים ולכך כי זכויותיו תיפגענה עקב קרבה כזו או אחרת של המומחה מטעם בית המשפט.

כמו בית משפט קמא אף אני סבור כי ספק אם יש בטעם זה כשלעצמו להצדיק פסילת המומחה בשלב זה נוכח הבהרתו של המומחה את אופי ההיכרות והבהרתו כי לא פירט את הדבר בהעדר קיומו של ניגוד אינטרסים נוכח העדר כל קשר כיום עם הגורמים הנזכרים.

סוף דבר הבקשה נדחית.

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד רע"א 20456-03-24 עריית נתניה נ' אלמוני לפני כבוד השופט צבי ויצמן מבקשת עריית נתניה משיבה פלונית החלטה

כך נפסק כי חוות דעת מומחה מטעם בית משפט שניתנה במסגרת הליך של הבאת ראיות לסתור בתביעת הניזוק כנגד המזיק והמבטחת, תחייב גם בהליך של תביעת השבוב המוגשת מטעם המל"ל כנגד המזיק והמבטחת על אף שהמל"ל לא היה צד להליך, זאת, בין היתר, בשל כך שבין הניזוק/התובע והמל"ל קיימת "קירבה בעיניין" בשל היחסים המיוחדים הקיימים בין השניים (ראו: רע"א 8707/23 המוסד לביטוח לאומי נ' אינה חודיס (2024)).

וכך הבהיר בית המשפט בעיניין רעא 1834/18 - שירותי בריאות כללית נ' פלונית, (2018): "משהעילה עליה מתבססת התביעה היא לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להבדיל מעילת תביעה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975), הרי שטרם מינויו של מומחה בית המשפט כבר היו באמתחתו של כל אחד מהצדדים להליך חוות דעת רפואיות של מומחים מטעמו... ישנה חשיבות רבה לכך שחוות דעת אלו יועמדו לעיונו של המומחה מטעם בית המשפט טרם שיגבש את חוות דעתו. במילים אחרות, גיבוש חוות דעת על-ידי מומחה בית המשפט לאחר שנחשף לחוות דעת מטעם צד אחד בלבד, כמוהו - בשינויים המתחייבים - כמתן פסק דין בהעדר כתב טענות או בהעדר כתב סיכומים של מי מבעלי הדין. משכך, במקרים כאלה, כבעניינינו, בהם המומחה לא מילא אחר חובותיו המקצועיות וגיבש את חוות דעתו מבלי שבחן את חוות הדעת הרפואית מטעם אחד הצדדים להליך (אף אם בשוגג וללא כוונת מזיד מצד המומחה עצמו), נפגעה זכות הטיעון של אותו צד - זכות שהיא אבן יסוד במשפט. על כן, נפל פגם מהותי בחוות הדעת היורד לשורש ההליך, אשר ככלל, לא יהיה ניתן לרפאו. במצב שכזה, הפגיעה בתקינות ההליך, בזכויותיו הדיוניות של בעל הדין שחוות דעתו לא הובאה לפני המומחה, ובמראית העין בכל הנוגע לניטראליות המומחה, היא אינהרנטית לפגם שנפל בהליך גיבוש חוות הדעת, ועל כן מצדיקה את פסילת חוות הדעת ומינוי מומחה אחר" (הדגשה שלי – צ.ו) עוד נפסק כי גם אם ניתן לצאת מתוך הנחה סבירה שמסקנתו של המומחה לא הייתה משתנה אם הייתה חוות הדעת מונחת לפתחו קודם הכנת חוות דעתו, אין בדבר כדי לרפא את הפגם הנטען של עיוון בחוות דעתו של צד אחד בלבד.

כאמור, בנידון, בית המשפט ביקש לאמץ לתביעה הנזיקית שלפניו חוות דעת שניתנה בהליך אחר על ידי מומחה בית המשפט שלא ראה כלל את חוות דעת המבקשת בהליך הנוכחי והדבר מגיע כדי פגם שאין לרפאו.

חוות הדעת של המומחה ניתנה מבלי שהנתבעת הייתה צד להליך, וממילא אף לא היה באפשרותה להקדים ולהעביר למומחה תעוד רפואי המצוי ברשותה ולטענתה הוא שונה מהתעוד שעמד לפני המומחה בהליך הבטוחי, בנסיבות אלו ועל מנת "למנוע מראית עין של עוות דין", אין מקום לאמץ את חוות דעת המומחה שמונה בהליך הבטוחי לתיק הניזקי, על אף היתרונות שיש בכך בחסכון הזמן השפוטי והוצאות המשפט.

...

לטענתה הוגשה מטעמה חוות דעת זהה בשני ההליכים, הערוכה על ידי ד"ר כספי, וכי חוות דעת שני המומחים בשני ההליכים מטעם הנתבעות הגיעו למסקנה זהה לפיה לא נותרה למשיבה נכות כתוצאה מהתאונה.

דין הערעור להתקבל.

סוף דבר הבקשה מתקבלת.

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ת"א 57489-07-22 פלונית נ' מרכז רפואי אסף הרופא ואח' תיק חצוני: לפני כבוד השופטת מרב בן-ארי התובעת (המשיבה): פלונית הנתבעת (המבקשת): 1. מרכז רפואי אסף הרופא - נמחק 2. מדינת ישראל משרד הבריאות 3. קופת חולים מאוחדת - פשרה החלטה

הנתבעת נימקה את הבקשה בהתנהלות הפסולה של התובעת, שהקליטה את המומחים מטעם הנתבעת בלי שקבלה לכך אישור ובלי שהודיעה להם מראש על כך. הנתבעת הפניתה לעיקרי פסק הדין בעיניין גליצנשטיין, וטענה כי הדברים שם נכונים בעניינינו מקל וחומר, משום שכאן ההקלטה נעשתה בלי לקבל רשות או הסכמה מראש (בעוד שהדיון בעיניין גליצנשטיין נסב על תובע שפנה בבקשה מבעוד מועד).

התובעת טענה כי הנתבעת "יורה לכל כיוון", תחילה הגישה בקשת עיון ולאחר מכן בקשה לפסלות ראיה אף שטרם הוגשו ראיות בתיק וטרם הושלמו ההליכים המקדמיים.

הכלל המנחה הוא שאין לאפשר הקלטה של בדיקת המומחה מטעם הנתבע בתביעות לפי פקודת הנזיקין, אם הנתבע או המומחה מטעמו מתנגדים לכך (פסקה 13 לפסק הדין).

...

התובעת טענה כי בין היתר, המומחים ציינו שהם יודעים שהנתבעים "צריכים לשלם" וכי בבדיקה הפיזית הם התרשמו מדבר אחד, ובסופו של דבר, כתבו דבר אחר.

הכלל המנחה הוא שאין לאפשר הקלטה של בדיקת המומחה מטעם הנתבע בתביעות לפי פקודת הנזיקין, אם הנתבע או המומחה מטעמו מתנגדים לכך (פסקה 13 לפסק הדין).

לפיכך, הבקשה מתקבלת.

אני מורה על פסלות הקלטות המומחים מטעם הנתבעת והתמלילים שלהן.