בקשה לעיון בחומרי חקירה בעבירות תעבורה

לטענת ב"כ המבקש עמדת המדינה עת סירבה לאפשר עיון בראיות עומדת בנגוד לסעיף 74 בחוק סדר הדין הפלילי זאת יחד עם תקנה 44 ג בתקנות חוק סדר הדין הפלילי הרלוואנטית לשיטתו למקרה זה. ב"כ המבקש הסביר כי מרגע שקבל לידיו המבקש "הזמנה לדין וכתב אישום" משוטר, הרי שמאותו הרגע גם "נולדה" לגביו "זכות העיון" בראיות שכן מבחינת המבקש הוגש כנגדו כתב אישום והוא אף קיבל לידיו זימון ותאריך למשפטו בבית משפט השלום לתעבורה בבאר-שבע ביום 24.5.20 בשעה 09:30.

בדיוק בשאלה לעיל עסק לאחרונה בית המשפט המחוזי בבאר-שבע עת פירש את החלטת בית המשפט העליון בפרשת מלאכי, וכך קבע כבוד השופט צלקובניק בע"ח 56047-07-18 בניטה נגד מדינת ישראל (להלן: פרשת בניטה): "עוד תצוין החלטת בית המשפט העליון במסגרת בש"פ 1194/17 (מ"י נ. מלאכי, מיום 21.2.2017), לפיה אין מקום להתיר עיון בחומר הראיות קודם הגשת כתב אישום. טענת ב"כ העורר כי ההחלטה בבש"פ 1194/17 מסויגת רק לחומר ראיות בחקירת עבירה שגרמה לתאונת דרכים שבה נהרג אדם, שבעקבותיה ניתנה פסילה מנהלית בת 90 ימים בלבד, שנדונה במסגרת אותה החלטה, אינה יכולה להיתקבל.

ב"כ העורר הפנה להחלטה שניתנה בבש"פ 8450/02, שבגדרה נסקרו הראיות בתיק, קודם להגשת האישום, ואציין בהקשר זה, כי בהחלטה בבש"פ 1194/17 עמד כב' השופט הנדל על החלטה קודמת שניתנה במסגרת בש"פ 1661/91 (משה צישינסקי נ. מדינת ישראל, פדי מה(3) 145), לפיה "ראוי הוא...לאפשר לנהג שרישיונו נפסל או לבא-כוחו לעיין בחומר החקירה לשם הגשת בקשה לביטול, גם אם טרם הוגש כתב-אישום, אלא אם כן ישנם טעמים שבצורכי החקירה, שיש בהם להצדיק מניעת עיון אשר כזה". השופט הנדל מציין כי החלטה זו לא יושמה במהלך השנים שנקפו, אלא לפרקים, ונדמה, כי מעתה יש לנהוג על פי ההחלטה האחרונה שהתקבלה בבש"פ 1194/72, בלא לערוך הבחנה בין תיקי החקירה השונים.

...

במצב המתואר לעיל ובהתאם לחוק, אני קובע כי "הזמנה לדין וכתב אישום" הנמסרת לנהג אשר ביצע עבירה הינה בבחינת כתב אישום לכל דבר ועניין מבחינת הנהג למן הרגע שקיבלו מהשוטר.

בקשת המבקש לעיון בחומרי החקירה נדחית.

על רקע זה הגישו העותרים (כל אחד בנפרד) בקשות לבית המשפט לתעבורה בחדרה מכוח סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי, אשר מעגן את זכות העיון בחומר חקירה לאחר הגשת כתב אישום בעבירת פשע או עוון (בע"ח 4138-08-20, בע"ח 4146-08-20 ו-בע"ח 4161-08-20 (ביחס לעותר 1); בע"ח 3594-08-20 (ביחס לעותר 2)).

...

בנסיבות העניין שלפנינו, לא שוכנעתי כי הסוגיה המתעוררת בעתירה מצדיקה את הידרשותנו אליה לאחר שהפכה תיאורטית.

בהינתן כל האמור, אני סבורה כי לא עלה בידי העותרים להראות כי ענייננו נמנה עם אותם המקרים החריגים המקימים הצדקה לדיון בשאלה תיאורטית.

לפיכך, אני סבורה כי ענייננו אינו נמנה עם המקרים הנדירים המצדיקים התערבות, כאמור, גם בהיבט זה. סיכומו של דבר: במקרה דנן לא קמה הצדקה להידרש לסוגיה העקרונית שהועלתה בעתירה, לאחר שעניינם הפרטני של העותרים התייתר וההכרעה בעתירה הפכה תיאורטית.

על פי עובדות כתב האישום ביום 5.11.21 נהג המבקש ברכב כשבגופו 439 מקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף, עבירה על סעיף 62(3) לפקודת התעבורה.

ראו בעיניין זה בש"פ 8100/21 טראבין נ' מדינת ישראל (20.12.21): "הדרישה לקבלת חומרי חקירה בהקף נרחב מחקירות אחרות מעלה חשש של ממש מהרחבה לא מרוסנת של זכות העיון העומדת לרשותם של נאשמים בהליך הפלילי. כפי שנפסק לא אחת, תכליתה של הבקשה לעיון בחומרי חקירה אינה עריכת "מסע דיג" בלתי ממוקד תוך הפרחה לאויר של טענות הגנה ספקולאטיביות, שאין בינן לבין חומר הראיות שהוצג בעיניינו של הנאשם ולו קצה חוט".

...

לאחר שעיינתי במסמכים, ביקשתי לקבל את כל חומרי החקירה ביחס ל- 7 מתוך 21 הדוחות, וחומרי החקירה המלאים הועמדו לעיוני לרבות תיעוד ממצלמות הגוף של השוטרים.

על פי עובדות כתב האישום ביום 19.2.22 נהג המבקש ברכב כשבגופו 342 מקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף, עבירה על סעיף 62(3) לפקודת התעבורה.

מעיון בחומר החקירה בעיניינו של האחר עולה כי הוא עבר לכאורה עבירה של נהיגה בשיכרות בעיר אחרת, והובא על ידי שוטרים אחרים לאותו מקום בו שהה מפעיל הדרגר מתן חדד.

ראו בעיניין זה בש"פ 8100/21 טראבין נ' מדינת ישראל (20.12.21): "הדרישה לקבלת חומרי חקירה בהקף נרחב מחקירות אחרות מעלה חשש של ממש מהרחבה לא מרוסנת של זכות העיון העומדת לרשותם של נאשמים בהליך הפלילי. כפי שנפסק לא אחת, תכליתה של הבקשה לעיון בחומרי חקירה אינה עריכת "מסע דיג" בלתי ממוקד תוך הפרחה לאויר של טענות הגנה ספקולאטיביות, שאין בינן לבין חומר הראיות שהוצג בעיניינו של הנאשם ולו קצה חוט".

...

במבט לאחור, החלטתי הקודמת מיום 25.8.22, במסגרתה הוריתי למשיבה להעביר לעיוני את הדוח של הנהג הנוסף שטופל על ידי השוטרים בעת שהמבקש המתין לבדיקתו היתה מיותרת וניתן היה לדחות הבקשה כבר בשלב מקדמי זה, זאת בשים לב שלא הוצגה כאמור כל טענת הגנה שהצדיקה חיפוש חומרי חקירה נוספים בתיק של הנהג האחר וממילא לא הוצגה תשתית ראייתית מספקת לטענת הגנה שכזו.

סיכומו של דבר: "חורים" כביכול בהשגחה של השוטרים על המבקש אינה טענת הגנה שיש בה כדי להצדיק עיון בחומרי חקירה מתיקים אחרים.

לאור כל האמור, לא מצאתי להתיר למבקש עיון בחומר החקירה שבתיק האחר.

על פי עובדות כתב האישום, ביום 20.01.2022 בשעה 12:01 נהג המבקש בכביש 60 ק"מ 11, מכיוון שוקת לכיוון עומר, בדרך שאינה עירונית עם שטח הפרדה בנוי, במהירות של 136 קמ"ש, במקום המהירות המותרת בכביש שהנה 90 קמ"ש, זאת בנגוד לתקנה 54 (א) לתקנות התעבורה.

לאחר הדיון בבקשה הורה מותב זה ביום 16.5.23 כי בטרם החלטה סופית בבקשה, תעמיד המשיבה עיון בית המשפט את חומר החקירה נשוא המחלוקת, תוך קביעה כי בשלב זה די בשלושה דוחות מהירות, שנערכו על ידי אותו שוטר באותה משמרת, והסמוכים ביותר מאותו מועד לפני ואחרי הדוח שנערך למבקש.

באשר לטענות ב"כ המבקש שהועלו בדיון בפני מיום 11.05.2021, לעניין אכיפה בפרק זמן של פחות משתי דקות בין מועד המדידה לבין מועד הדפסת כתב האישום, לעניין כך שהאכיפה בוצעה כלפי רכב אחר ולא רכב המבקש, זאת בשונה מהטענות שהועלו בבקשה שהוגשה, ולעניין נסיבות הדוח שאינן מתארות את שהתרחש בפועל במועד ביצוע העבירה, הרי שכלל טענות אלו, דינן להתברר במסגרת התיק העקרי ואין להן כל רלוואנטיות לעניין החומר המבוקש בהליך זה. מעבר לאמור, עיון בשלוש הדוחות שהוגשו לעיונו של בית המשפט מעלה כי גם בדוחות אלה היה פער של דקה בין מועד המדידה למועד הדפסת הדוח.

...

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובת המשיבה, בכתב האישום, בחומר הראיות המצוי בתיק החקירה ובחומר שהועמד לעיוני, ותוך בחינת הדברים במבחן השכל הישר ומבחן הרלוונטיות, אני קובעת כדלקמן: ביחס לקבלת תע"צ תקינות מכשיר הממל"ז האמור בסעיף קטן א' לבקשה, הרי שהמדינה הסכימה לכך.

אין בטענות אלה, כדי להוות בסיס לקבלת החומר המבוקש במסגרת בקשה זו. לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה ביחס לסעיפים ב/ ו-ג' לבקשה.