בקשה לעיון בחומר חקירה וצו להמצאת מסמכים

ביום 21.6.21 הוגשה מטעם נאשמים אלה בקשה לקבלת חומר חקירה ולחלופין בקשה למתן צו להמצאת מסמכים ומוצגים.

הכרעה לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים, אני בדיעה שיש לדחות את טענות הסניגור, לעניין אכיפה בררנית, ולעיון בחומר החקירה, ולהשתת הוצאות על המאשימה, מהטעמים הבאים: אשר לטענת אכיפה בררנית - על מהותה של האכיפה הבררנית, עמד בית המשפט העליון ראו בע"פ 3507-19 עבד אלסמד בורקאן נ' מדינת ישראל (3.12.20) (להלן – עניין בורקאן): "אכיפה בררנית יכולה להקים הגנה מן הצדק מקום בו נאכף הדין באופן שונה, בין ביחס למעורבים באותה פרשה ובין כאשר מדובר בפרשות שונות, ובילבד שאין כל טעם רלוואנטי המבחין ביניהם... זאת, אף מבלי שיש צורך בקיומו של מניע פסול בבסיס הדברים...

...

בנסיבות אלה, משאין מדובר בנוהל פנימי מחייב ובמדיניות מוצהרת, שעל פיו התביעה פועלת, כך שלא ניתן להוכיח על יסוד המסמך שהמאשימה סטתה מנוהל פנימי שלה, אין למסמך המתווה רלוונטיות להגנת הנאשמים שלפני, ועל כן בקשת הסנגור לעיין בו נדחית.

בנסיבות אלה, בקשת הסנגור לעניין זה נדחית.

לסיכום, הבקשה, על כלל היבטיה, נדחית.

לפניי בקשה לעיון בחומר חקירה מכח סע' 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב- 1982 (להלן: "החוק").

ירעת המחלוקת הבקשה שלפניי הוכתרה ככזו בה מבוקש מתן צו להמצאת מסמכים לפי סע' 108 "או לחילופין" לפי סע' 74 לחוק.

...

לאור המסקנה אליה הגעתי, איני נדרש לסוגיות נוספות, כגון השלכות הרוחב על סיווג הנוהל כחומר חקירה, או באשר לזיקה שבין ענייננו לחוק חופש המידע (מסלולים שהם כמעט בבחינת דבר והיפוכו).

בהינתן כל האמור, הבקשה נדחית בזה.

המזכירות תיידע את ב"כ הצדדים בדבר החלטתי זו. החומר שנמסר ע"י המשיבה יוחזר לחזקתה באמצעות המזכירות.

לפיכך, נתונים שזיקתם לאישום רחוקה, ומבוססת על השערות בלתי-ממוקדות באשר לקיומם של חומרים אשר קשורים לעניינו של הנאשם, לא ייחשבו "חומר חקירה". בקשתו של המבקש לקבל לידיו את החומר הרפואי הנוגע לתרשומות העדה בתיק הרפואי שלו מבוססת על סעיף 108 לחוק סדר הדין הפלילי הקובע כי : "בית המשפט רשאי, לבקשת בעל דין או מיוזמת בית המשפט, לצוות על עד שהוזמן או על אדם אחר להמציא לבית המשפט במועד שיקבע בהזמנה או בצו, אותם מסמכים הנמצאים ברשותו ושפורטו בהזמנה או בצו". בבש"פ 8252/13 מדינת ישראל נגד שיינר (23.01.2014), עמד כב' השופט יצחק עמית על ההבחנה בין מסלולי הגשת בקשה לעיון בחומר החקירה לפי סעיפים 74, ו-108 לחוק סדר הדין הפלילי.

...

לפיכך, בעניין זה אני סבורה שמדובר בחומר חקירה רלוונטי המשתלב עם עדותה של העדה וחיוני להגנת הנאשם.

לפיכך, הגם שמדובר בתיעוד בתיק הרפואי של הנאשם הרי שאני סבורה שמהווה חומר חקירה חיוני להגנת הנאשם, בשים לב לגרסתו.

אשר על כן, אני נעתרת לבקשה וקובעת כי על המאשימה להעביר את התיעוד המתייחס אך ורק למועד הבדיקה ולאירוע מושא האישום וזאת בתוך 20 ימים.

בקשות עיון בקלסרים ב"כ המשיבים 1 ו-4 שהגישו בקשות עיון מפורטות בעיניין חומרי החקירה, צימצמו בדיון מיום 6.2.23, לאור תגובת העותרת, בקשתם לעניינים הבאים: ב"כ המשיב 1 עתרה בכל הנוגע למסמך 467 בקלסר 6, להבהרה האם מדובר במידע הכולל ראיות גולמיות או שמא מדובר בבקשה לעזרה בין מדינות שאז אינה עומדת על הבקשה.

לפיכך עתרה לקבלתם אך ככל שהמסמכים האמורים כוללים גירסא של בר אל ביחס למיוחס לו. עוד עתרה ב"כ המשיב 4 לקבלת צוי המצאת מסמכים מבנקים ובקשות להמצאת מסמכים מבנקים בישראל כשאלו רלוואנטיים לטענתה בשים לב לכך שמיוחסת למשיב אי העברת כספים למשתמשים בפלטרפורמה, והעותרת צרפה לעתירה מסמכים בנקאיים רבים תוך התבססות עליהם.

...

לפיכך הבקשה בעניין זה נדחית.

הכרעה לאחר שקילת טענות הצדדים איני רואה מקום להורות לעותרת לקבל חזרה את הארגזים שהועברו לגרמניה, לצורך הכנת רשימת חומרי חקירה שתועבר לעיון ב"כ המשיבים, על מנת שיתאפשר להם להגיש בקשות לעיון במסמך כזה או אחר, וזאת מהטעמים שיפורטו.

לפיכך הבקשה בעניין זה נדחית.

בהנתן הכפירה הכללית, עתרה התביעה בפני בית משפט קמא למתן צו למשרד הרשוי להמציא מסמכים אודות העידר רישיון רכב תקף.

המערער הזדרז להגיש בקשה ביום 15.11.20 " בקשה לעיון בחומר חקירה" (הליך אשר נועד לעבירות מסוג עוון או פשע !-צ.ק).לעיין בסדרת מסמכים הכוללים: (א) אישור הגורם הרלבנטי בפרקליטות המדינה להשלמת החקירה; (ב) קבלת "כל החומר הרלבנטי" בעיניין קבלת תעודת עובד הציבור; (ג) קבלת "כל בקשות המאשימה לקבלת תעודות עובד הציבור וכל התשובות שהתקבלו"; (ד) קבלת "התכתבויות ופרוטוקולים בעיניין המשך החקירה וקבלת תעודת עובד הציבור"; (ה) קבלת "נוהלי העבודה בעיניין אישור הגורם הרלבנטי להמשך החקירה" והכל לצורך "העלאת טענה מן הצדק, חקירת עדי התביעה והזמנת עדי הגנה מתאימים..".! ביום 24.11.20 נדחתה הבקשה.

...

הערעור על הכרעת הדין נדחה אפוא לפי שהיא מיוסדת על אדנים עובדתיים ומשפטיים מוצקים.

תגובת ב"כ המערער הייתה כי הוא עומד על שמיעת הערעור כדלקמן: " בשים לב כי העניינים ברע"פ לא הוכרעו לגופם וכי בערעור זה עניינים אשר לא היו ברע"פ ". אני סבור כי בתגובה זו יש מידה לא מבוטלת של עזות מצח.

בהחלטה מנומקת מאותו יום נעתר בית משפט קמא לבקשה לתיקון כתב האישום וציין בין השאר כי "הנאשם לא פרש כל הגנה בפני בית המשפט ,אלא כפר באופן כללי בעובדות כתב האישום, הא ותו לא ". כאן המקום להזכיר כי באחת מקביעותיי במסגרת פסק דיני בעפמ"ק 4736-02-22 ציינתי והדגשתי כי אין להלום שאדם המבקש להישפט, יימנע מלומר מדוע ביקש להישפט ומהי זירת המחלוקת.