בקשה לעיון בחומר חקירה בעבירות מחשב ופרטיות

ביום 26.11.18 הוגשה בקשה לעיון בחומרי חקירה, ובה התבקש הקובל להעמיד לעיון הנאשמים תצהירים של 19 עדי התביעה המופיעים ברשימת העדים שבכתב הקובלנה.

ביום 4.2.19 דחיתי את בקשותיו של הקובל להמצאת מסמכים לפי סעיף 108 לחוק סדר הדין הפלילי, ליתן לו צו שיאפשר לו לערוך חפוש בחומר מחשב של הנאשמים, להסמיך אותו לגבות עדויות מעדי התביעה וליתן צו שיורה לעדי התביעה למסור לו את עדויותיהם בכתב.

בית המשפט העליון עמד על החסרונות הנובעים מאופן חריג זה של ניהול ההליך הפלילי בבג"ץ 4957/08 שורת הדין ואח' נ' היועץ המשפטי לממשלה ואח' [פורסם בנבו 17.10.10]: "על קשייה העקריים של הקובלנה הפרטית נמנית העובדה כי היא אינה מותנית בקיומן של ערבויות הכרוכות בניהול הליך פלילי בידי המדינה, המבטיחות, בין היתר, כי קודם להאשמת אזרח בבצוע עבירה פלילית, תקוים חקירה מספקת, תאספנה ראיות מספיקות לצורך הגשת כתב האישום, והראיות תועמדנה לעיונו של הנאשם; יתר על כן, הליך הקובלנה עלול להיות מונע מרגשי נקם או הטרדה, ואף להביא להליך סרק, המשחית את זמנה של מערכת המשפט לריק... נוכח קשיים אלה, ראה החוק להבטיח את תקינות מוסד הקובלנה הפרטית בדרך של מתן הגנות שונות שנועדו להבטיח כי הוא לא ינוצל לרעה...

...

טענת הנאשמים כי הוראות סעיפים 61(ג)-(ה) לחוק זכויות יוצרים עניינן במכירה, השכרה או הפצה של עותקים פיזיים בלבד של היצירה עולות בקנה אחד עם לשונו של החוק, עם תכליתו ועם הסביבה הנורמטיבית שבה מצויות הוראות אלה, ועל כן יש לקבלה, מן הטעמים שיפורטו להלן; ראשית, לשונו של החוק בסעיפים 61(ג)-(ה) עוסקת בהפצת עותק של יצירה.

גם בחינת תכליתן של הוראות החיקוק שבהן מואשמים הנאשמים מובילה למסקנה כי הוראות החיקוק שבהן מואשמים הנאשמים מתייחסים להפצת עותקים פיזיים של היצירה.

סיכום לנוכח האמור לעיל, בשל קבלת הטענות שלפיהן לא ניתן להעמיד לדין במסגרת קובלנה בעבירה לפי חוק זכויות מבצעים, ובשל כך שכתב הקובלנה אינו מגלה את העבירות שבהן הואשמו הנאשמים לפי חוק זכויות יוצרים, אני מורה על ביטול הקובלנה.

התיק מבוקש אם כן לעיון, על מנת לבחון האם קיימת בו אינדיקאציה לביסוסה של טענת המבקש בדבר היות התלונה תלונת שוא (התיק אינו רלבאנטי, גם לשיטת המבקש, לשם טענתו האחרת, המשפטית, באשר לזהות העבירה בה הואשם).

תיק החקירה חלף הגשת תיק החקירה בתצורתו כתיק נייר, הוגש תוכנו כפי שהודפס ממחשב המישטרה, באופן הכולל לטענת המשיבה את כלל הראיות בתיק.

(ג) הנחיית פרקליט המדינה 14.8 שעניינה "בקשה מצד גורמים שונים לעיין במידע המצוי בחומר חקירה", מגבשת את זכות העיון הפרטית במשפט המינהלי, ביחס לתיק פלילי.

...

דין טענת המבקש, שנטענה בחצי פה, באשר לתרשומות פרקליט/ה- להידחות.

תרשומות לא הוצגו לעיוני (לטענת המשיבה אין כאלה בנמצא) ואף לו היו אין הן באות כידוע בגדר "חומר חקירה". אשר על כן, בשים לב לכל המפורט לעיל, סבורני כי האיזון הראוי בנסיבות בין זכות המבקש לעיון ולבין זכות המתלוננת לפרטיות- בהינתן כי לא נמצאה אינדיקציה להגשת תלונת שווא- מצדיקה היעתרות חלקית לבקשה.

המזכירות תיידע את ב"כ הצדדים בדבר החלטתי זו. כלל החומר שנמסר ע"י המשיבה יושב לחזקתה באמצעות המזכירות.

נטען כי במסגרת הקשר ולשם קדומו, העביר המבקש לאוחיון, ללא הסכמת הבעלים, תיקיה ממוחשבת המכילה פרטי כרטיס אשראי, צלומי תעודות זהות ודרכונים של לקוחות במשרד עורכי הדין בו עבד אותה עת, כדי שאוחיון ישתמש בהם ויחייב את בעלי הכרטיסים, ללא הסכמתם או ידיעתם.

בהתאם להנחיית פרקליט המדינה מס' 7.14 "עקרונות הפעולה בנוגע לאופן התפיסה, החיפוש ההעתקה והעיון במחשבים ובחומרי מחשב, תיעודם והעמדת התוצאים המהוים "חומר חקירה" לעיון ההגנה" (להלן: "הנחיית פרקליט המדינה") כמו גם מטעמים של מניעת פגיעה עודפת בפרטיותו של אוחיון, הועברו למבקש חומרי המחשב שנמצאו רלוואנטיים בלבד.

ביום 26.5.22, לאחר דיון זה, ניתנה בכתב הסכמת המשיבה להעביר לידי המבקש את ההנמקות שהתירו את חקירת המבקש, שעניינן בכך שאוחיון ויתר על חסיון עו"ד (הוא המבקש) -לקוח, וכן בכך שהמבקש היה שותף לדבר עבירה.

...

משכך, ובהתחשב בכל האמור לעיל, אני מורה ליחידה החוקרת לחפש בחומרים התפוסים את מילות החיפוש אותן ביקש המבקש, בקשה לה בסופו של דבר אף המשיבה הסכימה, וכפי הצעתה – ככל שיתבקש כי מומחה ההגנה יבצע יחד עם מומחה המשטרה את החיפוש במשרדי הסייבר, ניתן יהא לבצע את החיפוש בדרך זו. חזקה על היחידה החוקרת שתעביר את כלל החומרים הרלוונטיים לחקירתו של המבקש.

יתרה מכך, עיון בהם מביא למסקנה כי חשיפתם בפני המבקש לא תסייע להגנתו.

לאחר שבחנתי את המסמך האמור, התרשמתי כי הוא אכן מהווה תרשומת פנימית, הכוללת עיבוד החומר הקיים, וכי אין מקום להעברת מידע נוסף מתוכו, מלבד המידע שפורט לעיל.

בפני בקשה לעיון בחומר חקירה בהתאם לסעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב 1982 (להלן: "חוק סדר הדין הפלילי") בגדרה מבקשת ההגנה להעמיד להעתקה חומר חקירה אשר לטענתה רלוואנטי לצורך הגנת המבקש, ואשר ניתנה לו זכות עיון בלבד ללא זכות העתקה.

בבשפ 6229/18 פלוני נ' מדינת ישראל 19.8.2019 קבע כבוד השופט ג' קבע כך: " בית המשפט קמא קבע כי העיון במשרדי המשיבה בלבד מהוה איזון ראוי בין הצורך בהגנה על הזכות לפרטיות של צדדים שלישיים לבין הצורך בהגנה על זכותו של העורר בניהול הליך הוגן וראוי. לא מצאתי טעם טוב להתערב בקביעה זו. כפי שציין חברי השופט מ' מזוז שדן בעיניינו של העורר בבש"פ 2004/19 הנ"ל [פורסם בנבו] מהותן של העבירות המיוחסות לעורר, על הקפן וחומרתן, מחייבת הסדר שיהא בו להגביל את החשש לפגיעה בפרטיות. זאת ועוד. זכות ההעתקה, במובחן מזכות העיון, נתפסת כזכות משנית שעיקרה בנוחות ההגנה ואשר הגבלתה אינה פוגעת בזכות העיון או בזכות נאשם להליך הוגן (בש"פ 1072/19 זנון נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] פסקה 6 (13.3.2019). " האיזון במקרה זה: גם אם מדובר בשאלה של נוחות, הרי שעדיין גם לנוחות יש משקל.

הטכנולוגיה של עריכת סירטון בדרך של טישטוש או מחיקת קטעים מתוך סירטון וידאו הנה טכנולוגיה פשוטה הקיימת בשוק הפרטי ללא כל צורך בעלויות חריגות.

לחילופין, ככל והמשיבה תודיע כי היא לא תצליח לעשות כן, אני מתיר למבקש ועל חשבונו למצוא איש מיקצוע אשר יכול להגיע עם מחשב נייד המצוייד בתוכנה המתאימה למשרדי המאשימה ובפיקוח המאשימה ובאישורה מראש – יוכל איש המיקצוע של המבקש לבצע את טישטוש/עריכת הקובץ, כך שבתום ההליך יוותר בידיו של המבקש עותק שאינו פוגע בצינעת הפרט של המנוח.

...

במסגרת הבקשה עתרה המבקשת לקבלת הפרטים הבאים: כרטיס זיכרון ממצלמת קסדת רוכב האופנוע אשר נתפס ולגביו ניתן צו חדירה לחומר מחשב – המבקשת מיקדה בקשתה לעיון בכרטיס כדי לוודא כי הסרטונים הכלולים בו אינם כוללים סירטון של התאונה; תע"צ משרד הרשוי אודות רישיון הנהיגה של נהג האופנוע המעורב; תע"צ משרד הרשוי אודות רישיון האופנוע המעורב.

מיזכר מיום 27/02/22: "1. מיזכר עיון כרטיס זיכרון מצלמת גוף הועבר למסמכים. 2. בנוגע לצפיה של הסרטונים שוב אני מציין שהתאונה לא מצולמת והצפיה נגעה לסרטונים טרם התאונה". אין חולק כי אם ישנו סירטון המתעד את התאונה - מדובר בחומר חקירה רלוואנטי (כך גם עולה מבקשת הצוו המשולב ומתגובת המשיבה).

כעולה מפקודת סדר הדין הפלילי וכן מינהלי המישטרה - הליך מיצוי הראיות ממחשב דורש מומחיות ולשם כך אף הוקמה יחידת חוקרי סייבר שפעולתה הוסדרה בנוהל 300.08.081 "הפעלת המערך לחקירת עבירות בסייבר, עבירות מחשב ומיצוי ראיות ממחשב". באופן דומה נקבע נוהל אח"מ 300.08.035 "תפיסה וחיפוש במחשב" ובו הוגדר "חוקר מיומן" – איש מישטרה אשר הוכשר לבצע חפוש במחשב כמתחייב מסעיף 23א לפסד"פ (מעצר וחיפוש).

בחומר שאינו בגדר חומר ראיות קיים פלט פרטי האופנוע המעורב (דוח סירנה) – ואני סבורה כי טוב תעשה המאשימה אם תעבירו לידי המבקשת, אף שאינה חייבת לעשות כן. יהיה בכך כדי לצמצם המחלוקת בין הצדדים.

...

כל עוד החומר המבוקש אינו בידי המשיבה – אין בידי להעתר לבקשה –ולגבי פריטים אלו ניתן להגיש בקשה לפי סעיף 108 לחסד"פ, אשר תשמע בפני השופט הדן בתיק העיקרי.

סוף דבר: לאור כל האמור, באשר לכרטיס הזכרון – מותר עיון בו על ידי מומחה מחשוב מטעם המבקשת, בנוכחות נציג המשיבה ובמשרדיה וזאת לצורך בדיקה אם התאונה מתועדת אם לאו.

באשר לתע"צי משרד הרישוי לגבי רישיון הנהיגה ורשיון הרכב של הנהג המעורב - הבקשה נדחית.