לפני בקשה למתן סעד זמני בגדרה עותרת המבקשת להורות על מינוי מנהל מיוחד זמני למיטבית מרכזי מסחר בע"מ (להלן: "החברה"), עד להכרעה בבוררות המתנהלת בין הצדדים בפני כבוד הנשיא השופט (בדימוס) אורי גורן (להלן: "הבוררות").
דיון
לטענת המבקשת, הצורך במינוי מנהל מיוחד זמני לחברה התעורר בעקבות "ניהול כושל, בעייתי, פוגעני של מיטבית, קפוח מיעוט וריקון מיטבית מנכסיה". לטענת המבקשת, המשיבים מנהלים את החברה תוך ניסיונות למכור את נכסיה תמורת "נזיד עדשים", העברת זכויותיה של החברה בפרויקט הנדיב ללא תמורה ואי גביית כספים המגיעים לה. מוסיפה המבקשת וטוענת כי ככל שיינתן פסק בוררות לפיו המשיבים אינם בעלים או מנהלים של החברה, כי אז "כבר לא תהיה חברה והמבקשת תישאר מול שוקת שבורה, יבשה ומרוסקת, ופסק דין תאורטי בלבד".
המשיבים מתנגדים לבקשה בין היתר, מהטעמים שלהלן:
מר ברט סולומון (להלן: "מר ברט"), באמצעותו מוגשת הבקשה בשם המבקשת, אינו מוסמך לנהל הליכים בשם המבקשת, לפי שהוא עצמו הודה כי אינו מנהלה של המבקשת.
...
ככל שמדובר בטענה לפגיעה בזכויות החברה בשטחים בפרויקט הנדיב במסגרת הליך רישום הבית המשותף, נראה כי מדובר במעשה עשוי, לפי שביום 9.12.2018 ניתן פסק דין בעניין רישום הבניין בפרויקט הנדיב כבית משותף (ה"פ 17969-06-09) בו נקבע כדלהלן (פסקה 16 לפסק הדין של כבוד השופט ארז יקואל):
"בחנתי את טענות הכונסת וכן נתתי דעתי לטענות המשיבה 51. בהתאם להחלטתי מיום 12.4.18 ומבלי לקבוע מסמרות ביחס לגופן של טענות המשיבה 51 ובהעדר התנגדות מצד חברת החשמל לישראל – אני מקבל את עמדת הכונסת, לפיה יירשם הבית המשותף במתכונתו הנוכחית כפי שהוצעה. התרשמתי כי אין במהלך רישום הבית המשותף כהצעת הכונסת, כשלעצמו ולעת הזו, כדי לפגוע בזכויותיה הנטענות של המשיבה 51, או כדי לגרום לה עיוות דין. המשיבה 51 לא התנגדה לבקשה הנוכחית ולא נסתרו נימוקי הכונסת ביחס לטענותיה. כמו כן וכפי שכבר הכברתי, בהתאם להחלטתי מיום 12.4.18, רישום הבית המשותף וכן החלטתי זו, לא יהוו מעשה בית-דין ביחס לטענות המשיבה 51 ותישמרנה זכויותיה להעלות את טענותיה מלפני הערכאה המוסמכת בכפוף לכל דין".
עוד נקבע בהחלטה מיום 12.4.2018 באותו הליך (שם, פסקה 9 2)):
"צד שימצא כי זכויותיו נפגעו, יהא רשאי לנקוט בהליכים המתבקשים ולהעלות טענותיו לפני הערכאה המוסמכת. בנסיבות אלו, הליך הרישום לא יהווה משום קביעה, השתק הכרעה, חזקה, או ראיה חלוטה, ביחס לגופן של טענות הצדדים ואין בו כדי להשפיע על נטלי הבאת הראיות".
החברה הייתה צד להליך האמור וההוראות שלהלן חלות עליה.
סוף דבר
הבקשה נדחית.
מאחר וטרם התבררה הבעלות בחברה, אני מחייב את מר ברט סלומון באמצעותו הוגשה הבקשה לסעד זמני, לשלם למשיבים את הוצאות הבקשה ושכ"ט עו"ד בסך 35,000 ₪.