בקשה לסעדים זמניים לאיסור תחרות והפרת חובות חוזיות

לפנינו בקשה במסגרתה עותרות המבקשות כי בית הדין ייתן צו מניעה זמני האוסר על המשיבים לפנות ללקוחות המבקשות ו/או להמשיך בהליכי העברת לקוחות מהמבקשות אל המשיבים ו/או להתערב בשיחות שימור שיוזמות המבקשות (להלן: "הבקשה" או "הבקשה לסעד זמני").

עיקר טענות הצדדים: לטענת המבקשות, המשיבים 1 – 5 ובראשם המשיב 1, הפרו את החובות ההסכמיות המעוגנות בהסכמי עבודה שחתמו מול מי מהמבקשות וכן את חובת האמונים המוגברת ביחסי העבודה.

כן טענו כי אם לא ינתן סעד זמני וימשכו הפרות המשיבים, תפסיק חברת כלל ביטוח את המשך פעילותה עם המבקשות וייגרם נזק כבד למוניטין ותדמית המבקשות באופן שיוביל לנזקים עתידיים, העשויים למוטט אותן המבקשות.

מכאן כי אין צורך לידון באם המבקשות הוכיחו לכאורה קיום תניית אי תחרות, תוקפה וצדקת אכיפתה בעניינינו, אלא רק באם הוצגו ראיות המוכיחות, לכאורה, כי המשיבים עושים שימוש ברשימת לקוחות / מידע שהנם סוד מסחרי הראוי להגנה.

...

דיון והכרעה: לאחר שעיינו בכתבי הטענות ובכל המסמכים שהוגשו לתיק בית הדין, ושמענו את עדויות הצדדים, הגענו לכלל מסקנה שאין מקום להיעתר לבקשה למתן סעד זמני כפי שנפרט להלן.

] מאזן הנוחות: לאחר ששקלנו בעניין אנו קובעים כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המשיבים.

לטעמנו, הנזק שייגרם למשיבים כתוצאה מכך, יגבר על הנזק הלכאורי שעשוי להיגרם למבקשות מאי מתן הצו כאמור.

סיכום: לאור האמור לעיל, לא שוכנענו, ברמה הלכאורית, כי למבקשות קיימת עילת תביעה וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתן ועל כן אנו דוחים בקשתן לסעד זמני.

תביעה זו עניינה חיוב הנתבעים 1-4 בתשלום פיצוי בגין הפרת חובות תום הלב, חובת האמון, חובת אי תחרות וגזילת סוד מסחרי, וכן חיוב הנתבע 1 בתשלום פיצוי בגין פגיעה בזכויותיה הקנייניות של התובעת.

ביום 7.9.18 הגישה התובעת בקשה לסעד זמני לאסור על הנתבעים 1-3 בעצמם או באמצעות צד ג' במישרין או בעקיפין לעבוד ו/או ליתן שירותים ללקוחות התובעת שהיו עימם בקשר על פי רשימה שצורפה לבקשה ולהורות כי הצוו יהיה בתוקף כל עוד מר שמלה הוא בעל מניות באליעם ולפחות 12 חודשים ממועד סיום העבודה בין אליעם לנתבעים 1-3; ליתן צו האוסר על כל הנתבעים לעשות כל שימוש במידע המסחרי ו/או העיסקי ו/או הסודי שלה הקשור בתחום פעילותה ובעיסוקיה, לרבות קשרי עבודה עם לקוחות, ספקים, רשימות סוכנים ולקוחות וחברות מטרה ועוד; לאסור עליהם לפנות ו/או לשדל את עובדי אליעם הנוכחיים ואשר הועסקו במהלך השנה האחרונה לעבור לעבוד במישירין או בעקיפין במסגרת יחסי עבודה או היתקשרות אחרת.

ביום 21.11.18 היתקיים דיון בבקשה לסעד זמני במסגרתו הצהירו הנתבעים 1-3 כי הם אינם מפרים את צו בית הדין, אך במהלך הדיון התברר כי ההיתקשרות עם לקוחות של התובעת ובהן חברת אקטאוס וחברת וואן-פוינט, מתבצעת על ידי חברת בנקסטקול.

טענות הצדדים לטענת התובעת, הנתבעים פעלו בחוסר תום לב והפרת חובת האמון המוטלת עליהם תוך הפרת התחייבותיהם החוזיות, הוראות חוק השליחות והוראות חוק עוולות מסחריות, עת גזלו מהתובעת לקוחות במודע ובמכוון תוך הקמת חברה אחרת והעברת הלקוחות לפעילות מול חברה זו. התובעת טענה, כי הנתבעים חברו יחד לפגוע בה תוך גזלת סודותיה המסחריים והפרת חובותיהם כלפי התובעת.

...

משכך, הנני קובעת כי מר שמלה אינו חייב בהשבת הרכב לידי התובעת והוא יועבר לבעלותו, ומנגד, ההלוואה שנתן מר שמלה לתובעת לצורך רכישת הרכב, תקוזז כנגד הרכב.

אחרית דבר על יסוד כל האמור, מצאתי כי דין התביעה להתקבל.

הנתבעים ישלמו לתובעת כמפורט בסעיפים 82-84 לעיל.

למען הסדר הטוב אבהיר, כי אני מקבל את התפטרותך והנך נידרש להעביר לידיי כל חומר שקיים בידך בקשר עם פעילות החברה וכמובן שנאסר עליך כל שימוש בו ו/או פניה ללקוחות ו/או לעובדים – בודאי כמי שהיה בעל משרת אמון מיוחדת אצלי משך שנים לא אאפשר לך לגזול את זכויות החברה תוך שימוש באמתלות שונות ומשונות – כאשר יש בידי ראיות ברורות לכך שאמתלות אלו באו לאחר פניה ללקוחות החברה על מנת להקים עסק מתחרה בחברה בעודך עובד בחברה וחשוף למידע שלה.

יצוין כי חברת פניאן טענה שחברת שכטמן הפסיקה את ההיתקשרות עמה בעקבות פנייתו של מר סלע לספק לה באופן פרטי את שירותי השיווק בפרויקט "מבואות חיפה". ההליכים המשפטיים תביעת חברת פניאן והבקשה למתן סעד זמני ביום 19.2.2017 הגישה חברת פניאן כתב תביעה נגד הנתבעים למתן סעדים הצהרתיים (פ"ה 40103-02-17).

] "יחסי העבודה כיחסי שתוף מתמשכים, דורשים מידה מוגברת של אמון, נאמנות, הגינות ותום לב בתקופת קיומם, ולאחר סיומם. חובות הנאמנות ותום הלב החלות על העובד הן חובות עצמאיות שקיומן אינו תלוי בתניה חוזית מפורשת בין הצדדים.

] בנסיבות אלה, לא מצאנו שהעתקת תיבת הדרופבוקס של חברת פניאן שימשה את הנתבעים כדי להתחרות בה או כדי לפגוע בה ולא שוכנענו שעשו שימוש במידע או בקבצים שהיו בה. לפיכך, אין בהעתקת תיבת הדרופבוקס כשלעצמה כדי להוכיח הפרה של חובות תום הלב, הנאמנות והאמון על ידי הנתבעים.

...

התביעה לפיצוי בגין גזילת עמלות בפרויקט "מבואות חיפה" ובפרויקט "גושן" - נדחית.

תביעתו של מר סלע לתשלום זכויות קוגנטיות משנת 2011 ועד שנת 2015 – נדחית.

תביעותיו של מר סלע לתשלום פיצויי פיטורים, הפקדות לקרן פנסיה, דמי הבראה, עבודה בשעות נוספות והוצאות נסיעה ופיצוי בגין מצג שווא בגין שנת 2016 - נדחות.

תובענה זו, שעניינה פיצויים הנתבעים בין השאר, בגין הפרת חובות אמון ותום לב, על רקע מעבר של הנתבע מס' 1 (להלן – הנתבע) לעסק מתחרה, הקשור לנתבעת מס' 2 (להלן – הנתבעת), החלה בהליך זמני בו ביקשה התובעת להגביל את עסוקם של הנתבעים.

עוד הובהר, כי חובות תום הלב והאמון – החלות גם לאחר סיום יחסי העבודה - יש בהן כדי להוות בסיס להטלת הגבלת עיסוק במקרים המצדיקים זאת, גם ללא תניה חוזית מפורשת (הילכת צ'ק פוינט; ע"ע 62/08 דוד לבל – חברת הדקה ה – 90 בע"מ, מיום 27.12.2009; להלן – עניין לבל; כן ראו, בפסיקה מוקדמת יותר, את דב"ע נג/3-17 טוני טועמה – טכנו גומי ליסיצקי בע"מ, פד"ע כה 227 (1992)).

" במסגרת ההחלטה בבקשה לסעדים זמניים, נבחנו התנאים שנקבע בפסיקה בקשר לתניית אי תחרות.

לאור כל האמור לעיל, נדחות התביעה לפיצויים המבוססים על הטענה לגזל קניינה של התובעת, גזילת לקוחות, אובדן הכנסה פוטנציאלית וכן פיצויים ללא הוכחת נזק מכח חוק עוולות מסחריות, תשנ"ט - 1999 וחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה -1965.

...

בנסיבות אלה, יש להיעתר לתביעה שלא לשחרר לידי התובע את כספי הפיצויים שהתובעת הפקידה לזכותו.

סוף דבר - התביעה נדחית בעיקרה.

התביעה כנגד הנתבע מס' 1 נדחית, למעט סעד של החזרת כספי פיצויי פיטורים.

לפנינו בקשה לסעדים זמניים לאסור על המשיב להתחרות במבקשת לתקופה בת 12 חודשים מיום סיום העסקתו, ובכלל זה לא לעסוק כעובד שכיר, עצמאי, יועץ, מנהל או שותף בפעילות המתחרה במבקשת; לאסור על המשיב להפר התחייבות חוזית, חובות אמון ותום הלב מוגברות ולא להוציא לפועל את כוונתו לעבוד בחברתFunding Pips , שמקום מושבה בדובאי, איחוד האמירויות (להלן – פאנדינג) או חברה הקשורה אליה, או בכל חברה אחרת המתחרה באופן ישיר במבקשת; לאסור על המשיב לעשות כל שימוש בסודות מסחריים, מידע סודי וכן קניינה הרוחני של המבקשת; וכן ליתן צו המורה למשיב להחזיר את כל החומרים של המבקשת המצויים ברשותו ומחיקת חומרים השמורים אצלו.

לא הוכח בפנינו כי המשיב התוה מדיניות בחברה או כי היה חלק ממקבלי ההחלטות בה. בהתייחס להפניית המבקשת לעניין גירית, נציין כי נסיבות המקרה המנויות בו שונות בתכלית מאלו המונחות לפתחנו, כאשר באותו מקרה מדובר היה בעובדים בכירים אשר במהלך עבודתם אצל המעסיק קשרו קשר עם הסוכן הראשי של מעסיקם לפתיחת עסק מתחרה לאחר סיום עבודתם.

...

משלא הוכח בפנינו קיומו של סוד מסחרי או קונפידנציאלי בשלב זה, הבקשה למתן צו האוסר על המשיב לעשות כל שימוש בסודות מסחריים, מידע מסחרי וקניין רוחני של המבקשת, נדחית.

בנוסף, משלא הוכח כי בידי המשיב חומרים המצויים ברשותו השייכים למבקשת (ר' עדות המשיב, עמ' 7, ש' 14-12), הבקשה למתן צו המניעה המורה למשיב להשיב את מלוא החומרים של המבקשת המצויים ברשותו, נדחית גם היא.

סוף דבר הבקשה למתן סעדים ארעיים וזמניים נדחית.