בקשה לסעדים זמניים בגין הפרת הסכם הפצה

לטענת המשיבה, היתנהלותו המתוארת של המבקש מסבה לה נזק, כמו גם למפיצה אשר עתידה להחליף את המבקש, ובשל כך התבקש בית המשפט המחוזי ליתן סעדים זמניים המורים למבקש כדלקמן: "א. לחדול ולהמנע מהצגה עצמית כמפיץ של פלדמן [המשיבה, י.ו.], או כזה הפועל מטעם פלדמן, או קשור אליה באופן רחוק, ולחדול ולהמנע מכל שימוש בסימני המסחר שלה ולהפר את זכויותיה הקנייניות בכל דרך אחרת, באמצעות צו מניעה זמני.

בבקשה דנן שב המבקש, בעקרו של דבר, על הטענות שהעלה בפני בית המשפט המחוזי, וכן טוען כי המשיבה נהגה בחוסר תום לב, וכי הסעד בגין הפרת חובת תום הלב עשוי להיות אכיפה של הסכם ההפצה או קביעה כי מכתב הסיום אינו תקף.

...

בענייננו, ומבלי לקבוע מסמרות בשאלת סיכויי התביעה, שוכנעתי כי לא נפל פגם בהחלטת בית המשפט המחוזי לפיה הסיכוי לקבלת הכרעה האוכפת את הסכם ההפצה, אינו מצדיק דחייתה של בקשת המשיבה למתן סעדים זמניים.

אציין כי לא מצאתי שיש בשיקולי מאזן הנוחות כדי לשנות ממסקנה זו, שכן אף אם תידחה תביעת המשיבה, לא תהיה מניעה של ממש להשיב את המצב לקדמותו, וככל שיגרמו למבקש נזקים – הרי שהם ברי פיצוי.

סוף דבר: בקשת רשות הערעור נדחית.

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ת"א 26848-03-22 מוסיה נ' וורקר שירותי רכב וליסינג בע"מ ואח' תיק חצוני: מספר בקשה:20 בפני כבוד השופט עוז ניר נאוי תובע שמואל מוסיה נתבעים 1. וורקר שירותי רכב וליסינג בע"מ 2. דרור ציון זיתוני 3. מור שרותי הפצה ר.ח בע"מ החלטה

התביעה דנן למרות קיומם של ההליכים הנ"ל במסגרת ההליך הנוסף, והגם שבהסכם הראשון נקבע כי הסמכות המקומית נתונה לבתי משפט בתל אביב, הגיש התובע את תביעתו דנן לבית משפט זה, בתאריך 13.3.2022 ובצדה בקשה לצוו זמני, אשר כאמור נדחתה בהסכמת הצדדים.

בתביעתו שבפני טוען התובע כי הנתבעים הפרו את הוראות ההסכמים, נותרו חייבים לו כספים רבים בשל הפרות ההסכמים ואף פועלים לריקונה של חברת מור מתוכן.

יש אף לתת את הדעת לעובדה כי חרף טענות התובע בהליך שלפני כי הסמכות המקומית נתונה לבית משפט זה (הבהרת התובע מיום 24.3.2022), הרי שכעולה מכתבי הטענות שהוצגו כאן, התובע לא טען לחוסר סמכות מקומית בהליך הנוסף, לא במסגרת בקשתו לביטול העיקולים הזמניים (עמוד 58 לתשובת הנתבעים לבקשה לסעד הזמני), לא בדיון שהתקיים בתאריך 23.2.2022 בבית המשפט המחוזי בתל אביב, ואף לא במסגרת בקשתו לסילוק התביעה שם על הסף כנגד סורידרוב ומסש.

...

לאחר דין ודברים בין הצדדים אשר לא הוביל להבנות, הודיע התובע כי הוא מעוניין להמשיך בניהול ההליך (בקשה מספר 13); במסגרת החלטתי מתאריך 25.4.2022, הוריתי לצדדים לטעון לעניין קיומו של הליך תלוי ועומד, בשים לב לקיומו של ההליך המקביל, הנזכר לעיל, וטענות הנתבעים בתשובתם לבקשה לסעד זמני, וזאת טרם יינתנו הוראות להמשך.

סבורני למקרא כתבי הטענות שבפני, כי עסקינן בהליכים דומים באופן העולה על הנדרש, וודאי שהדרישה לזהות מהותית מתקיימת בענייננו.

לכך יש להוסיף כי התובע יכול לנקוט הליך מתאים לפי שיקול דעתו במסגרת ההליך הנוסף ואף בשל כך יש לעכב ההליכים בתובענה זו. בנסיבות אלה, כאשר קיימת תניית שיפוט מקבילה לבית משפט בתל אביב בהסכם עליו נסמך התובע במסגרת תביעתו, וכאשר כבר תלוי ועומד הליך באותו ענין בבית המשפט המחוזי בתל אביב אשר התובע יכול היה להביא טענותיו שם ועוד פתוחה בפניו הדרך לעשות כן, ואף התנהלו במסגרת אותו הליך חקירות משמעותיות וניתנה החלטה מהותית, סבורני כי יש מקום לעכב את ההליך דנן, והדברים מתיישבים אף עם הוראות תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018.

לנוכח כל האמור לעיל, ובמכלול הנסיבות סבורני כי יש להורות על עיכוב ההליכים כאן עד להכרעה בהליך המקביל, וכך אני מורה.

על רקע זה, הגישה המשיבה ביום 17.11.2019 תביעה נגד המבקשת בטענה להפרת הסכם ההפצה על ידיה, בה עתרה לפצוי בגין נזקיה הנטענים בסך של כ-12 מיליון ש"ח. במסגרת הליך זה, הגישה המשיבה ביום 10.5.2020 בקשה לסעד זמני אשר ימנע מהמבקשת לחלט ערבות בנקאית שהפקידה בידיה, בסך של 250,000 ש"ח (להלן: הערבות הבנקאית).

...

אולם, כאשר המסקנה היא כי בית המשפט אינו יכול לחתום על פסיקתה כאמור בטרם בירור עובדתי ומשפטי של המחלוקות שהתעוררו בין הצדדים ביחס להסכמות ביניהם, לא יהיה זה יעיל כי הבירור הזה ייעשה במסגרת ההליך הנוכחי.

אינני מקבלת בהקשר זה את טענת המבקשת לפיה חיובה בהגשת תביעה נפרדת צפוי להביא לבזבוז זמן ומשאבים.

סוף דבר: בקשת רשות הערעור נדחית.

התובע מנסח את עילת תביעתו בעיניין זה גם כפצוי בגין הפרת חוזה העבודה, ומסתמך על פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה בעע 26020-01-19 בין הרים שירותי תיירות בע"מ – מנחם דגן (מיום 15.1.20).

לדבריו, הוא עשה כן באפליקציה, אך לא תמך עדות זו בראיה, ולא הציג לנתבעת דרישה לגילוי של מסמכים שהיה ביכולתם לבסס טענה זו. התובע לא נקט הליך של בקשה לסעד זמני להעמדת תקינות ההליכים שננקטו נגדו, לבקורת שיפוטית.

"ההחלטה נחתמה בידי נציגי הציבור ועותק נמצא בתיק בבית הדין. לצדדים מופץ עותק בחתימה אלקטרונית של השופט לבדו". נציג ציבור נציג ציבור **** גולדברג, שופט 5 מתוך 13

...

בית הדין לא נדרש להכריע בטענה זו. לא נסתרה עדותה של גב' בן חמו לפיה עניין המשך העסקתו של התובע הובא למנכ"ל. כיתובו במכתב הפיטורים מבסס קביעה שהחלטת הפיטורים מקובלת עליו.

ככל שתביעת התובע היא ל"שכר עבודה", הרי שדינה להידחות.

סוף דבר התביעה נדחית ברובה, פרט לאמור בסעיף 59 לעיל.

התובע ישלם לבית הנשיא הוצאות ההליך בסך 7,500 ₪.

המבקשת עותרת, לכן, למתן צו מניעה זמני, "להמנע מחתימה על הסכם הפצה ו/או הסכם העסקה למטרת הפצה של מוצרי המשיבה בישראל, וזאת עד להכרעה בבקשה דומה לסעד זמני שתוגש למותב הבוררות שימונה בהתאם להסכם הבוררות בין הצדדים ולכללי הבוררות של ה-ICC. . . לבירור טענות המבקשת בקשר עם הפרת הסכם ההפצה הבלעדי (או כל הסכמה הקיימת בין הצדדים) על-ידי המשיבה". כן התבקש מתן צו מניעה אירעי במעמד צד אחד עד למתן החלטה בבקשה.

...

בוררי ה-ICC יכריעו, קרוב לוודאי, גם במחלוקת שבין הצדדים ביחס לפרשנותו של הדין האנגלי החל על ענייננו, ואינני מוצא מקום לדון בה במסגרת זו, במיוחד כשגם הצדדים ריכזו את טענותיהם בשאלה היחידה שנדונה לעיל: האם פעולותיה של המשיבה בקשר לאיוש המשרה הנדונה מהוות הפרה של הסכם ההפצה או התוספת? גם הבירור העובדתי הכרוך בבירור הבקשה ראוי לו שייעשה לפני מוסד ה-ICC ולא במסגרת בקשה מצומצמת זו. המסקנה היא כי דין הבקשה למתן סעד זמני להידחות.

תוצאה לאור האמור לעיל, הבקשה למתן צו מניעה זמני כמבוקש, עד להכרעה בבקשה דומה שכבר הוגשה למותב הבוררות של ה-ICC, נדחית.