על רקע זה ניהל המבקש שתי בוררויות נוספות: האחת - נגד אחיו, בה עתר לאסור עליהם למכור את חלקיהם בדירה למירון, במהלכה ניתן ביום 13.03.2013 ע"י הבוררים יהודא סילמן, שריאל רוזנברג ויעקב פרבשטיין בבית דין צדק בני ברק מיסודו של הרב קרליץ, פסק בוררות (הפ"ב 12722-08-14); והשנייה - נגד מירון, לפני מותב הבוררים מרדכי שטרן, ישראל ברגר, וישראל מילר ב"בית דין צדק – זיכרון מאיר", בקשר עם מיסמך "זיכרון דברים" עליו חתם, ובית הדין הורה ביום 28.10.2013 ב"פסק דין זמני" כי על המבקש "עד כ"ד כסליו תשע"ד (27.11.2013) לפנות את הדירה הנ"ל לטובת התובע מר חיים מירון ללא שום עוררין". ביום 22.11.2014 ניתן פסק דין המאשר מיסמך זה, כמו גם מיסמך נוסף הנושא את הכותרת "פסק דין חלקי" מתאריך 10.12.2012 (הפ"ב 53832-11-13).
יצוין כי הליכים אלו נקשרו במערכת נט-המשפט להליכים האחרים, באופן המקשה על ההפרדה בין המסמכים השונים, אך אין חולק כי הסעדים להם עתר המבקש לא ניתנו במי מההליכים האמורים.
הבקשה כוללת גבב של טענות, ובין היתר: כי מזכיר בית הדין אמר לו "לאחר שבית המשפט הנכבד אישר את פסק הבוררות", כי אב בית הדין הביע דעתו כי בכוונתו לדחות תביעתו של המבקש עוד קודם לדיון; כי "בשיחות טלפון בין יו"ר העמותה – הרב אליהו מועלם - לבין התובע (29/4/2018, 27) – הודה הרב מועלם... כי הדיון שהתקיים לפני אישור פסק הדין... היתקיים באוירה עכורה"; "בשיחה מוקלטת בין התובע לבין הרב אליהו מועלם... נמצא אישור לטענה ולפיה גבה הרב אליהו מועלם סכום של 26,000 ₪ מהתובע... בית הדין זכרון מאיר החליט בע"פ כי התובע יכול לקזז מדמי השכירות שהוא חייב לחיים מירון... עד לסכום של 26,000 ₪ שגבתה הנתבעת... גביית הסכום של 26,000 ₪ מהתובע – על בסיס פסק הדין של: בית דין בנין ציון...היתה שלא כדין... נפל פגם מהותי בפסק הדין של בנין ציון"; כי ראש הכולל של המשיבה הביע הסכמה לכך ש"בית הדין בנין ציון היה פסול לידון בענין המבקש"; כי "לא נתן שום סמכות לרב שמש לידון בעיניינו"; כי "פסק הדין שניתן כנגדו – ניתן שלא כדין על בסיס עילות של עושק, ניצול, מירמה לכאורה וטענות נוספות..."; "בית הדין בנין ציון נהג בעויינות רבה כשלא איפשר לעיין בפרוטוקולים..."; כי "...שמע ממזכיר בית הדין: 'בנין ציון' כי הוא: 'שוטה רשע וגס רוח'..."; וכי השיג את הראיות לביסוס טענותיו "רק לאחרונה".
בדיון שהתקיים ביום 23.05.2021 (ארבעה מועדי דיון קודמים נדחו עקב בקשת המבקש ובא כוחו) יוצג המבקש ע"י עו"ד גנון שטען בשמו כי "אכן נמצא קושי בעיניין של ההגשה של הבקשה הזו, במועד שלכאורה לא לפי מניין הימים הקבוע בחוק הבוררות. לשאלת בית משפט אני אומר שלא לכאורה, מדובר על 45 ימים, אבל צריך לזכור שמרשי הוא אדם מסכן, הוא לא רפה שכל, אבל אדם מסכן, אב לחמישה ילדים מוגבלים, יש לו בעיות נפשיות... מפאת עוניו לא פעל באמצעות עו"ד מתחילת הדרך. ולפיכך, ביצע פרוצידורות לקויות וכך איבד את זמנו... צריך לזכור שמדובר בעמותה שעומד בראשה הרב שמש, שהוא עצמו הרב שמש דיין בהרכב אחר בבית דין שדן בעיניינו של מרשי ונתן את הפסק, ואב בית הדין מחותנו של הרב שמש שהוא למעשה המשיבה פה... יש נדל"ן ששווה אולי 2, 3, 4 מיליון אבל בפנוי בינו[י] זה שווה מיליוני... צריך לרפא גם את הפגם הזה, מתוך הדין הכללי. יש פה הרבה יותר מ'רב הנסתר'... הוא בכלל לא רצה לתרום, הוא מסר הודעה על פי דין תורה בפני שני עדים שהוא מיתנגד לתרומה, ואילצו אותו לתרום...".
כן עתר להגשת מסמכים נוספים כראיות.
...
דין הבקשה להידחות גם מטעמיה.
חרף זעקת המבקש, סבורני כי בכל מקרה לא נגרם לו עוול.
התוצאה
התוצאה היא שדין בקשת הביטול להידחות פעם נוספת.