לטענת המבקשת, חלק גדול מעילות הסגירה שהועלו במכתב הבנק נדונו והוכרעו במסגרת פסק הדין בהליך הקודם או עומדות לדיון במסגרת המרצת הפתיחה.
לאור האמור לעיל, המסקנה המתבקשת היא כי שעה שהמשיב לא ציין במכתבו כי אחת הסיבות לסגירת החשבון היא העדר הצהרה על נהנים, ושעה שהמבקשת פטורה מדיווח כאשר הפעולות נראות לה רגילות, אין מקום לקבוע את סבירותה של החלטה חד צדדית בדבר סגירת חשבונה, מבלי ליידע אותה מהם הטעמים העומדים מאחורי החלטה זו ולאפשר לה להביא לתיקון הפגמים שהתגלו ואין מקום לקבוע כי סרובו של הבנק לאפשר למבקשת להמשיך ולנהל הפעילות בחשבונה הוא סרוב סביר.
אשר לטענה בנוגע לאישורים של מר חייא, הרי שמנספח ד' לבקשה שהגישה המבקשת למתן סעדים זמניים עולה כי במועדים הרלוואנטיים היו למר חייא אישור המשך עיסוק וכן אישור ניהול ספרים וניכוי מס במקור, הגם שלא נטען כי קיים מקור חוקי המחייב נותנים שירותים פינאנסיים לידרוש מלקוחותיהם אישורי ניכוי מס במקור ו/או אישור ניהול ספרים כדין, ודומה כי אף המשיב עצמו אינו דורש אשורים אלו מלקוחותיו.
כאמור לעיל, המשיב טען כי העובדה כי המבקשת לא ידעה מהי מהות העסקה שבגינה היתקבל השיק שהועבר אליה על ידי מר חייא, כמו גם העובדה שמדובר בפעולה באמצעות שני נותני שירותים פינאנסיים והעובדה שהשיק נרשם לפקודת א.ר שירותי הנדסה, שכנגדה הוגש כתב אישום בגין עבירות של מכירת חשבוניות מס כוזבות וניכוי תשומות על סמך מסמכים כוזבים בהקף של מאות מיליוני שקלים, מעלים חשד להלבנת הון.
...
בנוסף, מקובלת עלי טענת המשיבה, שלפיה מקורות המימון שלה לא עמדו בבסיס ההחלטה לסגור את חשבונה, ועל כן אינם טעוני הכרעה במסגרת התובענות דנן, וכן כי סוגיית רכישת המחאות מעותדות ורכישת המחאות זכות לא רלוונטית לתובענות כלל.
סוף דבר
נוכח כל האמור לעיל, הרי שהדיון בהמרצת הפתיחה מתייתר.
אשר לתביעה האזרחית שהגישה המבקשת, כמפורט לעיל, אין מקום ליתן צו מניעה קבוע, אלא מסקנתי היא כי במועד בו החליט על סגירת חשבונה של המבקשת לא היה למשיב יסוד סביר להניח כי היא מבצעת בחשבונה פעולה הקשורה להלבנת הון, ואף לא הייתה לו סיבה מוצדקת אחרת להורות על סגירת החשבון.
