חיפוש במאגר משפטי, ניתוח מסמכים וכתיבת כתבי טענות ב-AI
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשה לסעד זמני - מעמד "ארגון עובדים" וניכוי דמי חבר

בהליך תביעות בין ארגוניות (סב"א) שהוגש בשנת 2016 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

הנשיא יגאל פליטמן לפנינו בקשת צד בסכסוך בין אירגוני עובדים, שהגיש ארגון עובדי פרויקט "פותחים עתיד" בסוכנות היהודית, בה ביקש "ליתן סעד הצהרתי לפיו ארגון עובדי פרויקט פותחים עתיד בסוכנות היהודית הוא ארגון העובדים היציג בחברת פותחים עתיד (חל"צ) בע"מ". בבקשת הצד נטען כי מספר החברים במבקש ביום 1.4.15, המועד בו נשלחה מכתב נוסף בעיניין היציגות, הוא מעל מחצית מסך כלל עובדי המעסיקה - החברה.
בתשובתה הבהירה החברה כי ההודעה בדבר היות המבקש ארגון עובדים יציג ניתנה באמצעות מנהלים בכירים, אשר כינו עצמם כחברי ועד העובדים הזמני.
דמי החבר שגובה המבקש הנם בשיעור של 0.75% מהשכר (שיעור מופחת מדמי חבר ההסתדרות), ומעידים על כוונת המבקש לאפשר לחבריו לפעול במישורים שונים.
נטען כי פעולת המבקש לביטול ניכוי קרן רווחה של המעסיק על מנת ליזום פעילות רווחה עצמאית מעידה על היות המבקש ארגון עובדים עצמאי.
על פי תכלית הקמת ארגון עובדים על פי חוק הסכמים קבוציים ונוכח הרשום בטפסי ההצטרפות, אין מתקיימים במבקש התנאים להיותו ארגון עובדים בר מעמד במשפט העבודה הקבוצי (וראה לעניין זה קביעתנו בהילכת אחדות, פסקות 87, 88).
...
סוגיית הסמכות טרם נעילה, נזכיר, בהתייחסות לסוגיית הברירה בין הערכאות, את הנפסק בבית דין זה בפרשות מנורה ואמדוקס (בר"ע (ארצי) 32697-06-15, סב"א (ארצי) 46471-06-15, סב"א (ארצי) 37516-06-15 הסתדרות העובדים הכללית החדשה – ועד פנימי בחברת מנורה מבטחים ואח' (23.6.15) וסב"א (ארצי) 32731-06-15 הסתדרות העובדים הכללית החדשה – ארגון עובדי אמדוקס ואח' (25.6.15) בהתאמה; להלן - הלכת אמדוקס) - לא כל עת בה קיימת בסכסוך נתון חזית מסוימת שעשויה להיחשב כסכסוך בין ארגוני, התוצאה היא שהסמכות העניינית לבירור אותה חזית מסורה רק לבית הדין הארצי לעבודה.
לסיום מצאנו לנכון להעיר הערה, אשר הועלתה כבר על ידי בית דין זה לאחרונה בהלכת מנורה בנסיבות יריבות בין שני ארגוני עובדים, כי צר לנו על מצב הדברים שנחשף בהליך בו שתי קבוצות עובדים נאבקות זו בזו על כתר היציגות על אף שלשתיהן – למצער לפי הצהרותיהן – מטרה עיקרית זהה – טובת העובדים.
סוף דבר בקשת הצד נדחית.

בהליך סכסוך עבודה (ס"ע) שהוגש בשנת 2013 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

התובע טוען כי החל להבין שהחברה החליטה לחזור בה מאישור פרישתו לפיצויים מוגדלים, כאשר שמע מחבר ועד העובדים, מר צבי חטיאל, אשר לבקשת התובע ייצג את עניינו מול החברה בתקופת מחלתו, כי מר סעדיה הודיע לחברת הביטוח שהחברה מעוניינת בקיצור חופשת המחלה של התובע ובהקדמת פרישתו לפנסיית נכות, וכי אין בכוונת החברה לשלם לו פיצויים מוגדלים על פי הסכם הפרישה מרצון.
להלן נימוקינו לכך: הגדרת "אדם עם מוגבלות" בחוק היא "אדם עם לקות פיסית, נפשית או שכלית לרבות קוגניטיבית קבועה או זמנית, אשר בשלה מוגבל תיפקודו באופן מהותי בתחום אחד או יותר מתחומי החיים העקריים". החברה לא טענה כי התובע אינו "אדם עם מוגבלות" ואנו נניח כי אכן מחלת הטרשת הנפוצה ממנה סבל התובע הפכה אותו ל"אדם עם מוגבלות" (השוו: תע"א 5654/09 (ת"א) פלוני נ. אלמונית (מיום 3.9.12), בו הכיר בית הדין האיזורי לעבודה בתל-אביב בנשא HIV כ"אדם עם מוגבלות").
קיומן של הגנות מפני פיטורים מהוה ביטוי לאיזון הכוח של המעביד והגבלת זכותו הקניינית לפעול במפעלו כרצונו, שמושגים באמצעות משטר משפטי המכיר במעמדם של אירגוני עובדים ובחובת מעסיק לנהל משא ומתן קבוצי עם ארגון עובדים יציג.
במובן זה, ההנמקה של הנתבעת להסבר השונות הרלוואנטית בין מי שבפרישתו גורם לחיסכון לחברה לבין מי שבפרישתו אינו גורם לחיסכון כזה משום שממילא היה פורש לנכות, היא נכונה אך היא צרה מדיי, באשר היא מתייחסת לעניינו של המעסיק בלבד.
...
על רקע האמור לעיל, אנו סבורים כי החברה לא הפלתה את התובע מחמת מוגבלותו בהחלטתה שלא לאשר פרישתו במסלול פיצויים מוגדלים לפי ההסכם הקיבוצי.
לאור כלל האמור לעיל הגענו למסקנה כי דין התביעה כולה להידחות.
סוף דבר התביעה נדחית.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

במסגרת זו בקשה סעד הצהרתי לפיה היתנהלות המשיב מהוה הפליה פסולה כלפי חברים באירגון גננות מחנכות (להלן- האירגון)השייך למשיב וכן סעדים זמניים וקבועים המורים למשיב לנכות דמי חבר מגננות החברות באירגון ולהעבירם אליה וכן להעביר תקציבים שונים (מילגות, שי לחג, תשלום בגין חברות בעמותה לקידום מקצועי) ביחס לגננות חברות האירגון כפי שנעשה ביחס לארגוני עובדים אחרים.
לכך מוסיפה כי באותם הליכים מעמדו של "ארגון גננות ומחנכות" כארגון עובדים עמד בספק ולמרות זאת כאמור ,כך נוהלו ההליכים, כאשר בעניננו אין חולק כי המבקשת היא ארגון עובדים.
...
באופן אחר התייחס שם כב' השופט פוליאק לסוגיה זה בקבעו: מכל האמור לעיל עולה, כי דין פסק דינו של בית הדין האזורי, אשר נעתר לבקשה למתן פסק דין הצהרתי לפיו המשיב הוא "ארגון עובדים", להתבטל.
אף שטרם בשלה העת לכך משטרם הוגשה הודעת המבקשת כאמור לעיל, ומשעסקינן בשלב זה בבקשה הכוללת גם בקשה למתן סעדים זמניים, מצאנו לנכון להוסיף את הדברים הבאים, וזאת בזהירות המתחייבת משעסקינן בבקשה גם לסעדים זמניים ומשטרם נשמעו חקירות לגופן של מחלוקות: כפי שעלה בבירור מהדיון שהתקיים בבקשה, חסרה תשתית עובדתית לביסוס טענות המבקשת.
סוף דבר- תודיע המבקשת כאמור בסעיף 24 לעיל והצדדים כאמור בסיפת ס' 25.

בהליך סכסוך קיבוצי (ס"ק) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

בקשה לסעד זמני שעניינה השאלה האם המשיבה 2 (להן תכונה גם "האגודה" והמבקשים לשם הנוחות יכונו "האירגון") היא בגדר "ארגון עובדים" כהגדרתו בפסיקה ומכאן האם המשיב 1 ("כאן" או "התאגיד") רשאי לנכות עבורה דמי חבר מעובדיו.
הטענה העיקרית היא שהיה על "כאן" לבחון את מעמדה החוקי של האגודה, אשר לעמדת האירגון איננו מעמד של ארגון עובדים, להגיע למסקנה כי אינה ארגון עובדים ומכאן- להמנע מניכוי דמי החבר.
...
הטענה העיקרית היא שהיה על "כאן" לבחון את מעמדה החוקי של האגודה, אשר לעמדת הארגון איננו מעמד של ארגון עובדים, להגיע למסקנה כי אינה ארגון עובדים ומכאן- להימנע מניכוי דמי החבר.
אולם, לא מצאנו כי די בראיות לכאורה שהציג הארגון במסגרת ההליך הזמני, כדי להוות משקל כה מכריע הדרוש למתן סעד זמני בנסיבות אלו.
יוער כי השאלה האם ארגון עובדים יכול לייצג עובדים אשר מבחינה פורמאלית הם עצמאים אולם מתקיימים בהם היסודות המעמדיים של עובד, היא שאלה מורכבת כשלעצמה שבוודאי אין מקום להכריע בה במסגרת זו. אין בידינו לקבל את הדקדוק שמנסה הארגון לעשות בלשונו של תקנון האגודה ואת המסקנות שהיא מבקשת להסיק ממנו.
הבקשה נדחית אפוא והצדדים ישובו לפעול לפי פסק הדין בהליך הקודם והמוסכם בו, תוך פתרון שאריות המחלוקות שנשארו כפי שנקבע במסגרת אותו מתווה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו