הנשיא יגאל פליטמן
לפנינו בקשת צד בסכסוך בין אירגוני עובדים, שהגיש ארגון עובדי פרויקט "פותחים עתיד" בסוכנות היהודית, בה ביקש "ליתן סעד הצהרתי לפיו ארגון עובדי פרויקט פותחים עתיד בסוכנות היהודית הוא ארגון העובדים היציג בחברת פותחים עתיד (חל"צ) בע"מ". בבקשת הצד נטען כי מספר החברים במבקש ביום 1.4.15, המועד בו נשלחה מכתב נוסף בעיניין היציגות, הוא מעל מחצית מסך כלל עובדי המעסיקה - החברה.
בתשובתה הבהירה החברה כי ההודעה בדבר היות המבקש ארגון עובדים יציג ניתנה באמצעות מנהלים בכירים, אשר כינו עצמם כחברי ועד העובדים הזמני.
דמי החבר שגובה המבקש הנם בשיעור של 0.75% מהשכר (שיעור מופחת מדמי חבר ההסתדרות), ומעידים על כוונת המבקש לאפשר לחבריו לפעול במישורים שונים.
נטען כי פעולת המבקש לביטול ניכוי קרן רווחה של המעסיק על מנת ליזום פעילות רווחה עצמאית מעידה על היות המבקש ארגון עובדים עצמאי.
על פי תכלית הקמת ארגון עובדים על פי חוק הסכמים קבוציים ונוכח הרשום בטפסי ההצטרפות, אין מתקיימים במבקש התנאים להיותו ארגון עובדים בר מעמד במשפט העבודה הקבוצי (וראה לעניין זה קביעתנו בהילכת אחדות, פסקות 87, 88).
...
סוגיית הסמכות
טרם נעילה, נזכיר, בהתייחסות לסוגיית הברירה בין הערכאות, את הנפסק בבית דין זה בפרשות מנורה ואמדוקס (בר"ע (ארצי) 32697-06-15, סב"א (ארצי) 46471-06-15, סב"א (ארצי) 37516-06-15 הסתדרות העובדים הכללית החדשה – ועד פנימי בחברת מנורה מבטחים ואח' (23.6.15) וסב"א (ארצי) 32731-06-15 הסתדרות העובדים הכללית החדשה – ארגון עובדי אמדוקס ואח' (25.6.15) בהתאמה; להלן - הלכת אמדוקס) - לא כל עת בה קיימת בסכסוך נתון חזית מסוימת שעשויה להיחשב כסכסוך בין ארגוני, התוצאה היא שהסמכות העניינית לבירור אותה חזית מסורה רק לבית הדין הארצי לעבודה.
לסיום מצאנו לנכון להעיר הערה, אשר הועלתה כבר על ידי בית דין זה לאחרונה בהלכת מנורה בנסיבות יריבות בין שני ארגוני עובדים, כי צר לנו על מצב הדברים שנחשף בהליך בו שתי קבוצות עובדים נאבקות זו בזו על כתר היציגות על אף שלשתיהן – למצער לפי הצהרותיהן – מטרה עיקרית זהה – טובת העובדים.
סוף דבר
בקשת הצד נדחית.
