עיכוב הפרויקט יסב, איפוא, נזקים להם ולחברה, אשר השקיעה למעלה מ-13 מיליון ₪ בקידומו, היתקשרה לשם כך עם אנשי מיקצוע רלוואנטיים והגיעה להסכמות בלתי הפיכות עם דיירים מסוימים.
זאת ועוד, הריסת הבניין הספציפי שבו עוסקת הבקשה לא תסכל, לדעת החברה הקבלנית, את העירעור, משום שמדובר במבנה המנותק מיתר הבניינים – שלא יחול שינוי במצבם "עד שתוכרע הבקשה". לשיטת החברה, גם אם יוחלט שיש מקום למתן הסעד המבוקש, נוכח הספיקות לגבי מצבה הכלכלי של המבקשת – שביקשה בשעתו פטור מאגרה, ועתרה בהליך דנן לפטור מהפקדת עירבון – ראוי להתנות זאת בהמצאת "ערבות בנקאית כבדה" להבטחת נזקיה, העשויים להגיע עד כדי "מאות אלפי ₪".
משיבים 5 מוסיפים בקצרה – וככל שניתן לשפוט, גם ללא תצהיר תומך – כי הנזק שייגרם להם כתוצאה ממתן הסעד הזמני "ודאי ועצום לאין שיעור, בעוד הנזק עליו מנסה המערערת להצביע אינו בר קיימא", ואילו משיבה 3 (להלן: הועדה המקומית) מציינת כי סעד זה יפגע גם באנטרס הצבורי – שכן הציבור רשאי היה להסתמך על התוכניות שפורסמו זה מכבר למתן תוקף.
הכרעה
על המבקש סעד זמני עד להכרעה בערעורו על פסק דין בעתירה מינהלית להוכיח כי סכויי עירעורו טובים – וכי מאזן הנוחות תומך במתן הסעד, משום שאם לא כן עלול להגרם למבקש, או לציבור, נזק בלתי הפיך.
מבלי להביע, איפוא, עמדה לגופם של דברים, דומה כי גם אם התוכניות יצרו בעבר "מעשה עשוי", וההשגות לגבי תוכנן נגועות בשיהוי – ואף בעיניין זה איני מביע עמדה – יש לברר, לכל הפחות, את הטענות המשפטיות שמעלה העירעור בסוגיית המועדים.
מכלול השיקולים שהוצגו לעיל מובילים, איפוא, למסקנה כי אין מקום לעכב את "הליך מתן היתר הריסה לבניין", כפי שביקשה המערערת – או לעכב הליכים אחרים שקשורים בקידום הפרויקט כולו.
...
כך או כך, המשיבים טוענים כי דין בקשת המערערת להידחות אף לגופה – הן משום שסיכויי הערעור "אפסיים", והן משום שמאזן הנוחות נוטה לזכותם.
לגבי סיכויי הערעור – הוועדה המקומית גורסת שמדובר בסיכויים "קלושים ביותר". לשיטתה, דין הערעור להידחות על הסף נוכח היקף ההתערבות המצומצם בהחלטות גופי התכנון; קיומו של "מעשה עשוי" בדמות פרסום התוכניות; והשיהוי בהגשת העתירה.
החברה הקבלנית סומכת אף היא את ידיה על הכרעתו של בית המשפט לעניינים מינהליים – ומסכמת כי לצד עילות הסף שהוזכרו לעיל, ההחלטות בנוגע לתוכניות שבמוקד הערעור "ניתנו כדין ולא הוכח כל פגם מנהלי בקבלתן". מכל מקום, היא טוענת כי דין בקשת הסעד הזמני להידחות גם לאור הפרמטר השלישי שעל בית המשפט לבחון בהקשר זה – קרי, שיקולי צדק ויושר.
מכלול השיקולים שהוצגו לעיל מובילים, אפוא, למסקנה כי אין מקום לעכב את "הליך מתן היתר הריסה לבניין", כפי שביקשה המערערת – או לעכב הליכים אחרים שקשורים בקידום הפרויקט כולו.
