מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשה לסעד זמני עד להכרעה בערעור על פסק דין בעניין פרויקט דיור בר השגה

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2017 בעליון נפסק כדקלמן:

מונחת לפני בקשה למתן סעד זמני עד להכרעה בעירעור שהוגש על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 6.8.2017 (ת"א 22674-08-16; כב' השופטת ת' אברהמי) – במסגרתו נדחתה תביעת המערערת, ונקבע שאין לאכוף את הסכם המכר בו רכשה מן המשיבה דירה בפרויקט מגורים מתוכנן (להלן: פסק הדין).
בפסק דינו, דן בית המשפט המחוזי בפגמים שנפלו בהתנהלות המשיבה – לרבות המנעותה מחשיפת התמונה המלאה בנוגע למצב התיכנוני, והמשקל שנתנה לאנטרס הכלכלי בבטול הסכמי המכר – אך מצא כי אין בהם כדי להביא לסעד של אכיפה, "ולו משום שנראה שצו אכיפה ידרוש מידה בלתי סבירה של פקוח מטעם בית המשפט". בערעורה, משיגה המערערת על שלילת תרופת האכיפה, וגורסת כי קביעת בית המשפט המחוזי בדבר הקף הפיקוח שיידרש לא נומקה כדבעי, שגויה לגופה – ובכל מקרה, אין בה כדי להצדיק חריגה מן הכלל המבכר אכיפה על פני תרופות חלופיות.
בנסיבות אלה, מצאתי להפנות לקביעתי בעיניין אחר: "ביסוד הנטייה להעתר לבקשות עיכוב ביצוע במקרה של דירת מגורים עומד ההיבט האישי שמבחין דירת מגורים מנכסים אחרים. דהיינו, הקושי הכרוך בפנוי דיירים מהבית בו מתגוררים והשבת המצב לקדמותו אם העירעור העקרי יצליח הוא המטה את הכף לטובת עיכוב ביצוע הפינוי" (רע"א 2977/13 משיח נ' מינהל מקרקעי ישראל, פסקה 4 (3.7.2013).
...
בנסיבות אלה, מצאתי להפנות לקביעתי בעניין אחר: "ביסוד הנטייה להיעתר לבקשות עיכוב ביצוע במקרה של דירת מגורים עומד ההיבט האישי שמבחין דירת מגורים מנכסים אחרים. דהיינו, הקושי הכרוך בפינוי דיירים מהבית בו מתגוררים והשבת המצב לקדמותו אם הערעור העיקרי יצליח הוא המטה את הכף לטובת עיכוב ביצוע הפינוי" (רע"א 2977/13 משיח נ' מינהל מקרקעי ישראל, פסקה 4 (3.7.2013).
סוף דבר, מבלי להידרש לשאלה האם הסעד הזמני המבוקש אינו צו עשה במסווה, הרי שלא עלה בידי המערערת להוכיח כי מאזן הנוחות נוטה לזכותה – ועל כן, אין מקום לחרוג מן הכלל המורה כי הזוכה בדין זכאי ליהנות מפירות זכייתו.
בקשת רשות הערעור נדחית, אפוא, והסעד הארעי שניתן ביום 17.10.2017 – בטל.

בהליך עע"מ (עע"מ) שהוגש בשנת 2019 בעליון נפסק כדקלמן:

עיכוב הפרויקט יסב, איפוא, נזקים להם ולחברה, אשר השקיעה למעלה מ-13 מיליון ₪ בקידומו, היתקשרה לשם כך עם אנשי מיקצוע רלוואנטיים והגיעה להסכמות בלתי הפיכות עם דיירים מסוימים.
זאת ועוד, הריסת הבניין הספציפי שבו עוסקת הבקשה לא תסכל, לדעת החברה הקבלנית, את העירעור, משום שמדובר במבנה המנותק מיתר הבניינים – שלא יחול שינוי במצבם "עד שתוכרע הבקשה". לשיטת החברה, גם אם יוחלט שיש מקום למתן הסעד המבוקש, נוכח הספיקות לגבי מצבה הכלכלי של המבקשת – שביקשה בשעתו פטור מאגרה, ועתרה בהליך דנן לפטור מהפקדת עירבון – ראוי להתנות זאת בהמצאת "ערבות בנקאית כבדה" להבטחת נזקיה, העשויים להגיע עד כדי "מאות אלפי ₪". משיבים 5 מוסיפים בקצרה – וככל שניתן לשפוט, גם ללא תצהיר תומך – כי הנזק שייגרם להם כתוצאה ממתן הסעד הזמני "ודאי ועצום לאין שיעור, בעוד הנזק עליו מנסה המערערת להצביע אינו בר קיימא", ואילו משיבה 3 (להלן: הועדה המקומית) מציינת כי סעד זה יפגע גם באנטרס הצבורי – שכן הציבור רשאי היה להסתמך על התוכניות שפורסמו זה מכבר למתן תוקף.
הכרעה על המבקש סעד זמני עד להכרעה בערעורו על פסק דין בעתירה מינהלית להוכיח כי סכויי עירעורו טובים – וכי מאזן הנוחות תומך במתן הסעד, משום שאם לא כן עלול להגרם למבקש, או לציבור, נזק בלתי הפיך.
מבלי להביע, איפוא, עמדה לגופם של דברים, דומה כי גם אם התוכניות יצרו בעבר "מעשה עשוי", וההשגות לגבי תוכנן נגועות בשיהוי – ואף בעיניין זה איני מביע עמדה – יש לברר, לכל הפחות, את הטענות המשפטיות שמעלה העירעור בסוגיית המועדים.
מכלול השיקולים שהוצגו לעיל מובילים, איפוא, למסקנה כי אין מקום לעכב את "הליך מתן היתר הריסה לבניין", כפי שביקשה המערערת – או לעכב הליכים אחרים שקשורים בקידום הפרויקט כולו.
...
כך או כך, המשיבים טוענים כי דין בקשת המערערת להידחות אף לגופה – הן משום שסיכויי הערעור "אפסיים", והן משום שמאזן הנוחות נוטה לזכותם.
לגבי סיכויי הערעור – הוועדה המקומית גורסת שמדובר בסיכויים "קלושים ביותר". לשיטתה, דין הערעור להידחות על הסף נוכח היקף ההתערבות המצומצם בהחלטות גופי התכנון; קיומו של "מעשה עשוי" בדמות פרסום התוכניות; והשיהוי בהגשת העתירה.
החברה הקבלנית סומכת אף היא את ידיה על הכרעתו של בית המשפט לעניינים מינהליים – ומסכמת כי לצד עילות הסף שהוזכרו לעיל, ההחלטות בנוגע לתוכניות שבמוקד הערעור "ניתנו כדין ולא הוכח כל פגם מנהלי בקבלתן". מכל מקום, היא טוענת כי דין בקשת הסעד הזמני להידחות גם לאור הפרמטר השלישי שעל בית המשפט לבחון בהקשר זה – קרי, שיקולי צדק ויושר.
מכלול השיקולים שהוצגו לעיל מובילים, אפוא, למסקנה כי אין מקום לעכב את "הליך מתן היתר הריסה לבניין", כפי שביקשה המערערת – או לעכב הליכים אחרים שקשורים בקידום הפרויקט כולו.

בהליך עע"מ (עע"מ) שהוגש בשנת 2021 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון עע"ם 5326/21 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז המבקשים: 1. שלמה אבירם 2. איתן כהן 3. אסתר מלול נ ג ד המשיבות: 1. עריית תל אביב 2. עזרה ובצרון חברה לשיכון בע"מ בקשה למתן סעד זמני עד להכרעה בעירעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים מיום 25.7.2021 בעת"ם 9573-07-21 שניתן על ידי כבוד השופטת ה' עובדיה בשם המבקשים: עו"ד אלחנן מירון בשם המשיבות: עו"ד שמואל זינגר ][]החלטה
המבקשים הגישו ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, ובצדו את הבקשה דנן המכוונת להשהיית כל פעולה בקשר עם הפרויקט, לרבות המנעות מבצוע ההגרלה, עד להכרעה בעירעור.
יצוין כי הבאתי בחשבון גם את דבר קיומם של פרויקטים רבים אחרים שמקדמת הערייה לדיור בר-השגה לכלל הציבור, כפי שפורט בטענותיה וכן בפסק דינו של בית המשפט המחוזי.
במכלול הנסיבות, לרבות פגרת בתי המשפט ותקופת חגי ישראל, ובשים לב לבקשת הערייה בעיניין זה, אני מורה כי היומן ייקבע את הדיון בעירעור עד סוף שנת 2021.
...
לעומת זאת, בשים לב להשלכות על צדדים שלישיים, כמו גם לאי-צירוף צדדים רלוונטיים, אין מקום להיעתר לבקשה.
במכלול הנסיבות, לרבות פגרת בתי המשפט ותקופת חגי ישראל, ובשים לב לבקשת העירייה בעניין זה, אני מורה כי היומן ייקבע את הדיון בערעור עד סוף שנת 2021.
סוף דבר: הבקשה למתן סעד זמני נדחית.

בהליך עע"מ (עע"מ) שהוגש בשנת 2022 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים בעניינים מנהליים עע"ם 5326/21 לפני: כבוד המשנה לנשיאה נ' הנדל כבוד השופט ע' פוגלמן כבוד השופט י' אלרון המערערים: 1. שלמה אבירם 2. איתן כהן 3. אסתר מלול נ ג ד המשיבות: 1. עריית תל אביב-יפו 2. עזרה ובצרון חברה לשכון בע"מ ערעור על פסק הדין של בית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב-יפו (כב' השופטת ה' עובדיה) בעת"ם 9573-07-21 מיום 25.7.2021
תאריך הישיבה: א' באדר א התשפ"ב (2.2.2022) בשם המערערים: עו"ד אלחנן מירון; עו"ד איתמר מירון בשם המשיבות: עו"ד שמואל זינגר ][]פסק-דין ]השופט ע' פוגלמן: עניינו של העירעור שלפנינו בבקשת המערערים להורות על ביטול "פרויקט מיכאל אנג'לו 15" להקצאה של 28 יחידות דיור בבניין מגורים בן חמש קומות לאוכלוסיית יפו הערבית במסגרת פרויקט דיור בר השגה שמוקם על קרקע עירונית שנמכרה ליזם (להלן: הפרויקט ו-המקרקעין).
עוד נזכיר כי עם הגשת העירעור ביקשו המערערים סעד זמני, בגדריו התבקשה השהיית כל פעולה בקשר עם הפרויקט, לרבות המנעות מבצוע ההגרלה, עד להכרעה בעירעור.
...
נפסק כי במכלול נסיבותיו של המקרה דנן, ובהן: היקף הפרויקט (שכולל 28 יחידות דיור); היקף הפרויקטים הנוספים שקידמה העירייה משנת 2011 לשיווק דיור בר השגה, שהוא נרחב פי כמה; לעבודת המטה שנעשתה עובר לקבלת ההחלטות משנת 2011; ולנימוקי ההחלטה – אין להיעתר לדרישת המערערים.
העירייה מצידה טענה כי דין הערעור להידחות בשל שיהוי בהגשת העתירה; בשל כך שההגרלה כבר נערכה, נקבעו הזוכים בהגרלה, שעם רובם המכריע נחתמו חוזים ושולמו תשלומים בגדר החוזה, ובמספר בודד של מקרים נמצאת ההתקשרות בתהליכי השלמה; ובשל אי צירוף צדדים שעלולים להיפגע כמשיבים לעתירה.
עוד נטען כי יש לדחות את הערעור לגופו.
הפועל היוצא מן המקובץ הוא שאנו דוחים את הערעור, בגין עילות הסף האמורות, מבלי שאנו נדרשים לגופם של טיעוני המערערים.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2023 בעליון נפסק כדקלמן:

לאחר שניתן פסק הדין, המערערים, שאמורים היו לשלם לחברה את יתרת התמורה בגין רכישת הדירות, ביקשו לבצע עיקול עצמי עד גובה הפצוי אשר היו אמורים לקבל מהחברה לפי פסק הדין.
בית המשפט קבע כי המערערים הסכימו לרכוש את הדירות במסגרת של פרויקט המלווה על ידי הבנק, וכן הסכימו לכך שלבנק אין אחריות לגבי האיחורים.
עוד נקבע כי החברה המחתה לבנק את כל זכויותיה כלפי הדיירים, לרבות הזכות לקבלת תקבולי המכר – אשר הומחתה באמצעות שעבוד שהדיירים נתנו הסכמתם לו וקיבל ביטוי בהסכם המכר.
לטענתם, בפסק הדין לא היה עיסוק חוזר בסוגיות שהוכרעו בהחלטה מיום 6.6.2022, ולכן, הם יכולים היו להגיש ערעור גם על פסק הדין.
המערערים ציינו בבקשתם כי לחברה ולבנק לא ייגרם נזק ממתן צו עשה זמני, וכי "ככל ויתברר בסופו של יום כי דין טענות המבקשים להדחות – או אז ישלמו המבקשים את הסכום שבקשו לקזז, באופן שיירפא את מלוא הזנק. ויוזכר כי עד להכרעה האמורה בשאלת הודעות הקזוז ימשיכו הדירות להיות משועבדות לטובת הבנק..." (סעיף 61 לבקשה).
במצב דברים זה, במקרה דנן המערערים לא ביקשו סעד של הכרעה בזכות המהותית שטענו לה – היינו, זכותם לקזז את הפצוי שנפסק לטובתם – אלא ביקשו הכרה בזכותם הזמנית לקבל את הדירות לחזקתם.
עניין זה נלמד מעצם העובדה שבית המשפט קבע בשולי ההחלטה כי "ככל שהמבקשים העלו במסגרת תביעת החוב שהגישו טענות בנוגע לקזוז ולמעמד נשייתם, טענות אלה יתבררו כמקובל במסגרת הכרעת מנהלת ההסדר בתביעות החוב של המבקשים ואלה יהיו כפופים לזכות ערעור על קביעות מנהלת ההסדר" (ההדגשה הוּספה; פסקה 32 להחלטה).
כידוע, השגה ערעורית על החלטה בבקשה לסעד זמני נעשית באמצעות הגשת בקשת רשות ערעור (למשל, ער"א 5891/22 גנוסר נ' חברת החשמל לישראל בע"מ, פסקה 15 (18.12.2022)).
...
המערערים ציינו בבקשתם כי לחברה ולבנק לא ייגרם נזק ממתן צו עשה זמני, וכי "ככל ויתברר בסופו של יום כי דין טענות המבקשים להידחות – או אז ישלמו המבקשים את הסכום שביקשו לקזז, באופן שיירפא את מלוא הזנק. ויוזכר כי עד להכרעה האמורה בשאלת הודעות הקיזוז ימשיכו הדירות להיות משועבדות לטובת הבנק..." (סעיף 61 לבקשה).
המסקנה מן האמור לעיל היא שההליך הנוכחי הוא למעשה השגה ערעורית על החלטה בבקשה לסעד זמני.
עם זאת, בשים לב למכלול נסיבות העניין, לא מצאתי להיעתר לבקשה למחיקת הערעור בשל כך, אלא סבורתני כי יש הצדקה להיעתר לבקשה החלופית של המערערים, ולסווג את הערעור כבקשת רשות ערעור.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו