מסכת הראיות:
בתיק היתקיימו שלוש ישיבות הוכחות:
בישיבת ההוכחות הראשונה מיום 20.3.17, העידו מטעם התובעת, איציק סגל שהתקשר יחד עם רעייתו בהסכם הלוואה ומשכון דירה עם התובעת (על תצהירו שניתן בתמיכה בבקשה, ת/1); מטאנס קזמוז, שהועסק אצל התובעת בעבודות כלליות, לרבות שליחויות (על תצהירו, ת/2); עזיז הלון, מנהל משרד בתובעת שעסק גם בתקשורת השוטפת עם הנתבע (על תצהירו, ת/3; על שובר ניכיון/קבלה המתייחס לשיק שנמשך על ידי רודינה סעיד, ת/6; על טופס 'הכר את הלקוח', ת/7; על טופס הצהרת מבקש שרות קבוע, ת/8; על תעודות מזהות של איוב חנין, ת/9; על שתי תעודות של השליח, ת/10; על כתב היתייחסות וערבות של חנין איוב, ת/11; ועל תעודת רישום נותן מטבע לשנים 2017-2016, ת/12); ומרואן מועדי, מנהל התובעת (על תצהירו הראשון מיום 25.9.16 שצורף בתמיכה בבקשה לסעד זמני, ת/4; על תצהירו השני מיום 22.11.16 שצורף בתמיכה בתשובת התובעת לתגובת הנתבע לבקשה למתן סעד זמני, ת/5; על שיק, נ/1; על שיק לפקודת ח'ורי דאוד, נ/2; על מסמכים, נ/3; ועל מכתב מאת הבנק, נ/4).
מר עזיז הלון בעדותו ציין כי התובעת עובדת עם נש"מים שהם לקוחות הנתבע, כאשר לדבריו: "לתובעת יש כרטיס לקוח אצלם, אנו שולחים עסקה בשיקים, מנפיקים חשבונית של התובעת ומבקשים שיעבירו לנו בנתיים סכומים של 400,000 או 500,000 ₪" (פרו', עמ' 31, ש' 6-4); ובתשובה לשאלות בית המשפט, באיזה סדר גודל של שיקים מדובר, השיב: "זה לא קבוע, זה משתנה. זה יכול להיות מאות אלפי שקלים וגם מעל מיליון ₪" (פרו', עמ' 31, ש' 7-6); ובהמשך עדותו: "את רוצה לראות העברה היום של עשר בלילה של מיליון שקל לבנק לאומי?" (פרו', עמ' 33, ש' 8-7).
ואולם, מאז משלוח הודעת הסגירה הראשונה, ובטח לאחר שהחלו ההליכים בפני כב' השופטת נאות-פרי, ולאחר שהוגשה תגובת הבנק ביחס לבקשה למתן סעדים זמניים, בהליך הנ"ל, היה לתובעת זמן רב די והותר להכיר את דרישות ונהלי הבנק, להמציא את המסמכים שנתבקשה להמציא, לשנות את דפוסי היתנהלותה, לעמוד בדרישות הבנק ולתקן את דרכיה.
השמוש בחשבון התובעת כחשבון "צנור" והפקדת סכומים 'עגולים' בחשבונה של התובעת, אף אפשר לתובעת לעשות מניפולציות באשר לזהות השיקים המוצגים על ידה בפני הבנק, בכדי לקבל את אישור הבנק לבצוע ההפקדה, באופן שאם שיקים מסוימים לא אושרו על ידי הבנק, הציגה התובעת על דרך של 'נסוי וטעייה', שיקים אחרים במקומם:
"ש. מפנה לעמ' 18 לתצהירך, סעיף 58יב' אתה מאשים את התובעת בהמצאת מסמכים חסרים.
כפי שציין שובה בסעיף 79 לתצהירו:
"עוד זיהה הבנק, כי בחשבון המבקשת מופקדים שיקים המשורטטים "למוטב בלבד, המשולמים לכאורה לפקודת המבקשת (כאשר המבקשת רשומה כמוטב השיק), ואולם עיון בפני השיק ובגב השיק, מלמד בנגוד לשרטוט "למוטב בלבד" כי השיק כבר הוחזק על ידי אוחז אחר שאינו המבקשת והועבר למבקשת בהסבה.
...
סיכומו של דבר, שוכנעתי כי הודעת הסגירה השנייה נשלחה כדין, וכי עלה בידי הבנק להוכיח שסירובו להמשיך ולהעניק שירותים לתובעת הוא סירוב סביר, בין משום שהתובעת הפרה חובתה להמצאת מסמכים, בין משום שהתובעת פעלה בניגוד לכללי הבנק ונהליו אשר נועדו לאפשר לבנק לבצע את חובות הפיקוח שהוטלו עליו, בין משום שהתנהלות חשבון התובעת הקימה חשש סביר לקיומה של פעילות הלבנת הון אסורה בחשבון, בין בשל חוסר נכונותה של התובעת לתקן את דרכיה ואת דפוסי התנהגותה, בין בשל חוסר שיתוף הפעולה של התובעת עם הבנק והתנהלותה הכוחנית מולו תוך ניצול הסעדים הזמניים שניתנו לתובעת בחסות ההליכים שנוהלו בינה לבין הבנק, ובין בשל חוסר האמון שנוצר בין התובעת לבנק על רקע התנהלותה זו.
נסיונות התובעת לטעון כאילו הנימוקים שהובאו בהודעת הסגירה השניה הם כלליים, וכי ביקשה "אין ספור פעמים" שהבנק ימציא פירוט לטענותיו, היא טענה שראוי היה לה שלא תיטען על רקע ההליכים המשפטיים שהתנהלו בין הצדדים עובר למשלוח הודעת הסגירה השנייה, ובהתחשב בראיות שהונחו בפניי שמהן עולה כי התובעת קראה תיגר על כללי הבנק ונהליו, 'צפצפה' על פניות התובעת ודרישותיה להמצאת מסמכים, ביזתה את החלטת בית המשפט שנתנה תוקף להסדר הדיוני שגובש ביום 25.7.2016, והכל תוך ניצול לרעה של הסעדים הזמניים שתחת כנפיהם המשיכה את פעילותה בחשבון.
לפיכך, התביעה נדחית.
התובעת תשלם לבנק שכר טרחת עו"ד בסך של 30,000 ₪ בתוספת מע"מ. בקביעת סכום זה נתתי דעתי, הן להיקף ההשקעה שנדרשה לניהול התיק, והן לסחבת אשר בה נקטה התובעת בניהולו.
