בקשה לסעד זמני לביטול פיטורים והחזרת עובד לעבודה

התובע מבקש כי בית הדין יורה על בטלות הפיטורין והשבתו לעבודה.

מנגד גורסת הנתבעת כי התובע הוכר כיורש שבתאי ז"ל; כי הסמכות העניינית לבירור סיכסוך בין בעלי מניות (שלא כשכירים) היא לבית המשפט המחוזי; כי המדיניות הקיימת אינה אוכפת יחסי עבודה אלא במקרים חריגים ולא ביחס לחברה פרטית ולטענות במישור הפלילי; כי אין אוכפים יחסי עבודה כאשר היחסים עכורים (מפנה לע"ע 300253/96 המועצה הדתית נתיבות-הרב בנימין כהן (20.7.05)) וכי הסעד שיינתן כדרך המלך לפיטורים שאינם כדין הנו פסיקת פיצויים ולא השבה.

לאחרונה אף ניתן צו זמני למניעת פיטורי תובע בפועל במיגזר הפרטי על ידי בית הדין האיזורי בת"א אשר אכן, כטענת התובע מכנה משותף רב לו עם המקרה שבפנינו ובין היתר כך נאמר שם "בנסיבות המיוחדות והמורכבות, לרבות העובדה שהסכסוך מושא הליך זה מערב מחלוקות מתחום דיני המשפחה ודיני החברות ואינו נטוע רק בשדה משפט העבודה, יש מקום לקבל, ולו לכאורה, את הטענה כי לסיום העסקתו של המבקש כמנכ"ל משותף בחברה המשפחתית תהיה השלכה רחבה יותר מהשלכה כלכלית גרידא, שכן יש בכך כביכול משום ירידה לטמיון של מיפעל חייו" (סעש 6615-09-20 רון שוורץ - עמינח תעשיות רהיטים ומזרונים בע"מ, (9.1.21).

...

לפיכך לא מצאנו לקבוע גמול בגין שעות נוספות.

בקשת התובע מיום 12.7.21, תגובת הנתבעת מיום 13.7.21 והתייחסות התובע לתגובה מיום 18.7.21 (להלן- המסמכים): בהסכמת הצדדים שקיבלה תוקף של החלטה מיום 20.1.21, נקבעו בין היתר הדברים הבאים: "ז. כמו כן, מסכימה המשיבה, שוב מבלי לפגוע בטענותיה לשלם לתובע שכר חודשי כפי ששולם לו עד כה, וזאת כל עוד שווי השכר שמשולם אינו עולה על שווי זכאות התובע לדמי הודעה מוקדמת וכן דמי פיצויי הפיטורים בערכי ברוטו. כנגד כך, מתחייב המבקש כי יאשר למשיבה למשוך את כל הכספים שהופקדו לטובתו בקופת פיצויי פיטורים, וזאת ככל שיוברר שבסופו של דבר לא היה זכאי לקבל המבקש את המשכורות כפי ששולמו לו. המשיבה תהיה רשאית לקבל צו מביה"ד המורה לקופה לשחרר את הכספים. ח. מוסכם כי בתקופה האמורה ועד להכרעה בתיק העיקרי, ייחשב המבקש כעובד המשיבה ומשכך הפיטורים מושהים". הצדדים העלו טענות שונות בנוגע לשאלה כמה ועד מתי היה על הנתבעת לשלם לתובע ולפי איזה בסיס.

אשר לתחשיב הפיצויים- טוען הנתבע כי יש להביא בחשבון גם את רכיב תשלום אחזקת הרכב, אלא שבנספח כא לכתב התביעה שביסס תביעתו להפרשי פיצויים, לא טען כך. משכך הטענה נדחית ובסיס השכר לחישוב הן הזכאות לפיצויי פיטורין והן לדמי הודעה מוקדמת הוא 14,821 ₪.

לפנינו תביעת התובע למתן צו עשה - צו החזרה לעבודה, ולחילופין, סעד כספי בגין פיטורים שלא כדין, עוגמת נפש ופגיעה בשם הטוב.

נציין, כי תחילת ההליך היתה בבקשה שהגיש התובע ב-16.6.2021 למתן לסעד זמני במסגרתה ביקש שבית הדין יבטל את פיטוריו ויורה על שיבוצו בבית הספר המנוהל על ידי הנתבעת.

סיום העבודה בשנת 2021 והדיון בבקשה לסעד זמני שהגיש התובע ביום 7.3.2021 הודיע ב"כ התובע על חזרתו של התובע מהחל"ת והנתבעת בקשה לקבל מהתובע אסמכתות לגבי ההשתלמויות שהוא עבר בהתאם להסכמה אליה הגיעו בצדדים בבקשה לצוו מניעה מיולי 2019.

...

בהקשר זה נציין, כי שני העדים שהופיעו בפנינו לא דייקו לגבי פרטים רבים, אך מאחר ולא היה בכך לשנות את תוצאות פסק דין זה, לא מצאנו לנכון להתייחס לטענות אלו.

סוף דבר מכל המפורט לעיל, תביעת התובע להחזרתו לעבודה נדחית.

הנתבעת תשלם לתובע פיצוי בגין עוגמת נפש בסך 20,000 ₪.

לאחר פיטוריו הגיש התובע הליך זה, בו עתר לביטול פיטוריו, לתשלום שכרו ממועד פיטוריו עד למועד החזרתו לעבודתו בפועל, וכן לתשלום פיצוי בסך 75,000 ₪ בשל עגמת נפש בשל פיטוריו שלא כדין, ובנוסף לכך פיצוי לא ממוני בסך 75,000 בשל העדר שימוע ופגמים בהליך פיטוריו.

בקשה לסעד זמני שהגיש התובע למניעת פיטוריו – נדחתה, ובקשה שהגישה הנתבעת לסילוק התביעה להשבתו לעבודה – התקבלה וערעור על ההחלטה נדחה בעע 31751-06-20.

...

הנתבעת טוענת כי דין התביעה להידחות, שכן פיטוריו של התובע נעשו בהליך תקין ומטעמים ענייניים המצויים בתחום סמכותה הריבונית, כי הנתבעת התנהלה בשקיפות והוכח מעדות התובע עצמו שהצדדים הגיעו למבוי סתום במו"מ להתאמת שעות עבודתו של התובע לפי דרישת הנתבעת.

נמצא איפוא, כי לא נפלו בפיטוריו של התובע או בהליכי פיטוריו, פגמים להם טען התובע, ועל כן דין התביעה להידחות.

סוף דבר התביעה נדחית.

במכתב פיטורין מיום 21/12/20 (נספח כב' לתצהיר שאול) נכתב: "... ההחלטה לסיים את עבודתך ברשתו נעוצה במעשה החמור שביצעת – הסלקת טלפון נייד ברכבו של אחד מעובדי הרשות... אכן, בשימוע מסרת הסברים לטענות רבות שהצגתי בפניך – אך בשורה התחתונה קבלתי את הרושם שנהגת מול עובדיך בדרך של האדרה עצמית והטלת מורא לשם ביסוס עמדה של כוח – ומבחינתי זו לא הדרך שבה יש לנהל עובדים ברשות... לצד זאת, יחסי העבודה העכורים שיצרת אינם מאפשרים את המשך עבודתך, ולכן גם אינך נידרש להגיע לעבודה במהלך תקופת ההודעה המוקדמת. יחסי העבודה בינך ובין הרשות ינותקו בתום החודש (דצמבר 2020) ועד מועד זה אתה מתבקש שלא להגיע לעבודה בפועל...". ביום 27/01/21 נתן ביה"ד החלטה אשר דחתה את הבקשה לסעד זמני – להשבת התובע לעבודה.

בהודעה לביה"ד מיום 31/05/21 ציינה ההסתדרות את עובדת הגשת הבקשה למתן סעד זמני ע"י התובע לביטול פיטוריו – ומכאן שבשלב זה כבר ידעה על הפיטורין.

...

על סכומים אלו מצאנו להוסיף פיצוי נוסף בסך 40,000 ש"ח שתשלם הרשות לתובע.

בנסיבות שתוארו לעיל לא מצאנו כי מעבר לכך זכאי התובע לקבל לידיו הפרשי שכר וזכויות סוציאליות ושאר הזכויות הנתבעות על ידו.

כך גם מצאנו כי בנסיבות העניין (ובין היתר לאור ההליכים הרבים שנקט התובע בהליך זה, שחלקם הגדול נדחה) - כי כל צד יישא בהוצאותיו.

לפנינו בקשה למתן צו זמני לביטול פיטוריו של המבקש ולהשבתו לעבודה, לאחר שפוטר על אתר ביום 25/07/23.

ב-7/8/23 הגיש המבקש בקשה זו למתן סעד אירעי וזמני הכולל צו למניעת פיטוריו וצו עשה לביטול פיטוריו.

פסקה 25) היתייחס ביה"ד הארצי ביחס לשיקולים שיש לשקול בעת בחירה בין סעד אכיפת השבת עובד למקום עבודתו לבין סעד פיצויים: "...כפי שציינתי בפרשת צויזנר סעד האכיפה, הוא סעד שבשיקול דעת במסגרתו "בית הדין ייתן דעתו לסעד הראוי להנתן הנידרש בשים לב לנסיבות המייחדות את המקרה הספציפי, תוך שתעשה מלאכת האיזון והמידתיות. בין היתר, אך לא רק, יידרש בית הדין לבחינת מהותו של הפגם שנפל בהליך הפיטורים וחומרתו; סוג המשרה בה מדובר; השפעתו של הסעד שיינתן, אכיפה או פיצוי, על העובד, על ההקשר התעשייתי והתעסוקתי, תוך מתן משקל להיבטים החוקיים והחוקתיים, ככל שאף הם באים בגדר העניין; במקרה המתאים יבדוק בית דין האם נכון הוא לתקן עוול בעוול - ככל שעוול עשוי להגרם למי מהצדדים המעורבים בעיניין והנוגעים לו". אין להיתעלם מכך, כי ייתכנו מקרים חריגים בהם יורה בית הדין לעבודה על מתן סעד של השבה לעבודה, בשים לב לשיקולים עליהם הצביע חברי הנשיא אדלר בפסק הדין בעיניין בעיניין ענבר בדבריו אלה: "השבה לעבודה תעשה במקרים חריגים ובהיתחשב, בין היתר, בנסיבות הפיטורים, מאפייני מקום העבודה, יכולתם של העובד והמעסיק לשתף פעולה, משך התקופה שחלפה מיום הפיטורים, ואם השבת העובד למקום עבודתו תיפגע באורח קשה ביחסי העבודה התקינים במקום העבודה" (ההדגשה אינה במקור – י.ש).

...

טעם נוסף להיעדר בטלות הפיטורין מצאנו גם בהתנהלותו של המבקש עובר לפיטורין.

בנסיבות אלו, ובנוסף לכל האמור לעיל, נראה כי אכן קיימת בעיית אמון בין המבקשת למשיב באופן שמעלה ספק של ממש האם ניתן בשלב זה להחזירו לעבודה, תוך השבת האמון ביניהם.

לנוכח כל האמור - הבקשה נדחית.