בשם המבקשים:
בשם המשיבים:
עו"ד ד"ר יחיאל וינרוט; עו"ד ליאב איינס
עו"ד אשר אקסלרד
החלטה
בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט א' רון) בה"פ 25362-04-15 מיום 6.11.2017, בגדריו הכריע בית המשפט בדבר זהותם של חברי עמותת ישיבת בית אורות (להלן: העמותה).
ביום 21.12.2017 הוגש ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי ובצדו הבקשה שלפניי.
בתמצית, נטען כי מדובר בעירעור הנוגע לסוגיות משפטיות בלבד, שאינו תוקף קביעות עובדתיות; כי קביעותיו של בית המשפט המחוזי בעיניין ההתיישנות אינן עולות בקנה אחד עם פסיקתו של בית משפט זה; כי בית המשפט המחוזי שגה באופן בו פירש את סעיף 3 לתקנון העמותה; וכי קביעת בית המשפט המחוזי לפיה המבקשים 5-1 אינם חברי עמותה מכיוון שלא התייצבו לדיון סותרת לחלוטין את הקביעות האחרות בפסק הדין וכן את ההלכה הפסוקה.
ככלל, הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע פסק הדין ועל מבקשי הסעד הזמני להוכיח שני תנאים ביניהם מיתקיים יחס של "מקבילית כוחות": האחד, כי מאזן הנוחות נוטה לטובתם, כך שבמקרה שיתקבל ערעורם ייגרם להם נזק בלתי הפיך או נזק שיקשה להשיב את המצב לקדמותו; והשני, כי סכויי העירעור טובים (ע"א 1657/17 קרית טעלז אירוינג סטון שבקרית יערים בע"מ נ' ישיבת טעלז בישראל (ע"ר) (29.6.2017) (להלן: עניין ישיבת טעלז); ע"א 8545/16 ליאם מימון השקעות בע"מ נ' יניב (13.7.2017)).
...
כמו כן, בהעדר אסמכתאות, לא שוכנעתי כי הכרחי לערוך שינויים בנכסי העמותה על מנת למנוע פגיעה בעמותה בפרק הזמן שעד להכרעה בערעור.
אשר על כן, שוכנעתי כי במקרה דנן נכון יהיה להיענות לבקשה על מנת ליתן למבקשים הזדמנות להביא את עניינם בפני בית משפט זה מבלי שבפרק הזמן שעד לשמיעת הערעור ייערכו שינויים משמעותיים ואף בלתי הפיכים בפעילות העמותה ובנכסיה, שיקשו על השבת המצב לקדמותו.
סוף דבר, הבקשה מתקבלת.