לאחר מתן החלטת הועדה בבקשות לעיון חוזר, ובמסגרת ההליך המשפטי השני, הסכימו הצדדים על איחוד הדיון בבקשה לסעדים זמניים ובתביעה העיקרית, ובתאריך 11/01/2021 ניתן פסק דין בהליך המשפטי השני במסגרתו נקבע כי לא נמצאה עילה להתערבות בהחלטות ועדת מנהל השרות שלא לאשר את מינוי התובע למישרה, ומשכך נדחתה התביעה ונקבע כי על המועצה להמשיך בהליכי המיכרז הפומבי לאיוש משרת מהנדס הרשות (להלן: "פסק הדין הקודם").
בדיון שהתקיים בעירעור בתאריך 16/03/2021, הציע בית הדין הארצי לצדדים כי: "...העירעור יימחק, המועצה תפרסם מיכרז פומבי חדש למינוי משרת מהנדס המועצה. המערער יוכל לגשת למכרז ועניינו יתברר לפי המצב שיהיה באותה העת. ככל שלא יהיה שינוי נסיבות, הועדה לא תדרש שוב לעניינו.". הצדדים הסכימו להצעה ומשכך בו ביום ניתן פסק דין שלפיו העירעור נמחק (להלן: "פסק הדין בעירעור").
בקשתו השנייה של התובע לסעדים זמניים – בתאריך 31/10/2022 הגיש התובע בקשה נוספת לסעדים זמניים "במעמד צד אחד". במסגרת בקשתו זו ציין, בין היתר, כי בתאריך 29/10/2022 החליטה המועצה לצאת למכרז פומבי לאיוש משרת "מהנדס רשותי" ותקף החלטה זו. עוד ציין התובע כי אומנם בעבר הוא הודיע לבית הדין שהוא "מוותר" על הצוו הזמני (היינו, מוותר על הבקשה הראשונה לסעדים זמניים), אלא שלתפיסתו היה זה "...בכפוף להצהרה של המשיבה שהמינוי (של מהנדס רשות – ל.ת.ס) הוא זמני עד להכרעה בתיק זה", תוך שהתובע שמר על "מלוא זכויותיו לרבות הגשת בקשה לביה"ד ככל שיהיה שינוי נסיבות וככל שיהיה שינוי פוזיציה.". התובע הוסיף וטען בבקשתו, כי יישום החלטת המועצה לפרסם מיכרז תרוקן מתוכן את ההליך העקרי, ולכן קמה עילה להעניק לו סעדים זמניים לצורך מניעת יישום ההחלטה לפרסם ולנהל מיכרז חדש, וזאת עד למתן פסק דין בהליך העקרי.
...
עם זאת, אין במחדלי הנתבעות כדי להקהות מן המסקנה לפיה התנהלות התובע, אשר עותר לסעד שיש בו פגיעה באינטרס הציבורי, שוקלת לעבר אי-התערבות בהחלטה.
סוף דבר
לאחר שקילת כלל השיקולים שפורטו לעיל, ובראשם הפגיעה המתמשכת באינטרס הציבורי – התוצאה המתבקשת היא כי אין מקום להתערב בהחלטת הוועדה שלא לאשר את מינוי התובע, ולפיכך התביעה נדחית.
אנו מורים כי על המדינה לפעול לאלתר כדי להתאים את פעילות ועדת מנהל השירות להוראות הדין, לרבות צו שירות העובדים, ובפרט בעניינים שפורטו לעיל בעניין תחלופת חברי הוועדה והרכבה.