בקשה לסעד זמני בערעור למניעת המשך הליכי מכרז

ההלכה הפסוקה לעניין מתן סעד זמני בעירעור קובעת כדלקמן: "הלכה פסוקה היא כי בעל דין שזכה בהליך משפטי זכאי להנות מפירות זכייתו, כך שסעד זמני בתקופת העירעור יינתן במקרים חריגים (ראו, למשל: עע"ם 4639/07 א.ג.ייזום ונכסים בע"מ נ' מינהל מקרקעי ישראל (4.2.2008)). על המבקש סעד זמני לתקופת העירעור להוכיח התקיימות התנאים המצטברים של סכויים טובים לקבלת העירעור וכן ש'מאזן הנוחות' נוטה לטובתו, במובן זה שאם יזכה בעירעור יהיה קושי ממשי להשיב את המצב לקדמותו (ראו, למשל: עע"ם 7537/12 פלונית נ' בית הדין לבקורת משמורת של שוהים שלא כדין (‏20.11.2012) וההפניות שם; ע"א 427/13 דעוס נ' דופני (28.8.2013)). מדובר במקבילית כוחות, כאשר 'מאזן הנוחות' הוא אבן הבוחן המרכזית להכרעה בבקשה לסעד זמני (עע"ם 6949/17 בני עאדל גבאלי חברה לעבודות עפר ופיתוח בע"מ נ' ועדת המכרזים של החברה הכלכלית לפיתוח מעלות תרשיחא (1989) בע"מ (26.9.17); עע"ם 9897/17 א.ש. אלפא נכסים בע"מ נ' רשות מקרקעי ישראל (‏11.1.2018)). בהליך מנהלי נידרש בית המשפט במסגרת בחינת מאזן הנוחות גם לפגיעה באנטרס הצבורי (עע"ם 122/19 זיכרון זאב צבי נ' מועצת עריית ירושלים, בפס' 13 (13.2.2019))" (עע"ם 2738/19 תוסף קומפאונדס בע"מ נ' רשות מקרקעי ישראל (‏7.7.2019), פס' 10.

בר"ם 2517/06 מידף שירותי קייטרינג ואירוח בע"מ נ' המרכז הזואולוגי תל אביב רמת גן בע"מ (17.4.2006), עסק במיכרז להפעלת מסעדה ב"ספארי" ברמת גן. המבקשת באותו עניין – אשר הפעילה במשך שמונה שנים את המסעדה ואשר הצעת המשיבה 2 שם זכתה במיכרז כמי שתחליף אותה כמפעילת המסעדה – טענה, באופן דומה לטענות המבקשות בעניינינו, כי צו הביניים נועד לשמור על המצב הקיים ולמנוע ממנה מלפנות ציוד רב ותשתיות מהאתר ואף לפטר עובדים, לפני שתוכרע העתירה העיקרית.

הפסיקה גם התייחסה למצבים בהם המפעיל הנוכחי ביקש סעדים זמניים כדי להמשיך ולספק את השרות, אף שאין לו זכות שבדין לכך: "המערערת היא המספקת כיום את השרות ולמעשה בקשתה נועדה כדי לאפשר לה להמשיך לספק את השרות ולקבל עבור כך כספים ללא כל זכות שבדין. יפים בעיניין זה דברים שקבעתי בפרשה אחרת:

...

דין טענות המבקשות לעניין מאזן הנוחות, ובכלל זה לעניין פיטורי העובדים, להידחות מאחר שלמבקשות אין זכות קנויה לספק את השירותים מושא המכרז ולכן טענותיהן בנדון אינן רלוונטיות לבחינת מאזן הנוחות.

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות לה, על נספחיהן, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות.

סוף דבר הבקשה נדחית.

לשיטת המערערת, לא הייתה כל מניעה להגשת הבקשה למענק ללא חדשנות ישראלית דוקא, ולקיים הליך מיכרזי חוקי בין ספקי גופי תאורה.

להשלמת התמונה יצוין כי בד בבד עם הגשת העירעור הגישה המערערת בקשה לסעד זמני שבה התבקש צו האוסר על הערייה והחברה הכלכלית להמשיך בהליכי המיכרז.

...

סיכומו של דבר: בעת הזו, מתעוררות שאלות רבות באשר להחלתן של תקנות העיריות מכרזים ושל הוראת המנכ"ל אלה בצד אלה.

כפי שהבהרתי, במישור העקרוני אני סבורה כי הדין עם המערערת.

סיכום לנוכח כל האמור לעיל, אציע לחבריי לדחות את הערעור.

בקשה למתן סעד זמני בעירעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטת ב' טאובר) בגדריו נדחתה עתירה מינהלית שהגישו המבקשים נגד החלטת ועדת המכרזים של רשות מקרקעי ישראל, היא המשיבה 1 (להלן: רמ"י), אשר דחתה את בקשת המבקשים להישתתף במיכרז צפ/2019/394 לשיווק מגרשים ביישוב אבו סנאן (להלן: המיכרז).

המבקשים הגישו ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, ובצדו בקשה למתן צו מניעה זמני לתקופת העירעור שיאסור על רמ"י להמשיך בהליכי המיכרז, וכן צו שיורה לרמ"י להודיע למשתתפים במיכרז על קיומו של ההליך דנן – היא הבקשה שבפניי.

...

דיון והכרעה לאחר העיון בבקשה ובתשובות לה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להתקבל באופן חלקי, כך שרק שלב ההקצאה הסופי במכרז יעוכב, אך הליכי המכרז עד לשלב זה לא יעוכבו.

יישום הכללים האמורים על ענייננו מוליך למסקנה לפיה יש לעכב אך את השלב האחרון של הקצאת המגרשים במסגרת המכרז, ולאפשר את קיומם של שלבי המכרז עד לשלב הסופי האמור.

17 סוף דבר: הבקשה מתקבלת באופן חלקי כמפורט בפסקה 16.

לאחר מתן החלטת הועדה בבקשות לעיון חוזר, ובמסגרת ההליך המשפטי השני, הסכימו הצדדים על איחוד הדיון בבקשה לסעדים זמניים ובתביעה העיקרית, ובתאריך 11/01/2021 ניתן פסק דין בהליך המשפטי השני במסגרתו נקבע כי לא נמצאה עילה להתערבות בהחלטות ועדת מנהל השרות שלא לאשר את מינוי התובע למישרה, ומשכך נדחתה התביעה ונקבע כי על המועצה להמשיך בהליכי המיכרז הפומבי לאיוש משרת מהנדס הרשות (להלן: "פסק הדין הקודם").

בדיון שהתקיים בעירעור בתאריך 16/03/2021, הציע בית הדין הארצי לצדדים כי: "...העירעור יימחק, המועצה תפרסם מיכרז פומבי חדש למינוי משרת מהנדס המועצה. המערער יוכל לגשת למכרז ועניינו יתברר לפי המצב שיהיה באותה העת. ככל שלא יהיה שינוי נסיבות, הועדה לא תדרש שוב לעניינו.". הצדדים הסכימו להצעה ומשכך בו ביום ניתן פסק דין שלפיו העירעור נמחק (להלן: "פסק הדין בעירעור").

בקשתו השנייה של התובע לסעדים זמניים – בתאריך 31/10/2022 הגיש התובע בקשה נוספת לסעדים זמניים "במעמד צד אחד". במסגרת בקשתו זו ציין, בין היתר, כי בתאריך 29/10/2022 החליטה המועצה לצאת למכרז פומבי לאיוש משרת "מהנדס רשותי" ותקף החלטה זו. עוד ציין התובע כי אומנם בעבר הוא הודיע לבית הדין שהוא "מוותר" על הצוו הזמני (היינו, מוותר על הבקשה הראשונה לסעדים זמניים), אלא שלתפיסתו היה זה "...בכפוף להצהרה של המשיבה שהמינוי (של מהנדס רשות – ל.ת.ס) הוא זמני עד להכרעה בתיק זה", תוך שהתובע שמר על "מלוא זכויותיו לרבות הגשת בקשה לביה"ד ככל שיהיה שינוי נסיבות וככל שיהיה שינוי פוזיציה.". התובע הוסיף וטען בבקשתו, כי יישום החלטת המועצה לפרסם מיכרז תרוקן מתוכן את ההליך העקרי, ולכן קמה עילה להעניק לו סעדים זמניים לצורך מניעת יישום ההחלטה לפרסם ולנהל מיכרז חדש, וזאת עד למתן פסק דין בהליך העקרי.

...

עם זאת, אין במחדלי הנתבעות כדי להקהות מן המסקנה לפיה התנהלות התובע, אשר עותר לסעד שיש בו פגיעה באינטרס הציבורי, שוקלת לעבר אי-התערבות בהחלטה.

סוף דבר לאחר שקילת כלל השיקולים שפורטו לעיל, ובראשם הפגיעה המתמשכת באינטרס הציבורי – התוצאה המתבקשת היא כי אין מקום להתערב בהחלטת הוועדה שלא לאשר את מינוי התובע, ולפיכך התביעה נדחית.

אנו מורים כי על המדינה לפעול לאלתר כדי להתאים את פעילות ועדת מנהל השירות להוראות הדין, לרבות צו שירות העובדים, ובפרט בעניינים שפורטו לעיל בעניין תחלופת חברי הוועדה והרכבה.

] לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' סגן הנשיאה, השופט א' שוורץ) בת"א 5960-12-23 מיום 21.12.2023, בה נדחתה בקשת המבקשת למתן סעד זמני אשר יקפיא את קידום ההיתקשרות ובצוע ההסכם נושא המיכרז העומד במוקד ההליך.

בנוסף, בהליך נושא הבקשה דנן עתרה המבקשת לצוו מניעה זמני, כאשר אם יינתן תוקף לסעיף 6.6 למכרז, כל שתוכל המבקשת לתבוע הוא סעד כספי.

היא לא תוכל לעתור לקבל את ביצוע העבודות נושא המיכרז בפועל, ואף אינה יכולה לעתור למניעת המשך ביצוע העבודות על ידי מי שהוכרזה כזוכה במיכרז.

...

מכל מקום, גם אם ייגרמו למבקשת נזקים אם בקשתה תידחה, וגם אם מדובר בנזקים שאינם כספיים בלבד ושיש קושי להעריכם, הרי את הנזקים הללו יש לבחון ולשקול אל מול הנזקים הצפויים להיגרם אם הבקשה תתקבל והתביעה תידחה בסופו של דבר.

לאור כל האמור, אני סבורה כי התביעה אינה תביעת סרק אולם המבקשת תצטרך להתגבר על משוכות משמעותיות כדי שהיא תתקבל; למבקשת עלול אמנם להיגרם נזק אם הבקשה תידחה – אולם מנגד, עלולים להיגרם נזקים אם הבקשה תתקבל למשיבות; כמו גם לציבור הרחב שיש לו אינטרס בכך שהפרויקט ייצא אל הפועל.

אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית.