בקשה לסעד זמני בסכסוך עסקי: הפרדת כוחות זמנית

בקשה לסעד זמני, אגב תביעה לסילוק יד שמגיש מי שהמשיב דוקא כי יסלק ידו, ותוכנה של הבקשה הוא למניעת הטרדה מאיימת, או שמא השגת גבול, או שמא לגבור על המשיב "זמנית" בסכסוך העיסקי שביניהם.

התביעה אינה בת סיכוי להיתקבל, מאזן הנוחות ודאי נוטה להפרדת כוחות בין הצדדים והפניית המבקשים לתביעה כספית אם חפצם בכך, והסתרת מסמכים בידם אף היא עילה לדחיית הבקשה, כך מידן, בתמצית ממש.

...

אעיר כי דחיית הבקשה אינה כמובן משום צו פינוי כשלעצמה, בלא תביעת פינוי (על הפער שבין ניתוק היחסים העסקיים של בעל זיכיון וזכיין, ובין פינוי הזכיין מן הנכס, עיינו החלטתי ב-ה"פ 15690-04-15 סיטי אספרסו בר ישראל בע"מ נ' רודריגז, (14.5.2015)).

הבקשה לסעד זמני נדחית אפוא.

זוהי בקשה לצוו מניעה זמני, שמטרתו לאכוף את הוראותיו של חוזה שכירות אשר נכרת בין התובעת (להלן: "מנחת עדן") לנתבעת 1 (להלן: "נעימי") ביום 16.11.2016 (להלן: "החוזה"), ולפיו תמנע נעימי מלהשכיר לנתבעת 2 (להלן: "בוטיק האופה") מקרקעין אשר שמשו בעבר עסק הקרוי "קפה ג'ו" (להלן: "חנות המחלוקת").

תכליתו של הצוו הזמני המבוקש היא לאכוף על נעימי את סעיף 4.3 לחוזה, הקובע כי: "המשכירה מתחייבת שלא להפעיל ו/או להשכיר בנכסים שבבעלותה בפרוייקט חנות לצורך הפעלת בית מאפה ו/או קונדיטוריה ו/או חנות לממכר לחם ופיתות מכל סוג שהוא פרט לחנויות 1, 3, 5, 7, המושכרות לסופר אושר עד, לקפה ג'ו, לקופיקס ולחנות המאפים ניו יורק בייקרי, בפרוייקט או לשוכרים דומים שיבואו במקומם בחנויות אלה." כפי שתואר בהחלטת בית המשפט מיום 12.9.2022, עסקינן בסכסוך בין שני תאגידים, שתחילתו בבקשה מטעם מנחת עדן לצוו מניעה מיום 13.7.2022 המורה לנעימי להמנע מלהשכיר את אחד הנכסים שאינם "חנויות 1, 3, 5, 7” (להלן: "הנכסים המוחרגים") לצד שלישי.

יש להפריד בין עילת התביעה לבין כיבוד ההכרעה של בית המשפט בנוגע לאותה העילה.

בעניינינו, עילת התביעה הוכחה כקיימת – אך סכויי התביעה להיתקבל נמוכים נוכח נוסח הסעיף; הגם שמידת ההוכחה הזו מספקת את דרישת הפסיקה למתן צו מניעה זמני, היא נשקלת במבחן רציף ווקטורי של "מקבילית כוחות" ולפי מבחן זה ודאי שאין ראוי להפחית ברמת התשתית הראייתית הנדרשת בדרישת מאזן הנוחות, שיקלול כזה נעשה בהנחה שעילת התביעה כבר בוססה באופן מוצק ובעניינו נוסח הסעיף מצביע דוקא על מצב הפוך – מצב שבו שני הרכיבים האחרים של המקבילית צריכים לכסות על סכויי התביעה הנמוכים.

בפסיקה שהובאה כתימוכין לטענה זו, מדובר במקרה בו אחד הצדדים לא הודיע לצד השני על פתיחתו של דוכן מתחרה, ולכן אין המקרה דומה לעניין זה. משכך, לא מצא בית המשפט לנכון לסטות מהחלטתו הקודמת בבקשה למתן סעד זמני ; בעוד שעילת התביעה הוכחה לפי רף ההוכחה (הנמוך) של הצגת ראיות מספקות לכאורה, לא הוכחה נחיצות הסעד הזמני לשם הגשמת הסעד העקרי ולא הוכח שאי־מתן הצוו יכביד באופן ממשי על ביצועו הראוי של פסק־ הדין.

...

ראוי להביא בחשבון כי מדובר באותו פער עמום ובקושי נתפס בין עסק אשר ממילא מורשה לבצע "הפעלת בית מאפה ו/או קונדיטוריה ו/או חנות לממכר לחם ופיתות מכל סוג שהוא" לבין קפה ג'ו. בית המשפט נותר עם טענה שלא נעשה די לבסס אותה – טענה על סכנה ערטילאית שבכוח מפני פגיעה עסקית הנובעת מן הפער זוהי טענה לנזק אשר אם יוכח ניתן לפצות בגינו במסגרת ההליך העיקרי גם מבלי להיעתר לבקשתה המקדמית של מנחת עדן.

לא ניתן לגזור ממכלול הראיות שהוגשו מסקנה לפיה בוטיק האופה הוא אכן בית עסק שעיקר עיסוקו (על השירותים שהוא מציע, סוג המאכלים העיקרי שהוא מוכר ואופי המקום) מעמיד בסכנה את עסקיה של מנחת עדן.

בפסיקה שהובאה כתימוכין לטענה זו, מדובר במקרה בו אחד הצדדים לא הודיע לצד השני על פתיחתו של דוכן מתחרה, ולכן אין המקרה דומה לעניין זה. משכך, לא מצא בית המשפט לנכון לסטות מהחלטתו הקודמת בבקשה למתן סעד זמני ; בעוד שעילת התביעה הוכחה לפי רף ההוכחה (הנמוך) של הצגת ראיות מספקות לכאורה, לא הוכחה נחיצות הסעד הזמני לשם הגשמת הסעד העיקרי ולא הוכח שאי־מתן הצו יכביד באופן ממשי על ביצועו הראוי של פסק־ הדין.

שנית, והדברים אמורים ביחס לבקשה לזימון העדים, בשונה משלב בירור הראיות, סמכותו של בית המשפט שלא להעתר לבקשה לזימון עדים בבקשה לסעד זמני, היא רחבה יותר והיא עשויה לכלול מספר שיקולים, שלא מתמצים רק בשאלת הרלוואנטיות (יואל פרייליך סעדים זמניים ומיידיים במשפט העיסקי 128-127 (2013) (להלן: פרייליך); ת"צ (מחוזי מרכז) 5270-07-08 סוסתיאל נ' הסתדרות העובדים הכללית החדשה (19.1.2011); והשוו ה"פ (שלום ב"ש) 59979-12-20 וינר נ' ישרוטל בע"מ (12.1.2021)).

מכאן, נראה איפוא כי הנטען בסעיף 28 לסיכומי להב המתייחס לדרישות הכספיות של גוטמן, מחטיא את העיקר, שכן "עילת התביעה" הרלוואנטית לסעד הזמני אינה התביעה הכספית, אלא הסעדים המבוקשים בגדרי סעיף 191 לחוק החברות, ובפרט האופן בו תתנהל החברה בצל הסיכסוך בין השותפים.

כך למשל, מתעורר צורך להסדיר מחלוקות בנוגע לניהולה השוטף של החברה עד להפרדת הכוחות (כמבקרה שלפנינו), אופן חלוקת דיבידנדים, קבלת החלטות על התקשרויות עסקיות משמעותיות שונות, קבלת מידע מהחברה וכיוצא באלה (ע"א 3853/19 חלא נ' מזרחי, פסקה 22 (6.5.2020)).

...

הבקשה לקיום דיון בדלתיים סגורות ולאיסור פרסום – הבקשה נדחית.

הבקשה לסעדים זמניים – התוצאה היא כלהלן: 76.1 צו המניעה שניתן ביום 2.6.2022, כפי שסויג בהחלטה מיום 16.6.2022 ימשיך לעמוד בתוקף עד למתן פסק דין בתובענה העיקרית או עד למתן החלטה אחרת.

76.3 כנגזרת מקביעתי העקרונית כי ניתן לאפשר ללהב להשתלב במערך הניהול של החברה במידה, בתנאים ובסייגים שייקבעו, הנני מחליט כלהלן: 76.3.1 הנני מורה לגוטמן להכין עד ליום 10.11.2022 מסמך קצר שיכלול הצעה להגדרת סמכויות ברורות במסגרת פעילות מערך השיווק של החברה, אותן ניתן להעביר ללהב.

במסגרת הבקשה לסעד זמני, שנתמכה בתצהירו של בעלי המבקשת, מר רונן ששון נמני (להלן: נמני), עתרה המבקשת לסעדים הבאים: "1. צו המורה על המשיבה לקיים את הוראות הסכם הזיכיון ולהמשיך להפעיל במושכר סניף של המבקשת, תחת מותג המבקשת ותפריט המבקשת, ו/או צו האוסר על המשיבה להפר את הסכם הזיכיון ולנהל בסניף המבקשת עסק עצמאי שאיננו סניף של המבקשת.

הדברים הוסיפו והחמירו, כך מציינת המשיבה, לאחר שנתגלע סיכסוך בין הבעלים של המבקשת – מר נמני ומר יניב כספי (להלן: מר כספי), כאשר סיכסוך זה השפיע באופן ישיר וגורף על המשיבה והדברים הגיעו לשיאם עת החליטו מר נמני ומר כספי "להפריד כוחות", בחודש דצמבר 2023, כך שמר נמני קנה את חלקו של מר כספי, ומר כספי יצא ל"דרך עצמאית וחדשה".

על כן, בנסיבות של משבר אמון וסכסוך עסקי מתמשך, לא יינתן, ככלל, צו עשה זמני שיכפה על צדדים שיחסיהם עלו על שרטון להמשיך את שתוף הפעולה העיסקי (ראו, רע"א 5284/05 ג'יג'י מעבדות קוסמטיקה בע"מ נ' סוכנויות יופי בע"מ (24.10.1995); רע"א 1760/15 הנדלניסט יעוץ ניהול ושיווק נדל"ן בע"מ נ' פרש קיטשן (2012) בע"מ (2.4.2015); ת"א (מחוזי ת"א) 49082-06-23 טעים זה אנחנו בע"מ נ' קצפת - פרש בע"מ, פיסקאות 33-32 (30.7.2023)).

...

אשר לשיקול שעניינו מאזן הנוחות: אני סבור, לעניין זה, כי מאזן הנוחות נוטה בנסיבות העניין לטובת המבקשת.

אני סבור, כי אי מתן סעד זה כסעד זמני יפגע במבקשת וירוקן למעשה מתוכן את תניית אי התחרות לגביה הוסכם כי הינה התחייבות יסודית בהסכם (ראו סעיף 5.16.6 להסכם).

ברם, בסופו של דבר השתכנעתי כי הנזקים אינם רק כספיים גרידא וכי יש חשש לכאורי ממשי מבחינת המבקשת להמשך פעילותה כרשת מסעדות, מקום בו יתאפשר למשיבה להתחרות בה, חרף תניית אי-התחרות.

במסגרת הבקשה לסעד זמני, שנתמכה בתצהירו של בעלי המבקשת, מר רונן ששון נמני (להלן: נמני), עתרה המבקשת לסעדים הבאים: "1. צו המורה על המשיבה לקיים את הוראות הסכם הזיכיון ולהמשיך להפעיל במושכר סניף של המבקשת, תחת מותג המבקשת ותפריט המבקשת, ו/או צו האוסר על המשיבה להפר את הסכם הזיכיון ולנהל בסניף המבקשת עסק עצמאי שאיננו סניף של המבקשת.

הדברים הוסיפו והחמירו, כך מציינת המשיבה, לאחר שנתגלע סיכסוך בין הבעלים של המבקשת – מר נמני ומר יניב כספי (להלן: מר כספי), כאשר סיכסוך זה השפיע באופן ישיר וגורף על המשיבה והדברים הגיעו לשיאם עת החליטו מר נמני ומר כספי "להפריד כוחות", בחודש דצמבר 2023, כך שמר נמני קנה את חלקו של מר כספי, ומר כספי יצא ל"דרך עצמאית וחדשה".

על כן, בנסיבות של משבר אמון וסכסוך עסקי מתמשך, לא יינתן, ככלל, צו עשה זמני שיכפה על צדדים שיחסיהם עלו על שרטון להמשיך את שתוף הפעולה העיסקי (ראו, רע"א 5284/05 ג'יג'י מעבדות קוסמטיקה בע"מ נ' סוכנויות יופי בע"מ (24.10.1995); רע"א 1760/15 הנדלניסט יעוץ ניהול ושיווק נדל"ן בע"מ נ' פרש קיטשן (2012) בע"מ (2.4.2015); ת"א (מחוזי ת"א) 49082-06-23 טעים זה אנחנו בע"מ נ' קצפת - פרש בע"מ, פיסקאות 33-32 (30.7.2023)).

...

אשר לשיקול שעניינו מאזן הנוחות: אני סבור, לעניין זה, כי מאזן הנוחות נוטה בנסיבות העניין לטובת המבקשת.

אני סבור, כי אי מתן סעד זה כסעד זמני יפגע במבקשת וירוקן למעשה מתוכן את תניית אי התחרות לגביה הוסכם כי הינה הוראה יסודית בהסכם (ראו סעיף 5.16.6 להסכם).

ברם, בסופו של דבר השתכנעתי כי הנזקים אינם רק כספיים גרידא וכי יש חשש לכאורי ממשי מבחינת המבקשת להמשך פעילותה כרשת מסעדות, מקום בו יתאפשר למשיבה להתחרות בה, חרף תניית אי-התחרות.