הסעדים העקריים המבוקשים בתביעה העיקרית הם צו מניעה האוסר על המשך ביצוע עבודות בנייה ללא היתר מטעם הנתבעים ופצוי כספי בסך 148,650 ₪ ואילו הסעדים עקריים המבוקשים בתביעה שכנגד הם פינוי וסלוק יד מחלקים במבנה, שלטענת התובעים שכנגד שייכים להם, וצוי עשה בעיניין פתחי מעבר מדירת הנתבעים לשטח הפלישה הנטען, פירוק דוד שמש של הנתבעים שכנגד והריסת פרגולה, אשר כנטען, פולשת לשטח התובעים שכנגד.
ביום 13.3.18 ניתן על ידי כב' השופטת ר' סגל מוהר, אשר דנה בבקשה לסעד זמני, צו מניעה במעמד צד אחד אשר אסר על הנתבעים לבצע עבודות בניה ללא היתר כדין או בנגוד לצוו הפסקה המינהלי מיום 25.2.18, אשר אסר על פתיחת דלת בקומה שניה בחזית דרומית וכן בניית חניה מקורה.
...
בנסיבות אלו, וככל שעד למועד למתן פסק דין זה לא נצבעו הקירות החיצוניים של המבנה, אני מורה לנתבעים לצבוע את הקירות החיצוניים של הקומה העליונה בצבע קרוב ככל האפשר לצבע הקיים מחוץ לדירת התובעים וזאת בתוך 90 ימים מהיום, אלא ככל שהצדדים יגיעו להסכמה על צביעת כל הקירות החיצוניים של המבנה, תוך ששני הצדדים נושאים בעלות הצביעה בחלקים שווים.
מצאתי כי הפיצוי הראוי לתובעים מתאזן עם שווי השימוש שעשו התובעים בשטחם של הנתבעים ועל כן אין מקום לפסוק לטובת התובעים פיצוי כספי בראש נזק זה.
סיכומו של דבר, התביעה העיקרית מתקבלת בחלקה, כמפורט בפסקה 42 לעיל.
באשר לטענת הנתבעים להוצאות לדוגמא - פסיקת פיצויים עונשיים בהליך אזרחי תעשה במקרים חריגים בלבד, שהמקרה הנוכחי אינו נמנה עליהם ולכן דין הבקשה להידח.