בקשה לסילוק תובענה על הסף ומתן אורכה להגשת כתב הגנה

הגם שלא ניתנה החלטה בבקשה לסילוק התביעה על הסף ולא ניתנה ארכה להגשת כתב ההגנה, היה על הנתבעים להגיש כתב הגנה.

...

מעבר לכך, ממילא בית המשפט לא נעתר לבקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה אלא קבע דיון במעמד הצדדים.

לאור האמור לעיל, התביעה מתקבלת.

אני מורה לנתבעים לפנות את המושכר, כשהוא פנוי מכל אדם וחפץ, וזאב בתוך 90 יום מיום המצאת פסק הדין, על מנת לאפשר לנתבעים להתארגן בהתאם.

ביום 5.11.2023 הגישה התובעת בקשה למתן אורכה להגשת כתב הגנה עד להכרעה בבקשה לסילוק התביעה שכנגד על הסף, ובקשתה נדחתה.

...

סוף דבר בקשת התובעת למחיקת התביעה שכנגד נדחית.

יחד עם זאת אני מקבלת את בקשת התובעת ומורה על מחיקת הסעד בעניין השותפויות (סעיפים 40-35 לכתב התביעה שכנגד) ולמינוי דירקטור שלישי (סעיף 49 לכתב התביעה שכנגד).

בקשת הנתבע שכנגד (הנאמן) למתן פסק דין בהעדר הגנה נגד התובעת נדחית.

הנתבעת 8 (להלן – "הנתבעת"), מבקשת להורות על סילוק התביעה על הסף, לטענתה בשל שימוש לרעה בהליכי משפט ובשל העדר סמכות עניינית.

הבקשה להאריך את המועד להגשת כתב הגנה לאור תקנה 9(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018, המקנה לבית המשפט שיקול דעת להאריך המועד להגשת כתב הגנה אם קיימים טעמים המצדיקים זאת, ונוכח המחלוקת הקיימת בפסיקה בסוגיה שהועלתה בפניי, אני נותנת לנתבעת אורכה להגיש כתב הגנה עד ליום 14.7.22.

ניתנת לנתבעת אורכה להגשת כתב הגנה, עד ליום 14.7.22.

...

כב' סגן הנשיא טל חבקין, כב' השופט יגאל נמרודי וכב' השופט ד"ר יעקב שקד, הגיעו גם הם למסקנה דומה [ר' לעניין זה בהתאמה: ת.א. (ת"א) 50951-06-20 טי. אנ. טי לימיטד בע"מ נ' עיריית רמת השרון [פורסם בנבו] (ניתן ביום 9.1.22) ת.א. (ת"א) 64163-05-17 מאיר ברימן נ' דורון אלתר [פורסם בנבו] (ניתן ביום 4.11.19] (להלן: "פסק דין ברימן") ת.א. (הרצ') 32232-09-17 רמי שבירו הנדסה בניה והשקעות בע"מ נ' שלמה שושני ואח' [פורסם בנבו] (ניתן ביום 15.11.18) (להלן: "פסק הדין שבירו")].

התוצאה היא, שאני קובעת שלבית משפט זה סמכות עניינית לדון בתובענה.

סוף דבר: הבקשה לסילוק התביעה על הסף נדחית.

גם בהחלטה מיום 05.02.23, בבקשת קרסו מוטורוס לסילוק התביעה על הסף חזרתי על כך שכתב התביעה אינו ברור, חלק מהעילות לכאורה התיישנו, לא צורפו לו ראיות ומבוקש בו פיצוי בסך של למעלה משלושה מיליון ₪, הגם שהמשיב הכפיף את סכום התביעה לגובה סמכותו של בית משפט זה. חלף הגשת כתב הגנה, הגישו המבקשות בקשה לסילוק התביעה על הסף ומתן ארכה להגשת כתב הגנה עד להכרעה בבקשה זו, מהנימוקים הבאים: העדר עילה נטען, כי למקרא כתב התביעה לא ברור מה אחריותן של המבקשות לאירועים המתוארים בכתב התביעה.

...

רק ביום 12.3.23 הוגשה בקשה על ידי המשיב לתיקון כתב התביעה בצירוף עותק ממנו, כאשר התביעה היא כנגד שלוש הנתבעות על סך של 2.5 מיליון ₪ (אף שבפירוט בגוף התביעה מדובר על כ- 7 מיליון ₪), זאת חרף החלטתי שהבקשה להעברת הדיון לסדר דין מהיר תידון בדיון הקבוע ליום 13.4.23.

משכך, בכל הנוגע לטענות המשיב לגבי החלטת המבקשת 1 שלא לפתוח בחקירה, דין הבקשה להתקבל ואלה לא יתבררו במסגרת ההליך שבפניי.

בהחלטה מיום 17.06.19 נעתר בית המשפט לבקשתו של המשיב למחוק את התביעה לצורך הגשתה בסדר דין רגיל תוך שציין "סוגיית ההוצאות בקשר להליך זה תידון במסגרת ההליך הבא, ככל שיוגש". והנה, ביום 31.10.22 הוגשה התביעה דנא ובה מסכת עובדתית זהה שהצריכה את המבקשת להידרש לטענות המופנות כנגדה פעם נוספת.

נוכח כל האמור לעיל, הבקשה מתקבלת באופן חלקי, כך שכל הטענות למעשים שקדמו לשנת 2015 התיישנו ולא ידונו במסגרת תביעה זו, כמו גם הטענות בדבר אי פתיחה בחקירה והשבת מוצגים.

עוד נטען כי כתב התביעה לא הומצא בהתאם לתקנות 166 ו – 167 לתקסד"א. באותו יום, 19.6.23 הוגשו עוד 4 בקשות: בקשה לסילוק על הסף מחמת אי עמידה בתקסד"א מטעם נתבעים 1, 2, ו –4 (בקשה מס' 7 בתיק קמא); בקשה לסילוק על הסף מחמת העידר סמכות עניינית מטעם נתבעים 1, 2, ו – 4 (בקשה מס' 6 בתיק קמא); בקשה לסילוק התובענה על הסף בשל היתיישנות, חוסר מעש, שהוי ושימוש לרעה בהליכי משפט מטעם נתבעים 1, 2, ו – 4 (בקשה מס' 5 בתיק קמא); בקשה למתן ארכה מטעם הנתבעים להגשת כתב הגנה כך שיוגש תוך 30 ימים ממתן החלטות בבקשות השונות לסילוק התובענה על הסף שהוגשו (בקשה מס' 9 בתיק קמא).

...

לאחר עיון בטענות הצדדים, מצאתי כי יש לתת רשות ערעור ודין הערעור להתקבל מהנימוקים כדלקמן: א) ביהמ"ש העליון (כב' השופט עופר גרוסקופף) ברע"א 3099/18 אברהם נ' קרן קיימת לישראל- מרחב מרכז (אזור מנשה) (21.5.18) עמד על תכלית ומשמעות צו בתי המשפט: "2. לצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשס"ט-2009 תכלית כפולה: ראשית, לשמר את הפררוגטיבה הניהולית של הערכאה המבררת בנושאים דיוניים-טכניים באופיים; שנית, להגן על ערכאת הערעור מפני ריבוי התדיינויות בעניינים שעלות בירורם כהליך ביניים צפויה לעלות על התועלת שתצמח מכך.

לטעמי, המקרה דנן אינו נופל לגדרי סעיף 1 (4) לצו בתי המשפט הקובע כי לא תינתן רשות ערעור על "החלטה בעניין שלבי הדיון בהליך". אני סבורה, כי החלטה בעניינה של המבקשת – חברה זרה הטוענת כי בית משפט בישראל "לא קונה" סמכות לדון בעניינה היא החלטה המשליכה על ניהול ההליך כולו ביחס אליה ואינה מתמצית "בשלבי ניהול ההליך" כלשון סעיף 1 (4) לצו.

לסיכום: א) בקשת רשות הערעור מתקבלת והערעור מתקבל לגופו, באופן שבימ"ש השלום יכריע בבקשה מס' 8 בתיק קמא טרם הגשת כתב הגנה ע"י המבקשת.