לצד התביעה האמורה הגישה המשיבה גם בקשה לאשר את התביעה כתובענה ייצוגית, לפי הוראות סעיפים: 3(א), 4 ו-5 לחוק תובענות ייצוגיות ופרט 11 לתוספת השנייה לחוק האמור, שעניינו ב:"תביעה נגד רשות להשבת סכומים שגבתה שלא כדין, כמס, אגרה או תשלום חובה אחר".
התביעה, שבית משפט קמא הנכבד התבקש לאשרה כתובענה ייצוגית (להלן: התובענה הייצוגית) – הצביעה על העדר הלימה בין דמי הביטוח שהמל"ל גבה ממעסיקים עבור עובדיהם, לבין גובה השכר, שעל-יסודו חושבה ושולמה הגימלה בפועל לעובד, לאחר קרות "ארוע מזכה".
לפי הנטען בתביעה, למל"ל היה ידוע זה עשרות שנים, כי מעסיקים רבים אינם כוללים בתלושי השכר של עובדיהם הטבות שונות המוקנות לעובדים, מטעמים שונים שאינם בשליטתם ובאחריותם של העובדים.
כאן המקום לציין כי מנתונים שנמסרו לבאי-כוח ההסתדרות מאת הממונה על העמדת מידע לציבור במוסד לביטוח לאומי – עולה כי בשנים 2008 ו-2009 לבדן, המל"ל גבה בגדרי ביקורות נכויים, בדרך המתוארת לעיל, דמי ביטוח בסכום מיצטבר של כ-375,000,000 ש"ח.
מכתב התביעה ומן החומר שהוגש לבית המשפט לעניינים מנהליים הנכבד בגדרי הבקשה לאישור התביעה כייצוגית, עולה כי מאז הקמתו של האגף לבקורת נכויים במל"ל לפני למעלה מ-20 שנה, המל"ל לא פעל כדי לוודא שלעובדים שכירים תשולמנה גמלאות מחליפות הכנסה בהתאם להכנסתם המלאה, קרי בהיתחשב בהכנסות הנוספות שבגינן נגבים מהמעסיקים דמי ביטוח במסגרת ביקורות נכויים.
עוד יפים לענייננו דברי השופט (כתוארו אז) א' רובינשטיין, ב-רע"א 2598/08 בנק יהב לעובדי מדינה בע"מ נ' שפירא (23.11.2010), שם הוא קבע, בין היתר, כך:
"...אקדים ואזכיר כי 'בדרך כלל, ולמעט במקרים חריגים, יש לברר טענות סף נגד אישור תובענה ייצוגית בגדר הדיון בבקשה לאישור עצמה ולא במסגרת דיון מקדמי' (...)... הכלל הוא שאין לפצל את הדיון. אם כך בערכאה הראשונה, קל וחומר לבקשות רשות ערעור המכוונות כלפי דחיית בקשה לסילוק בקשת אישור על הסף – שעה שהבקשה לאישור עצמה טרם נדונה והוכרעה:... בכל הנוגע לבקשות רשות ערעור שעניינן אי דחייה על הסף של בקשה לאישור תובענה כייצוגית – כבנדון דידן – צריכה היד להיות קפוצה יותר. ככלל, יש לשקול בקשת רשות ערעור (בהתאם לתבחינים שנקבעו בעיניין סלקום [רע"א 8761/09 סלקום ישראל נ' פתאל (06.05.2010) – ח"מ]) רק אחרי שבית המשפט המחוזי הכריע בבקשה לאישור התובענה כייצוגית – ולא בהליכי ביניים, במסגרת הליך אישור הבקשה...".
(ראו: שם, בפסקה י"ח; ההדגשות שלי – ח"מ).
...
לאור האמור, הנני דוחה את הבקשה למחיקה או לסילוק על הסף של הבקשה לאישור תובענה יצוגית" (ת"צ (מינהליים ת"א) 31733-01-10, מיום 15.07.2010.
סוף דבר, התוצאה היא שההליכים בין הצדדים בעניין התובענה הייצוגית הסתיימו, וכך או כך – אין מקום לפסוק גמול למשיבה ושכר טרחה לעורך דין כבתובענה ייצוגית.
בד בבד, סבורני כי נוכח תרומת המשיבה לשיפור המצב במכלול, לרבות התשלומים ששילם המוסד לביטוח לאומי, ותוך ראייה רחבה של ההליך כולו שכן מוסכם כי ראוי ששיקול זה ייעשה בידי בית משפט זה ולא בית משפט קמא – הייתי מחייב את המוסד לביטוח לאומי לשאת בהוצאות ובשכר טרחת עורכי דינה של ההסתדרות בסך של 75,000 ש"ח.
הוחלט כאמור בחוות דעתם של השופטים: נ' הנדל ו-י' עמית, כנגד דעתו החולקת של המשנה לנשיאה (בדימ') ח' מלצר.
