בקשה לסילוק תביעה קטנה מחמת היעדר יריבות וסמכות

רמ"י והאגודה הגישו שתיהן, בנפרד, בקשות לסילוק התובענה על הסף, מחמת העדר יריבות, שהוי, חוסר סמכות עניינית, אי זהוי המקרקעין כנדרש ועוד.

התובעים אמנם סימנו באורתופוטו את השטח שלטענתם שייך לנחלה 108, אך לא ציינו היכן בשטח זה נמצא שטח המחלוקת, שהנו שטח קטן מאוד ביחס לכלל הנחלה, כאמור לעיל.

...

עולה מכך, שלשיטת התובעים עצמם, ככל שהם עומדים על בטלות החלפת השטחים שבתשריט ובמכתב האגודה, ומשאין בתיק כל תשריט או מפה שמהם ניתן ללמוד את מצב הדברים בשטח בשנת 1994, אלא רק התשריט שצורף למכתב האגודה והאורתופוטו, לא רק שדין התביעה להידחות, אלא שאף אין להם זכות כלל בשטח המוגדר כנחלה 108 באורתופוטו (למעט קצהו הצפון מערבי, כאמור).

גם אם די בזיהוי שנעשה במסגרת כתב התביעה לצורך שלב הטענות ההתחלתי, וגם הוא לכשעצמו נמצא בדיעבד, במסגרת פסק דין זה, בעייתי עד מאוד כפי שתואר לעיל, אין בכך כדי לקבוע כי אף לאחר שלב הראיות – שהצדדים בחרו לדלג עליו בסופו של דבר - יהיה בכך די כדי לקבל את התביעה, מבלי שהוצגה ראייה ברורה לקיומה של הפלישה.

סיכום תוצאת כל האמור היא כי לא הוכחה התביעה, ועל כן דינה להידחות.

לעניין קביעות העידר היריבות בין הצדדים והיעדר סמכות עניינית, המערערים מפנים לפרוטוקול הדיון בבית משפט קמא מיום 26.07.2021 (להלן: "פרוטוקול הדיון"), בו נציגת המשיבה העידה כי המנוי של המערער 2 הנו פרטי, וכי היא מוותרת על טענת העידר היריבות בהקשר זה. המערערים מעירים על הפער בין תוצאת פסק דינו של בית משפט קמא להחלטתו מיום 29.04.2021 על דחיית בקשת המשיבה לסילוק התביעה על הסף מטעמי המערערים.

בהחלטה מיום 21.11.2021 על מתן תשובה לבקשה, הנחיתי את המשיבה לטעון לעניין זה. סעיף 13ב2(ג) לחוק הגנת הצרכן (כותרתו "משלוח הודעת חוב לצרכן") נחקק במסגרת תיקון מס' 46 לחוק, ובו נקבע: "13ב2. (א)  עוסק הטוען כי צרכן לא שילם חיוב במועד שנקבע לכך, ישלח אליו הודעת חוב כאמור בסעיף קטן (ד) בתוך ארבעה חודשים מהמועד האמור (בסעיף זה – הודעת חוב).

...

אשר על כן, אני מקבל את הבקשה למתן רשות ערעור, דן בה כאילו הוגש ערעור, ומורה על קבלת הערעור.

בשים לב לאמור אני מורה למשיבה: לזכות את המערער 1 בסך 19.8 ₪, יחד עם ריבית והצמדה מיום החיוב ותשלום נוסף בסך 16 ₪, בהתאם להוראות סעיף 13ד1 לחוק הגנת הצרכן ולמדד המחירים לצרכן.

אני מחייב את המשיבה לפצות כל אחד מהמבקשים/מערערים בפיצוי גלובלי והוצאות משפט בסך 500 ₪ לכל אחד מהם.

בקשה לסילוק על הסף מחמת העידר יריבות שהוגשה על ידי דואר ישראל- הנתבעת 2 ובקשה לסילוק על הסף מחמת העידר סמכות עניינית, שהוגשה על ידי עריית צפת- הנתבעת 1.

בקשת דואר ישראל לסילוק על הסף מחמת העידר יריבות הנתבעת 2, חברת דואר ישראל, טוענת בבקשתה כי לאור הוראות סעיפים 80, 77 ו- 78 לחוק הדואר, תשמ"ו- 1986 (להלן: "חוק הדואר") מכוחו היא פועלת, יש לסלק את כתב התביעה מחמת העידר יריבות.

ראו: ת"ק (תביעות קטנות נת') 4198-01-19 נסים גבאי נ' דואר ישראל- סניף מרכזי נתניה (נבו 20.08.2019) וראו בר"ע 108/09 חברת דואר נ. אמנות המזרח התיכון יבוא ושיווק בע"מ [פורסם בנבו] (2.7.2009) שם ערך בית המשפט גזירה שווה מסעיף 77 לעניין סעיף 78(1) וכך קבע: "סבורני כי דברים אלה יפים גם באשר לתחולת ס' 78 (1) וכי תביעת פיצויים בשל מסירת דבר דואר בטעות איננה יכולה להתבסס, אלא על ס' 78 (1) לחוק הדואר. זוהי משמעות החסינות". כן נקבע, כי "פרשנות מצמצמת לסעיף הנ"ל, כקביעת בית משפט קמא, שמשמעה שתנתן חסינות בפני הגשת תביעות רק מקום בו נגרמו נזקים ישירים לדבר הדואר, תרוקן  את הסעיף הנ"ל מתוכן ותהפכו לאות מתה שכן תתאפשר הגשת תביעות שלא על פי חוק הדואר בגין נזקים עקיפים ומוגזמים שנגרמו  בשל כך שדבר דואר לא הגיע ליעדו, מחמת מסירה מוטעית (כגון: תביעות בשל עוגמת נפש שנגרמה , אובדן רווחים עתידיים כתוצאה מהמסירה המוטעית וכיו"ב). סבורני שהדבר נוגד את תכלית החקיקה שיצרה כלל הגבלת אחריות וחסינות בפרק ו' בכללותו ובס' 78 בפרט תוך איזון, ע"י הטלת תעריפים מוזלים עבור שליחת דבר דואר.  ודוק, בהעדר הוראות המגבילות את האחריות והחסינות, עלויות הנזקים תגולגלנה, בסופו של דבר אל הציבור (ראה לעניין זה בר"ע (ירושלים) 653/05  - הרוש אברהם נ. רשות הדואר, [פורסם בנבו] תק-מח 2005 (2) 752)". על פי החוק והפסיקה, הצדק עם הנתבעת 2.

...

לאור האמור, אני מקבלת את הבקשה לסילוק על הסף של דואר ישראל.

לאור האמור, אני מקבלת אף את הבקשה לסילוק על הסף של הנתבעת 1, עיריית צפת.

משנתקבלו שתי הבקשות לסילוק על הסף, נדחית תביעתו של התובע על שתי פניה.

בית משפט לתביעות קטנות בעכו ‏ח' ניסן תשפ"ג, 30 מרץ 2023 ת"ק 57264-11-22 פנחס נ' פייסבוק ישראל בע"מ בפני כב' הרשמת הבכירה, עינת דינרמן המבקשת פייסבוק ישראל בע"מ המשיב רז פנחס פסק דין

בפני בקשה לסילוק התובענה על הסף מטעם הנתבעת מחמת העידר סמכות עניינית.

עוד טוענת הנתבעת כי סילוק התביעה על הסף בגין העידר יריבות מתיישב עם מספר רב של החלטות שיפוטיות שניתנו בישראל אשר הכירו במפורש בכך כי הנתבעת איננה בגדר מארחת, מפעילה או שולטת בשירות פייסבוק עבור המשתמשים המתגוררים בישראל ולפיכך סולקו על הסף תביעות כנגדה.

...

דיון והכרעה: לאחר שעיינתי בבקשת הנתבעת ובתגובה לה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה כנגד הנתבעת להימחק.

לאור זאת אני מורה על דחיית התביעה ועל ביטול הדיון הקבוע ליום 02.04.2023.

ביום 11.12.22 הגיש הנתבע בקשה לסילוק על הסף מחמת העדר יריבות, העדר עילה והעדר סמכות, בטענה שלא נתקיימו יחסי עובד-מעסיק בינו לבין התובע, ולא ברור האם התובע מייחס "אחריות" לנתבע כבעל שליטה, כאורגן של החברה, או כשלוח של החברה.

(ב) החליט בית הדין לדחות את התובענה בנוגע לנתבע שבקש זאת, רשאי הוא להורות בדבר ההוצאות - הן של הבקשה והן של התובענה עצמה - ככל שייראה לו. (ג) לא ייעתר בית הדין לבקשת דחיה מחוסר סמכות, אם נראה לו שיש להעביר את הענין לבית משפט או לבית דין מוסמך לפי סעיף 79 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984 (להלן - חוק בתי המשפט)"

(ג) בית משפט רשאי להשעות זכותו של בעל מניה לפרעון חובו מאת החברה עד לאחר שהחברה פרעה במלואן את כל התחייבויותיה כלפי נושים אחרים של החברה, אם מצא כי היתקיימו התנאים לייחוס חוב של החברה לבעל המניה כאמור בסעיף קטן (א).

...

טענות הצדדים לטענת הנתבע, דין הבקשה לסילוק על הסף בהעדר יריבות, היעדר עילה והיעדר סמכות להתקבל.

מערכת יחסים עכורה זו אל מול המנכ"ל היא שהובילה בסופו של דבר לסיום יחסי העבודה, כך לטענת התובע עצמו.

לטעמנו, גם אם יוכיח התובע את הנטען על ידו בכתב התביעה, אין בכך כדי להקים אחריות אישית משפטית כבעל שליטה או כאורגן בחברה.

מכל האמור לעיל מצאנו, כי התובע לא הרים את הנטל להראות שיש לו עילת תביעה כנגד הנתבע והתביעה כנגד הנתבע 2 – תמחק.