בקשה לסילוק תביעה על הסף: צעד קיצוני במקרים חריגים

דיון והכרעה כידוע, קולמוסים רבים נישברו בעיניין הזהירות הנדרשת מצד בית המשפט בדונו בבקשות לסילוק על הסף, משתוצאת ההיעתרות להן היא נעילת דלתות בית המשפט בפני בעל דין – צעד קצוני השמור למקרים חריגים בלבד.

זכות הגישה לערכאות הייתה ועודנה זכות יסוד, שיש להגן עליה ולכבדה, ומשכך שומה עדיין על בית המשפט להפעיל הסמכות הנתונה לו לסילוק תביעה על הסף במשורה ובמקרים חריגים המצדיקים זאת בלבד.

...

לאחר עיון בבקשת רשות העירעור ונספחיה ובעמדת ב"כ המשיבה הגעתי למסקנה ולפיה דינה להדחות ביחס לסילוק על הסף ולהתקבל ביחס למתן הצוו וזאת מהנימוקים כדלקמן: א) באשר לסילוק על הסף: יפים לעניינינו דברי כב' השופטת וילנר שנכתבו אך לאחרונה בהחלטתה ברע"א 3449/20 אריאל גבאי תשתיות בע"מ נ' ש.מ. שירותים א. שאיבות בע"מ (7/7/20) בסעיף 9: "כלל ידוע הוא כי אין ערכאת העירעור נוטה להתערב בהחלטות הדוחות בקשות לסילוק תובענה על הסף והמורות על המשך בירור ההליך, וכי היתערבות כאמור תיעשה במקרים נדירים בלבד (ראו: רע"א 2387/13 איי.די.איי חברה לביטוח בע"מ נ' לישכת סוכני ביטוח בישראל, פסקה 4 (26.12.2013); חמי בן-נון וטל חבקין העירעור האזרחי (מהדורה שלישית) 208 (2012)). הטעם לכך הוא כי השמוש בצעד הקיצוני והחריג של מחיקת תובענה על הסף שמור אך למקרים בהם ברור כי אף אם יוכחו מלוא הטענות בכתב התביעה, התובע לא יהא זכאי לסעד המבוקש (ראו: ע"א 76/86 פיינשטיין נ' ה.ש. מלונות בע"מ, פ"ד מג(3) 124 (1989); רע"א 661/17 אלמשרק חברה לביטוח בע"מ נ' אלסנדוק (הקרן) אלפלסטיני לפצוי נפגעי תאונות דרכים, פסקה 4 (16.2.2017); רע"א 4167/18 מסכת אילת בע"מ נ' דרור ניהול מלונות בע"מ, פסקה 13 (24.10.2018); אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, עמודים 410-409 (מהדורה שתים-עשרה, 2015)).

...

לאחר עיון בבקשת רשות הערעור ונספחיה ובעמדת ב"כ המשיבה הגעתי למסקנה ולפיה דינה להידחות ביחס לסילוק על הסף ולהתקבל ביחס למתן הצו וזאת מהנימוקים כדלקמן: א) באשר לסילוק על הסף: יפים לעניינינו דברי כב' השופטת וילנר שנכתבו אך לאחרונה בהחלטתה ברע"א 3449/20 אריאל גבאי תשתיות בע"מ נ' ש.מ. שירותים א. שאיבות בע"מ (7/7/20) בסעיף 9: "כלל ידוע הוא כי אין ערכאת הערעור נוטה להתערב בהחלטות הדוחות בקשות לסילוק תובענה על הסף והמורות על המשך בירור ההליך, וכי התערבות כאמור תיעשה במקרים נדירים בלבד (ראו: רע"א 2387/13 איי.די.איי חברה לביטוח בע"מ נ' לשכת סוכני ביטוח בישראל, פסקה 4 (26.12.2013); חמי בן-נון וטל חבקין הערעור האזרחי (מהדורה שלישית) 208 (2012)). הטעם לכך הוא כי השימוש בצעד הקיצוני והחריג של מחיקת תובענה על הסף שמור אך למקרים בהם ברור כי אף אם יוכחו מלוא הטענות בכתב התביעה, התובע לא יהא זכאי לסעד המבוקש (ראו: ע"א 76/86 פיינשטיין נ' ה.ש. מלונות בע"מ, פ"ד מג(3) 124 (1989); רע"א 661/17 אלמשרק חברה לביטוח בע"מ נ' אלסנדוק (הקרן) אלפלסטיני לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, פסקה 4 (16.2.2017); רע"א 4167/18 מסכת אילת בע"מ נ' דרור ניהול מלונות בע"מ, פסקה 13 (24.10.2018); אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, עמודים 410-409 (מהדורה שתים-עשרה, 2015)).

ב) גם כאשר קיים חשש כי בסופו של דבר דחיית בקשה לסילוק על הסף תוביל לניהול הליך מיותר, אין זה מצדיק לכשעצמו סטייה מהעיקרון ולפיו ערעור על החלטת ביניים יתאפשר רק במסגרת ערעור על פסק דין וסטייה תיעשה רק במקרים יוצאי דופן.

על כן, ומבלי שאני קובעת, כי טענות הנתבע במישור היחסים בינו ובין התובעת מצדיקים או אינם מצדיקים מתן צו, אני מוצאת לנכון לבטל הצו שניתן מבלי לקבל את עמדת הבנק עמדה שיש לקבלה בטרם מפר בנק חסיון כלפי מי מלקוחותיו .

לסיכום: לאור האמור לעיל נדחית בקשת רשות הערעור ביחס לסילוק על הסף ומתקבלת ביחס לצו.

תשובת התובע לבקשה הכלל הוא כי מחיקת תובענה על הסף היא צעד קצוני וחריג שיתאפשר רק מקום שגם אם יוכח כל הנטען בכתב התביעה, לא יוכל התובע לזכות בתביעתו.

אין לקבל את טענת המדינה, להעדר עילה מחמת שלא ברור אם האירועים הנטענים בתביעה ארעו בכלל, שכן בשלב זה של בקשה לסילוק על הסף צריך הטוען בבקשה להראות שגם אם יתקבלו ויוכחו כל טענות התובע בתביעתו, אף אז לא יוכל לזכות בתביעתו.

ודי אם נביא את דברי כב' השופט מינץ בע"א 6953/16 קאסם אבו חסן נ' מדינת ישראל – פקיד הסדר המקרקעין חיפה, מיום 10.5.18 בהביאו פסיקה קודמת: "הלכה מושרשת היא "כי בית המשפט ישתמש בסמכותו למחוק תביעה על הסף ... רק במקרים בהם יהיה ברור, כי בשום פנים ואופן אין התובע יכול לקבל, על יסוד הטענות המבססות את תביעתו, את הסעד המבוקש. בית המשפט – בבואו לשקול אפשרות זו – ינהג בזהירות רבה וישתמש בסמכותו רק במקרים קצוניים ויוצאי דופן" (ע"א 35/83 חסין נ' פלדמן, פ"ד לז(4) 721, 724 (1983)).

...

יש לדחות את התביעה על הסף מאחר ולא צורף אישור של בית משפט של פשיטת רגל.

אין בידי לקבל את טענת ב"כ התובע כי בשל האשפוז לא ניתן היה לתמוך את התביעה במסמכים רפואיים.

סוף דבר התביעה נמחקת.

טענות המשיבים בקשת סילוק על הסף היא צעד קצוני ולא היתקיימו החריגים שנקבעו בפסיקה המצדיקים נקיטת צעד זה. הבקשה אינה מגלה נימוקים מספקים למחיקת התובענה על הסף.

דיון והכרעה ככלל, סילוק תביעה על הסף הוא סעד קצוני אשר בית המשפט יעשה בו שימוש במקרים חריגים בלבד, בהם ברור כי התובע אינו זכאי לסעד שנתבע על ידו על יסוד העובדות הנטענות בכתב התביעה (רע"א 6953/20 נת"ע נתיבי תחבורה ערוניים להסעת המונים בע"מ נ' לזר - ב.י. מדידות הנדסיות בע"מ, פסקה 12 (5.1.21); רע"א 8524/10 טיב הכרמל תעשיות (2002) בע"מ נ' פרימיוס קלאס בע"מ (31.1.11); ע"א 5634/05‏‏ צוקית הכרמל פרוייקטים בע"מ נ' מיכה צח חברה לקבלנות כללית בע"מ (4.6.07)).

...

כפועל יוצא יש לדחות את התביעה על הסף.

בצד זאת מצאתי לדחות את טענת המבקשת שיש לדחות את התביעה על הסף מאחר והמשיבים פינו את המקרקעין כשנה לפני תפיסת המקרקעין, וללא קשר להליך ההפקעה.

לפיכך אני מורה על מחיקת התביעה על הסף.

( הגירושין (עמ' 17 ש' 12-14 לפרוטוקול הדיון מיום 05.02.2020 דיון והכרעה כידוע, קולמוסים רבים נישברו בעיניין הזהירות הנדרשת מצד בית המשפט בדונו בבקשות לסילוק על הסף, משתוצאת ההיעתרות להן היא נעילת דלתות בית המשפט בפני בעל דין – צעד קצוני השמור למקרים חריגים בלבד.

זכות הגישה לערכאות הייתה ועודנה זכות יסוד, שיש להגן עליה ולכבדה, ומשכך שומה עדיין על בית המשפט להפעיל הסמכות הנתונה לו לסילוק תביעה על הסף במשורה ובמקרים חריגים המצדיקים זאת בלבד.

...

עם זאת ושעה שהמשיב טוען גם, כאמור, לביטול הסכם הגירושין מחמת הפרתו באופן יסודי, לכאורה, ע"י המבקשת, אזי דין טענתה בעניין העדר הסמכות של בית משפט זה להידרש לתובענה להידחות.

יצוין, כי מסקנה זו מתבקשת גם נוכח טענות באת כוחו במסגרת הדיון מיום 05.02.2020 עת נטען על ידה בשמו, שהוא עותר הן לאכיפה והן לביטול של הסכם הגירושין (עמ' 17 ש' 12-13 לפרוטוקול הדיון), הגם שברור כי שני הסעדים הללו אינם יכולים לדור בכפיפה אחת.

נימוקים אלה לצד שיקולים של יעילות דיונית ושקילת האינטרס הציבורי בניהול הליכים משפטיים אל מול שיקולים של צדק, הגינות ושוויון, הובילוני למסקנה כי יש להורות על מחיקת התובענה מושא הליך זה. בשים לב לתוצאה אליה הגעתי וכן להתנהלות המשיב לאורך ההליך, אני מחייבת אותו 15 .