ביום 11.5.2020 הגישו התובעים את התביעה דנן בדרישה לחייב את הנתבעים להישתתף בתשלום המס, בהתאם להסכם המע"מ. חלק מן הנתבעים, שמיוצגים על ידי ב"כ שונים (הקבוצות השונות הרלוואנטיות יכונו להלן: "קבוצת אלימלך", "קבוצת דמידיאנו", "קבוצת אוחיון", "קבוצת ברק" ו-"קבוצת נתנאל") הגישו חמש בקשות שונות לסילוק התביעה על הסף מחמת היתיישנות, העדר עילה ויריבות והשתק, כפי שיפורט להלן.
...
אין בידי לקבל את טענות הנתבעים גם בסוגיה זו. הבסיס לכל טענות התובעים בהליכי הערעור ביחס לשומת המע"מ הוא כי הם אינם חייבים בתשלום מע"מ, ובהתאם, כי המחיר ששולם להם לא כולל מע"מ. אם התובעים היו טוענים כי התמורה ששולמה להם כוללת רכיב של מע"מ, לא היה מלכתחילה כל מקום לערעורם והם היו מתחייבים בתשלום המע"מ באופן מיידי.
כידוע, חתימה היא ראיה לקיומה של גמירות דעת, ו"היעדרה של חתימה אינו מעיד בהכרח על היעדר גמירת-דעת, כאשר שאר נסיבות העניין תומכות במסקנה הפוכה" (ע"א 1049/94 דור אנרגיה (1988) בע"מ נ' חמדן, פ"ד נ(5) 820, 833 (1997); ע"א 7189/09 הלר נ' כהן (6.6.2012)).
לפיכך, יש מקום לבירור עובדתי אם התקיימה גמירות דעת ומדוע התובעים וחלק מהנתבעים לא חתמו על ההסכם, עובר להגעה למסקנה בעניין זה.
סיכומם של דברים, הבקשות לסילוק התביעה על הסף נדחות.