בקשה לסילוק תביעה על הסף לפי תקנה 41 לתקנות סדר הדין האזרחי

עניינה של החלטה זו בבקשת נתבעות 2 ו-3 לסילוק על הסף של תביעה שהוגשה נגדן לפי תקנות 43-41 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי).

...

התובע הגיב לבקשה וחזר על עמדתו לפיה יש לדחות את בקשת הסילוק.

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בכתב התביעה, בבקשת הסילוק, בתגובה לה, בהבהרות שניתנו במסגרת הבקשה לדחיית מועד להגשת כתב הגנה ובכתבי ההגנה שהוגשו, אני סבורה, שלא ניתן להיעתר לבקשת הסילוק.

בחינת בקשת הסילוק לאורן של אמות מידה אלו, אינו מאפשר להיעתר לה. זאת, הגם שעל פני הדברים, ומבלי לקבוע מסמרות, דומה שאין להקל ראש בטענותיהן של נתבעות 2 ו-3.

לפני בקשתם של הנתבעים לסלק את התובענה על הסף בשל העידר סמכות עניינית, מעשה בית-דין, אי מיצוי הליכים, שימוש לרעה בהליכי משפט, חוסר ניקיון כפיים, העידר עילה, העידר יריבות ובשל היות התביעה טורדנית וקנטרנית, והכל לפי תקנות 43-41 בתקנות סדר הדין האזרחי מ-2018 (להלן התקנות החדשות); התובע מיתנגד לבקשה ועומד על בירור התביעה לגופה.

במובן זה, כתב-התביעה חסר פרטים מהותיים ודינו סילוק על הסף גם בשל כך [תקנה 41(א)(3) ותקנה 41(א)(4) לתקנות החדשות].

...

הבקשה מתקבלת אפוא.

אני מורה על דחיית התובענה על הסף.

על-יסוד כל השיקולים והטעמים לעיל, התובע ישלם לנתבעים – באמצעות אוצר המדינה, את הוצאות ההליך בסך 15,000 ₪, כל זאת תוך שלושים יום מן המועד בו יומצא לו פסק-הדין.

דיון והכרעה הגם שלבית המשפט נתונה הסמכות להורות על דחיית תביעה על הסף, הרי שנוכח מעמדה החוקתי של זכות הגישה לערכאות והשלב הדיוני המוקדם בו נדונה הבקשה, עליו לנקוט במשנה זהירות בכל הנוגע להפעלת סמכות זו. לעניין זה ראו דברי כב' השופט ע' גרוסקופף ברע"א 6953/20 נת"ע נתיבי תחבורה ערוניים להסעת המונים בע"מ נ' לזר - ב.י. מדידות הנדסיות בע"מ, פִסקה 12 (5.1.2021) [להלן: "עניין לזר"]: "כידוע, בהתאם לתקנות 101-100 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, ותקנות 43-41 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, רשאי בית המשפט להורות בכל עת על סילוק על הסף של תביעה, כולה או מקצתה, על מנת לסנן תביעות סרק. בכך מתאפשר חסכון בזמן שפוטי ובהוצאות הצדדים, ובמיוחד בהוצאות הנתבע. יחד עם זאת, סילוק על הסף הוא סעד קצוני שמביא למחיקתה או לדחייתה של התובענה טרם התבררה לגופה. משכך, סעד זה יינתן רק במקרים יוצאי דופן בהם ברור כי אף אם יוכחו כל הטענות בכתב התביעה לא יהא התובע זכאי לסעד המבוקש ..." בפסיקה נקבע, כי יש לבחון את הטענות בבקשה לסילוק תביעה על הסף, על בסיס הנחה לפיה הוּכחה גִרסת התביעה, כפי שזו מופיעה בכתב התביעה.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, נחה דעתי כי דין הבקשה להדחות, ללא תגובת התובעת, בהתאם לסמכותי לפי תקנה 50(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018.

...

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות, ללא תגובת התובעת, בהתאם לסמכותי לפי תקנה 50(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

הבקשה לסילוק על הסף מתייחסת לרכיב העקרי בתביעה שכנגד ואשר עניינו חיוב בדמי מעגן, וזו הוגשה לפי תקנות 28 ו-41 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: "התקנות" או "תקנות סדר הדין האזרחי").

...

משכך, סבורני כי לא ניתן לקבוע בשלב זה, כי טענותיה של הנתבעת בתביעה שכנגד מחוסרות יסוד.

משכך, אין מקום לקבל את הבקשה לסילוק על הסף, וזו דינה להידחות.

סוף דבר סיכומו של דבר – הבקשה נדחית.

בנסיבות אלו, אין לשילוב אחזקות עילת תביעה נגד המוסד לביטוח לאומי ועל בית המשפט להורות על מחיקת כתב התביעה לפי תקנה 41 לתקנות סדר הדין האזרחי החדשות.

תקנות 100 ו-101 לתקנות סדר הדין האזרחי הישנות קובעות כי בית משפט רשאי לדחות תובענה על הסף או למחוק תובענה על הסף, אך הוא אינו חייב לעשות כן. במקומן של התקנות הישנות באו תקנות 41-43 לתקנות החדשות (התשע"ט-2018), שנוקבות בעילות לסילוק תובענות על הסף, ומטרתן זהה (ראו: רע"א 6953/20 נת"ע נתיבי תחבורה ערוניים להסעת המונים בע"מ נ' לזר - ב.י. מדידות הנדסיות בע"מ (05/01/2021); ת"א (מרכז) 32138-06-20 עליזה זרדב נ' אליהו אלגאלי (18/02/2021) שם נקבע: "כניסת אותן תקנות חדשות לתוקף, אינה מאיינת את ההלכה הפסוקה שנקבעה בבית המשפט לאורך השנים").

אם כך, סילוקה על הסף של תובענה הוא צעד דראסטי, אשר יש להשתמש בו רק כאשר כלו כל הקיצין וברור שהתובע לא יוכל לקבל את הסעד שבקש, אפילו הוכיח את כל העובדות הכלולות בכתב התביעה (ראו לעניין זה: ע"א 109/84 ורבר ואח' נ' אורדן תעשיות בע"מ ואח', פ"ד מ"א (1) 577 (1987); ע"א 642/89 עיזבון המנוח מאיר שניידר ז"ל נ' עריית חיפה, פ"ד מו (1) 470 (1992)).

...

יצוין כי ככל שיתברר בסופו של ההליך כי התובענה שהגיש התבועת נגד המוסד לביטוח לאומי אכן דינה להידחות, ניתן יהיה לפצות על הכללתו של המבקש בהליך, באמצעות פסיקת הוצאות ראויות ומתאימות.

משהוגש כתב הגנה מטעם המוסד לביטוח לאומי, אני מורה לצדדים להשלים את ההליכים המקדמיים ביניהם וכן לקיים דיון מקדמי כמתחייב מתקנות סדר הדין האזרחי ולדווח על תוצאותיו.

המזכירות תמציא החלטתי לב"כ הצדדים ותזמנם לדיון.