בקשה לסילוק תביעה על הסף וקיום דיון בדלתיים סגורות

ביום 7.9.2015 נערך דיון בפני בית הדין בבקשת הנתבעים בתיק, שהוגשה על ידי כל אחד מהם בנפרד, לדחיית התביעה כנגדם על הסף.

עוד טענה התובעת, כי בין הצדדים מיתנהל הליך אזרחי בבית המשפט השלום בתל-אביב, וכי פלוני לא הגיש בהליך שם בקשה לקיום הדיון בדלתיים סגורות.

עמדתי, בתמצית, נשענה על השיקולים הבאים: ראשית, עצם העובדה שפלוני השאיר את ההכרעה בבקשה לשיקול דעתו של בית הדין; שנית, העובדה שהבקשה הוגשה בשיהוי, כך שבעוד שכתב התביעה הוגש לתיק בית הדין ביום 3.3.2015, הרי שהבקשה כי התיק יתנהל בדלתיים סגורות, הועלתה על ידי פלוני לראשונה רק בדיון בפני בית הדין ביום 7.9.2015; שלישית, העובדה כי בין הצדדים מיתנהל הליך נוסף[footnoteRef:1] (להלן: "ההליך האזרחי"), שלשיטת פלוני עצמו יש במידה רבה חפיפה בינו לבין ההליך שלפניי, וכאשר בהליך דשם, פלוני לא ביקש את ניהול ההליך בדלתיים סגורות; [1: תביעה הנידונה בבית המשפט השלום בתל-אביב (ת"א 2632-07-14, בפני כב' השופטת הדס פלד), שהוגשה על ידי פלוני כנגד התובעת.

עוד טוענת התובעת, כי בנגוד לטענת פלוני, ההליך האזרחי וההליך שלפנינו מתבססים על אותו רקע עובדתי חופף ואף זהה, וכך גם טען פלוני בעצמו, בבקשה לסילוק על הסף שהגיש פלוני בתיק זה. ביום 10.11.2015 הוגשה תגובת המכללה לבקשה, וזו הודיעה כי היא מותירה את ההחלטה בבקשה לשיקול דעתו של בית הדין.

...

התובעת טענה, בתמצית, כי דין הבקשה להיות מסולקת על הסף, שכן פלוני לא תמך את עמדתו בתצהיר.

במקרה שלפנינו, החלטתי שבנדון מיום 26.10.2015 התבססה בעיקרה על העובדה, שפלוני השאיר כאמור לעיל את ההכרעה לשיקול דעתו של בית הדין.

זאת ועוד, נסיבה נוספת שהשתנתה, הינה עצם העובדה שבניגוד למצב העובדתי ששרר בעת מתן החלטתי מיום 26.10.2015, עתה החליט פלוני להגיש בקשה, שהינה דומה לבקשה המונחת כעת בפניי, וזאת בהליך האזרחי – "... להורות על חסיון שמו... ועל שמותיהם של העדים מטעמו". ביחס לטענות הצדדים בעניין זה, כאשר התובעת טוענת כי הבקשה בהליך דשם, הסיכוי שלה להתקבל הינו "קלוש עד אפסי", הרי שאין בדעתי להכריע בסוגיה זו, שכן ההכרעה בה מטבע הדברים מסורה לשיקול דעתו של בית המשפט השלום בתל-אביב.

הנה כי כן, ולסיכום, משעה שהכלל בתביעות לפי החוק למניעת הטרדה מינית הינו איסור הפרסום, מצאתי לנכון לקבל את הבקשה.

החלטה זו עניינה בבקשת המשיבים 5-6 לתובענה, לסילוקה על הסף כנגדם, (בקשה 4), כמו גם בבקשתם, לצוו איסור פירסום וקיום הדיון בתיק בדלתיים סגורות (בקשה 3) אקדים את תוצאת ההחלטה ולפיה מצאתי לקבל את בקשת המשיבים 5-6 לסילוק התביעה נגדם על הסף בדרך של דחיית התביעה נגדם ומנגד לדחות את בקשתם לצוו איסור פירסום וקיום הדיון בתיק בדלתיים סגורות כפי שיפורט וינומק להלן.

...

לפיכך אני מורה על דחיית הבקשה לאיסור פרסום וקיום הדיון בדלתיים סגורות.

בהתאם, אני מורה על ביטול צו הארעי שניתן ביום 5.7.20.

בהתחשב באמור ובכול הנוגע לפסיקת ההוצאות, אני מורה כי על המבקש, מר יצחק צדיק, לשאת בהוצאות לטובת המשיבים 5-6, גב' ימית זוהר וח"כ מיקי (מכלוף) זוהר, בסך כולל של 5,000 ₪.

לטענת התובע, משהנתבעים לא ערערו על החלטתי מיום 23.9.18 היא הפכה לחלוטה ולמעשה תכליתה של הבקשה לסילוק התביעה על הסף היא להביא לעיון מחדש באותה החלטה ובהיעדר שינוי נסיבות מהותי ומשלא התגלו עובדות חדשות המצדיקות את שינוי ההחלטה ואשר לא היו ידועות לנתבע ולא יכול היה לדעת אודותיהן בעת הגשת הבקשה לקיום הדיון בדלתיים סגורות, אין מקום לעיון מחדש בהחלטה מיום 23.9.18 ויש אפוא לדחות את הבקשה דנן על הסף.

...

בנסיבות אלו אני סבור , כי איחוד הדיון במלוא התובענות המתנהלות בין הצדדים, לא זו בלבד שלא ייעל לעמדתי את ההליכים, ויביא לפתרון כולל של הסכסוך , אלא שקיימת סבירות גבוהה כי איחוד כאמור רק יגרום לסרבול יתר של ההליכים בבית המשפט לענייני משפחה , וימנע מבית המשפט לענייני משפחה את מיקוד המאמצים הנדרשים, בסכסוך המשפחתי המהותי בין הצדדים בנוגע לצוואת המנוחה , סכסוך המצוי בתחום מומחיותו הייחודי של בית המשפט לענייני משפחה , ובהתאם וגם מטעמי יעילות הדיון אני סבור כי הכף נוטה דווקא להשארת המשך הדיון בתיק בבית המשפט המחוזי.

בנוסף אני סבור כי בקשת הנתבע להיבנות גם מהדברים שנאמרו מפי בית המשפט העליון בדיון מיום 27.1.20 שהתקיים בערעור שהגיש הנתבע על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה בבקשה לאישור התביעה הנגזרת (ע"א 6459/18) ומפסק הדין שניתן באותו ערעור, אינה מסייעת בידיו; מהדברים שנרשמו בפרוטוקול ופסק הדין בהתייחס למהותו של הסכסוך כסכסוך משפחתי ו"המלצת" ערכאת הערעור לצדדים להעביר את כל הסכסוכים לבית המשפט לענייני משפחה לא ניתן להסיק לשאלת הסמכות העניינית לדון בתביעה שהוגשה באותו הליך (ושלא אושר להגיש אותה כתביעה נגזרת) וכמובן לא לגבי הסמכות העניינית לדון בתביעה העיקרית בהליך שלפני.

לאור כל האמור לעיל אני מורה על דחיית הבקשה לסילוק התביעה על הסף ועל דחיית הבקשה החילופית להעברת התביעה לבית המשפט לענייני משפחה וכן אני מורה על דחיית הבקשה לגילוי הראיות החסויות, ובנסיבות הענין, ובשים לב לשיהוי המהותי שבהגשת הבקשה, והיקף הטיעונים שנכללו בבקשות הנתבע ואשר אילצו את התובע למתן מענה ראוי , הנתבע ישא בהוצאות התובע בסך של 8,000 ₪ ללא קשר לתוצאות ההליכים, והדיון בפני ימשך כסדרו בהתאם להוראות הדיוניות שנקבעו בין הצדדים.

המשיב עשה זאת במסגרת כתב הגנתו, ללא הגשת בקשה ספציפית, ובעמידתו על הכרעה בטענותיו לסילוק התביעה על הסף בעת הדיון שהתקיים ביום 27.3.16 וכן בתגובה לבקשת המבקשת שהגיש לאחר מכן (הודעה מתקנת להודעה אשר נמחקה ואשר היתייחסות אליה תינתן בהמשך), ונימוקיו לסילוק התביעה המובאים בסעיפים 2-5 לכתב הגנתו הנם בתמצית להלן: התביעה טורדנית וקנטרנית והוגשה בחוסר תום לב, תוך התבססות על עובדות שקריות או מעוותות, מתוך מטרה לסחוט ממנו ויתור על חובותיה הפסוקים של המבקשת כלפיו.

עצם העובדה שטענה זו נוגעת בשאלה האם עובדות התביעה אמיתיות או בשקר יסודן שוללת, מינה ובה, את התאמתה של טענה כזו לשמש עילה לסילוק על הסף, מן הטעם הפשוט שהכרעה בה מצריכה בירור של טענות המבקשת בתביעה והכרעה בשאלת אמתותן, דהיינו – קיומו של ההליך לגופו.

הטענה הרביעית – כי הדיונים שהתקיימו בין המבקשת לבין המשיב לא היו בדלתיים סגורות ולמצער אינם נכנסים לגדר העילות לקיום דיון בדלתיים סגורות על פי סעיף 68(ב) לחוק בית המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד – 1984, וכי גם אם אין כך הדבר הרי שמדובר בענין אישי כשר של המבקשת ולפיכך חלה עליו הגנת סעיף 15(3) לחוק.

...

גם בהודעה המתקנת שהגיש המשיב ביום 14.4.16 לאחר החלטתי מיום 11.4.16, בה הבהרתי שנית מה בדיוק התרתי להגיש בתום הדיון מיום 27.3.16, חזר המשיב במידה לא מבוטלת על אותה דרך ומתוך 17 סעיפי ההודעה (המחזיקה 9 עמודים) סעיפים 4 עד 11 וכן סעיף 15 (הראשון מבין השניים הנושאים מספור זה בהודעה, על שלושת סעיפי המשנה שלו) כלל אינם מפנים לפסיקה אלא מהווים שוב מקצה שיפורים לטענות הסילוק על הסף שלו.

לאור תאריך החלטתי אני מאריך את המועדים שקצבתי לצדדים להגשת תצהירי העדות הראשית מטעמם, כך שתצהירי המבקשת יוגשו עד יום 29.5.16 ותצהירי המשיב יוגשו עד יום 19.6.16.

למעלה מן הנצרך אבהיר כי התצהירים יערכו בהתאם לתוצאות החלטתי זו ולא תותר הרחבת חזית אסורה.

לפניי בקשת הנתבע 1 לסילוק תביעתו על הסף ובקשה להורות על קיום הדיון בתיק בדלתיים סגורות.

...

אעיר בזהירות המתחייבת כי לאחר עיון בכתבי הטענות של הצדדים אני סבורה כי במקרה זה אין צורך להידרש לשאלות העוסקות בסכסוך הירושה בין האחים, ככל שקיים, ואין צורך להידרש למערכת היחסים ביניהם לאורך השנים.

יישום שיקולים אלו במקרה שלפניי מוביל למסקנה שאין עילה להורות על סגירת הדלתיים בהליך זה או על הוצאת צו איסור פרסום.

סיכומם של דברים – הבקשה לסילוק על הסף והבקשה לקיום הדיונים בתיק בדלתיים סגורות נדחות.