בקשה לסילוק תביעה על הסף בתיק הוצל"פ

כתב ההגנה: הנתבע ביקש לסלק התביעה על הסף בשל העדר יריבות.

נקבע כי התביעה הקטנה משמשת לייצור מסלול עוקף החלטות או עוקף ערעורים בתיק שמתנהל בין הזוכה בתיק ההוצל"פ ובין המבקשת באותן סוגיות בדיוק.

...

לאחר עיון בבקשת רשות הערעור ונספחיה ובתיק בית משפט קמא הגעתי למסקנה ולפיה דין בקשת רשות הערעור להידחות אף ללא צורך בתשובה מהנימוקים כדלקמן: א) מטרת בית המשפט לתביעות קטנות היא לפתוח את שערי המשפט בפני "האזרח הקטן" על ידי יצירת מכשיר זמין, יעיל ומהיר לבירורן של תביעות בסדר גודל קטן יחסית, שאילו היו צריכות להתברר בסדר דין רגיל היו הופכות לא כדאיות.

לפיכך, מעבר לעובדה שהזוכה בתיק ההוצל"פ, במסגרתו הוטלו עיקולים ומנוהל הליך בבית משפט, היא חברה בע"מ ולא הנתבע, אזי סירובה של התובעת להשיב לשאלות בחקירה נגדית לרבות על השאלה "האם יש לך ראיה או מסמך לגבי הנזק שטענת לגביו בכתב התביעה" (עמ' 8 שורה 10 לפרוטוקול), מוביל למסקנה הברורה ולפיה תביעתה לא הוכחה ועל כן היה צריך לדחותה.

לסיכום: א) לאור האמור לעיל, דין בקשת רשות הערעור להידחות.

בפני בקשה מטעם הנתבע בתיק דנן, להורות על סילוקה על הסף של התובענה מחמת העידר פורום נאות.

עוד טען הנתבע כי שני הצדדים תושבי השטחים, שניהם מחזיקים בתעודות זהות פלסטינאיות, השטר נשוא תיק ההוצל"פ נחתם בטול-כרם, כל מערכת היחסים העסקית בין הצדדים היתנהלה בשטחי הרשות הפלסטינאית, כל הראיות בשפה הערבית, כל המעורבים דוברי ערבית בלבד, הדין החל על השטר, נסיבות חתימתו והרקע למתן השטר הנו הדין הפלסטינאי, ולפיכך כל הזיקות מובילות לפורום הפלסטיני.

...

טענות הצדדים: הנתבע טען בבקשתו כי יש לדחות את התביעה על הסף מחמת העדר פורום נאות, שכן הפורום הנכון לדון בתביעה הינו בית המשפט ברשות הפלסטינית.

מכל האמור, בבחינת ציפיותיהם הסבירה של הצדדים ושיקולי יעילות הדיון, נראה שלא היה מקום להגיש את השטר לביצוע בישראל רק מהטעם שהתובע הינו תושב ישראל וזאת בשים לב כי התובע אינו אזרח ישראל ושקלול כלל האסמכתאות שבשפה הערבית ונסיבות ביצוע העסקה מובילות למסקנה שהציפייה הסבירה של הצדדים הייתה להתדיינות בפורום שברשות הפלסטינית.

חשוב לציין כי עצם צירוף אסמכתאות רבות בערבית הקשורות לתביעה מחזקת את המסקנה כי הפורום הטבעי לדיון בתבוענה הינו הפורום שברשות הפלסטינית.

סיכום: מכל האמור לעיל, מצאתי שדין הבקשה שלפניי להתקבל ובכך דינה של התביעה להידחות על הסף מחמת פורום לא נאות, שכן לאחר שקלול כלל השיקולים ובחינת נסיבות המקרה בהתאם להלכות נמצא כי הפורום הישראלי אינו הפורום הנאות לדון בתובענה.

בתגובתה שבה התובעת על הסעדים המבוקשים ועל "העובדות הנחוצות לביסוס עילת התביעה", כטענתה, אולם לא התייחסה בפירוט לטענות הבקשה לסילוק על הסף.

וכן שהנתבעים (המכונים 'המשיבים' "פתחו תיק הוצל"פ 20-1209510-2 למימוש הנכס בגין ההלוואה בסך של כ-200,000$. ומימשו את המיגרש בסך של 3.560.000 ש"ח בנגוד לפסק דין 64038-09-14. יוצא איפה כי המשיבים בהפרת פסק דין 'פעמיים'." ניסוח כתב תביעה באופן עמום וחידתי, כאשר לא מוצגות בו במפורש ובאופן בהיר טענות העובדה שאם תתקבלנה מצדיקות את הסעד המבוקש, עומד כמכשול בפני מגישו, ובמקרים מתאימים יכול להוות כשלעצמו טעם למחיקה על הסף.

...

על כן, משנדחית התביעה נגד נתבעים 1 ו-2, לא נותר עוד סעד המופנה לנתבע 3, ועל כן התביעה בעניינו נדחית מכוח תקנה 43 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018.

לאור האמור לעיל, התביעה נדחית על הסף.

בהתחשב בשלב המוקדם שבו ניתן פסק הדין מצד אחד והיקף המענה שנדרש על ידי הנתבעים מצד שני, תשלם התובעת לנתבעים 1 ו-2 הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 30,000 ₪.

לטענתו, הוא כלל לא ידע על התביעה, אישורי המסירה ככל הנראה זויפו ע"י הנתבע, וכי הוא ידע על התביעה ועל פסק הדין שניתן כנגדו רק לאחר שחשבונו עוקל במסגרת הליכי הוצל"פ. לטענתו, לאחר מכן היתנהל ההליך הפלילי במשך זמן לא מבוטל, אשר התובע היה פעיל בהם כעד ומתלונן, בסופו של ההליך הנתבע הורשע בעבירות שיוחסו לו ואף ריצה בגינן 8 שנות מאסר, ובשנים אלו סבר הוא שבגלל שהנתבע הורשע, תיק ההוצל"פ מן הסתם יבוטל וייסגר.

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בכתב התביעה לעריכת משפט חוזר באזרחי, כתב ההגנה, הבקשה לסילוק ההליך על הסף מחמת מעשה בית דין והשתק, תשובת התובע לבקשה זו וכן המסמכים הנוספים אותם צירף התובע בהתאם להחלטה מיום 5/5/24, הגעתי להחלטה כי דין הבקשה לסילוק התביעה על הסף להיתקבל בשל מעשה בית דין.

...

מאידך לטענת התובע, דין הבקשה לסילוק התביעה על הסף בשל מעשה בית דין להידחות שכן יש בידיו ראיות ועובדות חדשות המגולמות בהכרעת הדין שניתנה כנגד הנתבע בפסק הדין הפלילי המרשיע, ואשר במסגרתו הוא הורשע בפלילים, ובעבירות מרמה אשר התובע היה אחד המתלוננים בהן.

למעלה מן הצורך אוסיף, שאף אם לא הייתי דוחה את טענות הנתבעים בדבר מעשה בית דין והשתק, הרי שהתובע השתהה במשך 20 שנה ממועד הכרעת הדין ועד למועד הגשת התביעה שלפניי ולמצער משנת 2017 ועד להיום וגם בשל שיהוי גדול זה, העולה כדי התיישנות זכותו להגיש תביעה למשפט חוזר על יסוד פסק הדין המרשיע, דין תביעתו למשפט חוזר, להידחות.

ככל שזה המצב, אין ספק שפניית התובע להגשת התביעה למשפט חוזר נגועה בשיהוי ניכר עד מועד, הפוגעת בצורה חמורה בסופיות ההליך, וכפי שציינתי לעיל, אף מנימוק זה, דין התביעה לעריכת משפט חוזר להידחות.

נוכח כל האמור לעיל, אני דוחה את התביעה של התובע לעריכת משפט חוזר בשל מעשה בית דין ומחייבת את התובע לשלם לנתבעים ביחד ולחוד, הוצאות משפט בסך כולל של 7,500 ₪ אשר ישולמו בתוך 30 יום ואם לא הם יישאו ריבית והצמדה מהיום ועד התשלום בפועל.

על המדוכה בקשה לסילוק התביעה על הסף בשל השתק שפוטי.

בענייננו, התובע הודה במסגרת דיון שהתקיים בתיק זה ביום 17.5.22 לפני כב' הרשמת הבכירה מירב גולנדר, בבקשתו לקבלת צו מניעה, כי בהליך מול גרושתו הסתיר בעלותו הלכאורית בנכס נשוא הסיכסוך ואף הגדיל לעשות כאשר הציג מצג שוא בפני הרשויות בדבר מצבו הכלכלי – ש. האם נכון שבשנת 2009, הצהרת בבית המשפט שאין לך חשבון בנק ואתה חי מקיצבת נכות של המל"ל ואתה שרוי במצוקה כלכלית ואתה מרושש בהליך משפטי? ת. חשבון בבנק הדואר ניפתח בינואר 2021 ועד אז התנהלתי בחשבונות שונים, אחד על שם אחותי **** שכל הפעולות בוצעו על ידי למעט פתיחה וסגירת חשבון.

ש. למעט זה ששיקרת שאין לך נכסים ואתה שרוי במצוקה, היית אז מוגבל באמצעים, היו לך תיקי הוצל"פ? ת. הייתי מוגבל באופן רישמי.

...

כפי שנקבע בעמ"ש (מחוזי באר שבע) 5260-02-18 ג.א.צ נ' י.צ (נבו 26.06.2018) והיפה לענייניינו: "..בהליכים שונים הועלו טענות סותרות בידי המשיב, ככל שתאמו, אותה עת, את צרכיו ואת האינטרס האקוטי. ודוקו - החלת דוקטרינת ההשתק אינה מצריכה הכרעה בדבר אמיתותו של נרטיב זה או אחר, וקביעה בדבר היותו של התרחיש האחר כוזב, אם לאו. די בעצם השימוש לרעה בהליכים ובחוסר תום הלב הנגזר מכך. מדיניות שיפוטית ראויה, שתרתיע בפני התנהלות כזו, ובכך תגן על ההליך השיפוטי ועל אמון הציבור במערכת המשפט, תצדיק דחיית תובענה, שעילתה סותרת את שנטען בהליך היסטורי, אך מטעם זה, ובפני עצמו". נוכח המקובץ מצאתי כי דין הבקשה לדחיית התביעה על הסף בשל השתק שיפוטי להתקבל וכך אני מורה.

לאור התוצאה ובהביאי בחשבון היקף ההליך עד כה, אני מורה על חיובו של התובע בתשלום הוצאות הנתבעים בסך של 15,000 ₪.

המזכירות תשגר החלטתי זו לבאי כוח הצדדים ותסגור את התיק.