בעיניינו, עותרת המבקשת לסילוק התביעה על הסף מחמת העדר סמכות עניינית לבית משפט זה. לחלופין, עותרת המבקשת להעברת ההליך לבית המשפט המחוזי, זאת בשל העובדה שהסעד המבוקש למעשה הוא סעד הצהרתי בעינייני בעלות במקרקעין, כשהסמכות בעיניין זה נתונה לבית המשפט המחוזי.
...
טענות המשיב;
לטענת המשיב, דין הבקשה להידחות.
למותר לציין, כי העובדה שבין הצדדים נחתם ביום 15.8.21 "הסכם – בר רשות" במסגרתו הוסכם, כי המבקשת (ובעלה) יקבלו מעמד של בר רשות במקרקעין אליהם פלשו וישלמו דמי שימוש בגין שימוש בהם, מחזקים את האמור לעיל כלומר את המסקנה כי לא מדובר במחלוקת של בעלות במקרקעין.
לאחר שבחנתי את התשובה לא מצאתי הצדקה להיעתר לבקשה ואינני סבור כי השאלה האמיתית נוגעת לבעלות במקרקעין אלא עניינה סילוק יד.
נוכח אופייה של התביעה כפי שציינתי, העברתי אותה לפסים אזרחיים רגילים והיא תידון כתביעה אזרחית לכל דבר ועניין ולא תינתן לה עדיפות כתביעה לסילוק יד.
נוכח כל האמור לעיל ובשים לב לפסיקה ולסעיף 51 (א) (3) לחוק, אני דוחה את הבקשה, ללא צו להוצאות.