שלישית, דבק בבקשה שהוי כבד ומשולש - היא הוגשה כשנתיים וחצי לאחר הגשת התביעה, כשהתובע יודע שאין לנתבעת 1 נכסים בישראל, 30 ימים לאחר שבית המשפט סילק את בקשתו הקודמת לסעדים זמניים מטעמים פרוצדוראליים ומספר חודשים לאחר שנודע לתובע על מצבה הפינאנסי הקשה של החברה ומחיקתה מן המסחר בבורסה באוסטרליה.
כמו כן עמד הוא, במסגרת תשובתו לבקשת הנתבעים לסילוק התביעה על הסף מחמת אי תשלום אגרה, על כך שהסעדים שנתבעו במסגרת התביעה הם סעדים הצהרתיים בלבד שעניינם קביעת הבעלות במניות וכי אין המדובר בעיניינו כלל בסעד אופראטיבי או בתביעה לסעד כספי.
למותר לציין כי אף באמור בתצהירו של המבקש לפיו "מבירור קצר שעשיתי עם הגורמים המוזכרים בכתבה מתייחסים לנתבעים כאל 'חבורת נוכלים'", או בעדותו לפיה ""דברתי עם כמה גורמים שהיו מצוינים בכתבה. שחלקם בעלי מניות, שפורסם שהם גם נפגעו כתוצאה מירידת ערך המנייה וכולי", בהיותם אף הם בגדר עדות שמיעה, אין כדי להכשיר קבלת הכתבה העיתונאית כראיה לאמתות תוכנה ובפרט משהמבקש בחר שלא להגיש תצהיר מטעמם של אותם גורמים עימם שוחח לטענתו או להזמינם לעדות.
אשר לסעד שהתבקש למתן צו המורה לנתבעות 1, 2 ו-6 לדיווח לכלל בעלי מניותיהן על התביעה דנן - דין הבקשה להדחות בהעדר זיקה בין הסעד הזמני שהתבקש ובין הסעדים שנתבעו במסגרת התביעה העיקרית ומאחר ואין בו להבטיח את מטרת הסעד הזמני.
...
הנתבעים, בכתב הגנתם, טענו, בתמצית, כי דין התביעה להידחות ממספר טעמים ובהם כי מעולם לא הוסכם בין התובע לבין הנתבעים 3-5 ו/או סייפארק כי יינתנו לו 25% מניות בקשר לפעילות סייפארק; כי התובע בא בדרישות ואף פעל מתוך סחיטה ואיומים אולם לא נחתם ונסגר הסכם חוזי מחייב כלשהו; כי התובע לא התנהג כשותף בפועל ולא נטל על עצמו שום סיכונים בעוד הנתבעים 3-5 מזרימים אל החברה כסף כדי שתשרוד תוך נטילת הלוואות אישיות; כי התובע השתלט באופן מניפולטיבי ובריוני על השרתים של סייפארק ושלט על ה"שאלטר" כך שגם אם עולה מחלק מההתכתבויות שצירף התובע כי הנתבעים 3-5 הסכימו לדרישותיו, הרי שאמירות מאוחרות אלה לא נעשו מלכתחילה אלא בלית ברירה ולא התגבשו לכדי חיוב מחייב, או לכל הפחות נאמרו עם "אקדח על הרקה", כך שהם חסרי תוקף; וכי בכל מקרה, המוצר של הנתבעת 6 פותח באופן עצמאי ונפרד ללא כל מעורבות של התובע בו, בטכנולוגיה אחרת לחלוטין ואין לתובע שום זכויות במערכת זו. ממילא, נטען, המוצר שהתובע השתתף בפיתוחו חדל מלהתקיים ולכן אין כיום שום "חברה שמחזיקה או תחזיק בזכויות הקניין הרוחני של המוצר באופן כלשהו".
תמצית טענות הצדדים
תמצית טענות המבקש
המבקש טוען כי סיכויי התביעה שעליה נסמכת הבקשה לסעדים זמניים גבוהים ביותר וכי יש להיענות לבקשתו לסעד זמני נוכח שינוי נסיבות קיצוני שחל לאחרונה הכולל סגירת פעילותה של הנתבעת 1 וכוונת הנתבעים להעביר את פעילותה מחוץ לישראל כעולה מכתבה מיום 21.9.2023, אשר התפרסמה באתר 'עדיף 20' ולפיה הנתבעת 1 סגרה במפתיע את פעילותה בישראל ובכוונת הנתבעים להעביר את פעילותה לרבות נכסיה לאבו דאבי, שעותק ממנה צורף לבקשה, וכן מחיקת הנתבעת 6 מרישומה בבורסה למסחר ניירות ערך באוסטרליה; ואזילת המזומנים בקופתה, כעולה מהודעת ובקשת הנתבעים מיום 23.5.2023.
גם דין הבקשה לסעד זמני שעניינו עיקול זמני של "מניותיהם של הנתבעים 3-5 אצל החברות הנתבעות 1-2 ו-6" להידחות, זאת מחמת שיהוי ומשלא עלה בידי המבקש לבסס חש סביר שאי מתן הצו יכביד באופן ממשי על ביצוע פסק הדין.
אשר לסעד שהתבקש למתן צו המורה לנתבעות 1, 2 ו-6 לדווח לכלל בעלי מניותיהן על התביעה דנן - דין הבקשה להידחות בהיעדר זיקה בין הסעד הזמני שהתבקש ובין הסעדים שנתבעו במסגרת התביעה העיקרית ומאחר ואין בו להבטיח את מטרת הסעד הזמני.
הבקשה נדחית אפוא על כל ראשיה.
