בקשה לסילוק תביעה על הסף או העברת דיון לבית משפט חיפה

רקע: בקשה לסילוק על הסף של כתב תביעתה של התובעת, המשיבה בבקשה זו, גב' מיכל לבנשטיין (להלן: "מיכל"), כנגד הנתבעים, המבקשים בבקשה זו, חב' ידיעות אחרונות בע"מ (להלן: "ידיעות"), מר נטע ליבנה (להלן: "נטע"), מר אשר אטדגי (להלן: "אשר") והגב' ילי שפירא (להלן: "ילי").

סילוק התביעה על הסף או העברתה לבית המשפט השלום? משמצאתי כי עניינה של התובענה מצוי בסמכותו של בית המשפט השלום, נשאלת השאלה האם יש לסלק התביעה על הסף, או להעבירה לבית המשפט השלום? כידוע, יעשה בית המשפט שימוש בסמכות קיצונית כדוגמת סילוק על הסף, רק בלית ברירה במקרים יוצאי דופן בהם יהיה ברור כי בשום פנים ואופן כי אין התובע יכול לקבל, על יסוד הטענות המבססות את תביעתו, את הסעד המבוקש (ע"א 35/83 לאה חסין נ' רחל פלדמן, לז(4) 721 (1983) ; ע"א 6953/16 קאסם אבו חסן נ' מדינת ישראל - פקיד הסדר המקרקעין חיפה (נבו 10.5.2018); רע"א 359/06 עו"ד חורי מועין נ' עו"ד סלמאן פרג' (נבו 26.4.2006)).

ראו גם הנפסק בת"א (מחוזי-ת"א) 53724-01-20 AMERICAN SOCIETY OF COMPOSERS AUTHORS AND PUBLISHERS נ' קלמונטין זיו, פס' 18 לפסק דינו של השופט חסדאי (נבו 3.2.2021): "יישום האמור לענייננו מוביל למסקנה כי אין להורות על דחיית התביעה על הסף מחמת חוסר סמכות עניינית וכי יש להורות על העברת הדיון בתובענה לבית המשפט המוסמך עניינית [...] בהתאם לסמכות הקבועה בסעיף 79 לחוק בתי המשפט". המסקנה איפוא במקרה דנן היא העברת התביעה לבית המשפט השלום, להמשך דיון.

...

במצב דברים זה, אין מנוס מלקבוע כי גם שוויו של הסעד ההצהרתי המתבקש במסגרת התובענה רחוק מגבול סמכותו של בית המשפט המחוזי (ר' דיון דומה בנושא שונה, בת"א (מחוזי ת"א) 4195-08-20 עו"ד גיא וגנר נ' ידיעות אחרונות בע"מ (נבו 6.1.2021)).

ראו גם הנפסק בת"א (מחוזי-ת"א) 53724-01-20 AMERICAN SOCIETY OF COMPOSERS AUTHORS AND PUBLISHERS נ' קלמונטין זיו, פס' 18 לפסק דינו של השופט חסדאי (נבו 3.2.2021): "יישום האמור לענייננו מוביל למסקנה כי אין להורות על דחיית התביעה על הסף מחמת חוסר סמכות עניינית וכי יש להורות על העברת הדיון בתובענה לבית המשפט המוסמך עניינית [...] בהתאם לסמכות הקבועה בסעיף 79 לחוק בתי המשפט". המסקנה אפוא במקרה דנן היא העברת התביעה לבית המשפט השלום, להמשך דיון.

סוף דבר: הבקשה לסילוק על הסף – מתקבלת.

הלכה היא כי סילוק תביעה על הסף הוא אמצעי קצוני שיש לייחדו למקרים חריגים ומתאימים בלבד (ר' ע"א 7898/19 אלפרד כהן נ' צ.מ.ח המרמן בע"מ, בפיסקה 11 (‏28.7.2020); ע"א 6953/16 קאסם אבו חסן נ' מדינת ישראל - פקיד הסדר המקרקעין חיפה, בפיסקה 17 (‏10.5.2018); ע"א 7218/10 יוסף שיליאן נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ, בפיסקה 10 (‏29.1.2012)).

אילו היו התובעים מגישים בקשה לאישור תובענה ייצוגית, יש להניח כי בקשה להעברת הדיון היתה מוגשת בהתאם להוראות סעיף 7 לחוק תובענות ייצוגיות ובית המשפט היה רשאי להורות על העברת הדיון לבית המשפט שאליו הוגשה בקשת האישור המוקדמת יותר (סעיף 7(א)(1) לחוק תובענות ייצוגיות) או מצוה היה לעשות כן אילו גם היה דמיון רב בין הקבוצות (סעיף 7(א)(2) לחוק).

יציאה מהקבוצה באי כח התובעים טענו במסגרת תשובתם לבקשה לסילוק התביעה על הסף, כי בית המשפט המחוזי בבאר שבע, הדן בבקשת האישור, יתבקש על ידי התובעים לאשר את אי-הכללתם בקבוצה הנמנית על התובענה הייצוגית.

במישור הסעד, שימוש לרעה בהליכי משפט יכול להוביל לסילוק התובענה על הסף או למחוק את כתב הטענות מכח תקנה 42 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 (ענין אנגל, בפס' 15 - 17).

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושקלתי את עמדות הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה לסילוק על הסף להתקבל.

סוף דבר על יסוד כל האמור, תביעת איבגי ותביעת זיגזג נמחקות בזאת.

התובעים ישלמו לכל אחת מהנתבעות הוצאות הבקשה סך כולל 20,000 ₪.

המשיבה הגישה בבקשת האישור המקורית בקשה לסילוק התובענה על הסף בהעדר סמכות מקומית, ובהתאם לכך ניתנה החלטה של כב' נשיא בית משפט השלום בחיפה - השופט סלאמה לפיה בקשת האישור אכן הוגשה בחוסר סמכות מקומית והיא הועברה לדיון בבית משפט השלום בתל אביב.

...

אכן, המבקש אינו נכלל בהגדרת הקבוצה שלגביה קם מעשה בית-דין בעניין חלוואני, ועל כן, באופן פורמלי, אין מניעה לקבוע כי פסק הדין שם אינו חל עליו, עדיין, אני סבור כי משעה שהוכרעה השאלה המשפטית המועלית בהליך ביחס לאותו גוף עסקי, וכאשר נקבעו לוחות זמנים לתיקון הליקויים, אזי אין כל תועלת ציבורית בניהולו של הליך נוסף ביחס לתקופה שהיא תקופת התיקון.

פרקטיקה כזו מצדיקה, כך על פי הפסיקה, מחיקת הבקשה לאישור גם אילו היה בה ממש, והיא מטילה צל כבד על יכולתם של המבקש ובא-כוחו לעמוד בדרישת החוק לניהול הולם של התביעה, ולניהול התביעה בתום-לב. הפועל היוצא הוא כי המבקש לא עמד בנטל להוכיח את התקיימותו של תנאי כלשהו מהתנאים המנויים בסעיף 8(א) לחוק לאישורה של תובענה כייצוגית – כך שדין הבקשה להידחות.

אני סבור, כי מקום שבו בית המשפט מגיע למסקנה שבקשה לאישור תובענה ייצוגית הוגשה ללא כוונה אמיתית להועיל לקבוצה, יש לתת ביטוי למסקנה זו בפסיקת הוצאות.

 לפניי בקשה להורות על סילוק התביעה על הסף, למחיקתה או לחילופין להעברת הדיון לביהמ"ש המוסמך בשל חוסר סמכות מקומית.

בהסכם נכתב "מוסכם כי סמכות השיפוט כלפי הסכם זה נתונה לבית המשפט בחיפה או בכל מקום אחר לפי שיקול דעת המתווך "בני נדל"ן שיווק ייזום ותיווך". לשיטת המבקש המדובר בתנאי מקפח בהגדרתו, לפי חוק החוזים האחידים, אשר יש בו להגביל , לכבול את המבקש בחובה שלא ידועה לו והכל בחוסר תום לב. אי לכך יש להורות על ביטולו, ועל ביטול ההתניה המטילה חובת תשלום דמי תיווך ואף ביטול ההסכם בכללותו, או לחילופין להעביר את הדיון לבית המשפט המוסמך במחוז תל אביב.

מהאמור לעיל, לא ניתן לקבוע  כי תניית השיפוט מקפחת את המבקש ומונעת ממנו עקרונית את הזכות שעניינו יישמע בבית משפט, ונראה כי טענתו זו נשענת על שקולי נוחיות, כפי האמור בפס"ד מיפעל הפיס,  שבו נדחתה הטענה לתניה מקפחת שם ציין בית המשפט את הדברים הבאים:  "מקום בו דן בית משפט זה במקרים בהם הוכח קיומה של תניית סמכות שיפוט מקומית ייחודית מוסכמת, נפסק כי תנייה זו גוברת על שקולי הנוחות. על פי ההלכה, רק שיקולים 'בעלי משקל מכריע' יניאו את בית המשפט מלכבד תניית שיפוט (ראו: בש"א 57/98 דליה אתר נ' בנק ירושלים בע"מ, פ"ד נב(3) 481, 484-485, בש"א 14/99 ועקנין נ' אררט [לא פורסם, [פורסם בנבו] ניתן ביום 8.2.99]). לא כל אי-נוחיות, הנגרמת לבעלי הדין, תצדיק את העברת הדיון מבית-משפט במחוז עליו הוסכם בחוזה בין הצדדים". ראה גם את דברי כב' השופט דנציגר בהחלטתו ברע"א 11180/08 עירית מודיעין נ' ארד, [פורסם בנבו] (6.5.09), במסגרת בקשת רשות ערעור על החלטה בעיניין קיומה של סמכות מקומית לפי תקנה 3 לתקנות, ואי העברתו של דיון למחוז אחר:  "לסמכות המקומית תכלית כפולה: 1. נתוב תיקים בין בתי המשפט השונים למניעת עומס יתר על בית משפט זה או אחר; 2. קידום נוחות הצדדים בניהול הדיון [רע"א 188/02 מיפעל הפיס נ' אלי כהן, פ"ד נז(4), 473, 477 (2003) (להלן: עניין מיפעל הפיס)]. לענייננו רלוואנטית התכלית השניה לפיה הסמכות המקומית נועדה לקידום נוחות הצדדים בניהול הדיון. ואכן, הסמכות המקומית בתקנה 3 לתקנות סדר הדין מפורשת באופן כזה שהיא נועדה לשרת את נוחות הנתבע, שלא ייאלץ להתדיין הרחק ממקום מושבו (י' זוסמן סדר הדין האזרחי (בעריכת ש' לוין, מהדורה שביעית, 1995) 78). ברם, ברוב המקרים, מקהה המרחק הגאוגרפי הקצר שבין נקודות שונות על מפת הארץ תכלית זו ומתמעטת נחיצותה [בג"ץ 7067/07 חיים נתנאל בע"מ נ' שר המשפטים - פרופ' **** פרידמן (לא פורסם, [פורסם בנבו], 30.8.2007)]. הפיחות שחל במעמד הסמכות המקומית, ככלי לקידום נוחותו של המתדיין, מצא ביטויו גם בהילכת פולג, אשר כנגדה טוענות המשיבות, לפיה "במדינה קטנה כמדינתנו אין לייחס משמעות מופרזת לשאלה אם תובענה פלונית מוגשת בתחום סמכותו המקומית של בית משפט זה או אחר" (הילכת פולג, 734).

...

לסיכום טוען המשיב, כי אשתו של המבקש איננה בעלת דין בתיק, לכן הטיעונים לגביה אינם מהווים סיבה משכנעת להעברת הדיון, מה גם שבקשתו של המבקש אינה מלווה בתצהיר שיאמת את העובדות הנטענות בה , ועל כן, יש להורות על דחיית הבקשה.

המבקש לא פירט את הנסיבות אשר יובילו למסקנה כי המדובר במקרה קיצוני ביותר, מלבד הטענה הכללית, שלא נתמכה מטעמו אף בתצהיר לפיה "ההסכם הוצג לו בחטף" .

הנטל  לסתור את החזקה הינו , כאמור, על המשיב ובחינת כל הנסיבות במקרה עסקינן,  מובילה למסקנה כי הוא עמד בנטל לסתור את החזקה.

בנסיבות העניין, בקשת המבקש נדחית.

בית משפט לתביעות קטנות בחיפה ‏ט' כסלו תשפ"ד, 22 נובמבר 2023 ת"ק 51588-09-23 עזבה ואח' נ' סאמי אבו ורדה - עורכי דין ואח' תיק חצוני: בפני כבוד הרשם הבכיר, בנימין בן סימון תובעים 1. סנד עזבה 2. גאלב עזבה נתבעים 1. סאמי אבו ורדה - עורכי דין 2. יצחק שפרבר - חברת עורכי דין פסק דין

בפניי בקשה לסילוק התביעה על הסף שהגיש הנתבעים כנגד התובעים.

הנתבעים אף הגישו בקשה להעברת הדיון לבית משפט השלום, וזאת כיוון שמדובר בתביעה רחבה ומורכבת, אשר מורכבותה מחייבת ניהול ההליך בדרך של שמיעת ראיות על ידי הגשת מסמכים והגשת בקשות למתן צוי עשה, שאינו בסמכותו של בית משפט השלום.

יצוין כי בתיק 62150-08-23 הגישו הנתבעים בקשה לדחיית התביעה על הסף, וזאת בטענה כי כתב התביעה אינו מגלה עילה, שכן מדובר בתביעה טורדנית וקנטרנית וכי התובעים נימנעו מלקיים החלטתו של בית המשפט בתיק 48112-05-23.

...

אני סבור שככל שהתובעים רוצים לברר פגמים בהליך שהסתיים בעבר עליהם לעשות כן באמצעות תביעה במסגרת דיון מהיר ולא במסגרת של תביעה קטנה.

כך, סעיף 62(ב) לחוק בתי המשפט קובע: "בית משפט לתביעות קטנות אינו קשור בסדרי הדין הנהוגים בבית משפט אחר, ובכפוף לסדרי דין שהתקין שר המשפטים לענין סימן זה, יפעל בדרך הנראית לו מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה". כמו כן, תקנה 13(א ) קובעת: "בית- המשפט יקבע את סדר הבאת ראיות וטענות הצדדים בדרך שנראית לו". יתר על כן אני סבור בתיק שלפני כי הדרך הנכונה ביותר להכרעה צודקת ומהירה הינה באמצעות דיון מהיר ולא באמצעות תביעה קטנה.

החלטתי נתמכת בלשון החוק.