הנתבעת טענה עוד, כי התובע נטל ללא רשות תקייה בה נמצאים כל מסמכיו האישיים לרבות הסכם העסקה, דוחות נוכחות ואופן החישוב של זכויותיו המלמד על כך שסכום הפשרה ששולם לו בסך 35,000 ₪ מכסה את כל המגיע לו.
התובעת הדגישה, כי הואיל ואין חולק שהתובע חתם על כתב ויתור וסלוק עם קבלת סכום הפשרה בסך 35,000 ₪, דין התביעה כנגדה להדחות, וככל שהתביעה לא תדחה, הרי שיש לקזז מכל סכום שייפסק לו גם את הסכום הנ"ל.
דיון והכרעה
הסכם הויתור אינו עומד בתנאים שהותוו בפסיקה
נקדים ונניח את התשתית המשפטית ולאורה נבחן את טענות הצדדים ביחס להסכם הפשרה ולנסיבות בהן נחתם.
בע"ע (ארצי) 49974-09-12 חברת מעונות הורים חל"צ נ' איזאבלה פלקוביץ (19.07.2017) (להלן – עניין פלקוביץ), שב בית הדין הארצי על ההלכה, לפיה, "יש ליתן משקל מועט לכתבי ויתור של עובדים וכי רק במקרים בהם ברור באופן חד משמעי שהעובד היה מודע לחלוטין לזכויותיו ולפירוטן והחליט לוותר עליהן יינתן משקל לחתימת כתב הוויתור [דב"ע נו/3-29 תנובה בע"מ - אסתר לוסקי, [פורסם בנבו] פד"ע לג, 241; דב"ע נב/217-3 אגודה ארצית של מנהלים ומורשי חתימה של הבנק הבנלאומי הראשון לישראל - הבנק הבנלאומי הראשון לישראל בע"מ ואח', [פורסם בנבו] פד"ע כז' 3]. עוד נפסק בדב"ע נב/3-217 לעיל, כי על מנת שיינתן תוקף לכתב ויתור, על בית הדין לבדוק התקיימות שלושת התנאים הבאים: א. הזכויות שעליהן ויתר העובד היו ידועות לו. ב. נימסר לעובד לפני חתימתו על כתב הסילוק, חשבון ברור ומובן של הסכומים שקבל ו/או שהועברו לו. ג. כתב הסילוק ברור וחד משמעי".
לשון אחר, נוכח פערי המיקוח המובנים בין עובד לבין מעסיקו, אין לתת לכתב וויתור תוקף באופן אוטומאטי, וכל אימת שמעסיק מבקש להסתמך על כתב ויתור וסלוק, שומה על בית הדין לבחון את התקיימות התנאים הנ"ל.
אשר לענייננו
לטענת התובע הסכם הפשרה נכפה עליו תחת איום כי אם לא יחתום, יקבל סכומים זעומים בלבד, אם בכלל.
שנית, סעיף 4 נוסח בצורה כוללנית ואין כל פירוט מה קיבל התובע, אם בכלל, בגין כל אחת מהזכויות שצויינו בסעיף זה. יתרה מכך, הואיל ובסעיף 1 נרשם כי סכום הפשרה בסך 35,000 ₪ שולם בגין פצויי פיטורים, ברי שעל פניו, לא ברור מה שולם בגין הרכיבים הנ"ל.
שלישית, אותו "דף חשבון המפרט את אופן חישוב הכספים" להם התובע זכאי, לא צורף להסכם, ואף לא צורף בשלב כלשהוא במסגרת ניהול ההליך המשפטי.
בתנאי אי וודאות אלה תוכרע שאלת אחריות המעביד וזכאות העובד על סמך חלוקת נטלי השיכנוע.
...
לאחר תום תקופת ההעסקה, התעוררה מחלוקת בין הצדדים, במסגרתה התייעץ התובע עם קו לעובד שהמליצו לו להגיע לפשרה עם הנתבעת, ובסופו של דבר נחתם מול הנתבעת הסכם סילוק.
לאור האמור לעיל, אנו מקבלים את התביעה ברכיב זה ופוסקים לתובע סכום של 13,072 ₪, בהתאם לחישוב שהציג בסעיף 26 לסיכומיו, שלא נסתר.
דין טענה זו להידחות, ונבהיר.
אשר למזון, מתלושי השכר עולה, כי מידי חודש הנתבעת ניכתה לתובע סכום בסך של 250 ₪ בגין "שווי ארוחות".
לאור האמור לעיל, דרישת הקיזוז של הנתבעת נדחית.