בקשה לסילוק תביעה חוזית על הסף בגין הפרת הסכם הפצה

בקשה אחת הוגשה על ידי המבקש, בטענה לפיה יש לסלק את התביעה נגדו על הסף מאחר שהסכם הפשרה בבקשות לסעדים זמניים מהוה מעשה בית דין ולנוכח פגיעה נטענת בפרטיותו.

בית הדין הוסיף וקבע כי אין לסלק על הסף את התביעה נגד המבקש בעילה של גרם הפרת חוזה וכי השאלה על פרשנות הסכם בין המשיבה לבין סולרס (הסכם מחייב לגירסת המשיבה; "הסכם ג'נטלמני" לגירסת המבקשים) תדון בדיון.

עוד נטען כי לא נכרת הסכם בין סולרס לבין המשיבה המעניק למשיבה זכות בלעדית להפצת מוצרי סולרס, אלא ההפצה היא בעקבות "הסכם ג'נטלמני" בין החברות.

לפי כתב התביעה, ענייננו סב, איפוא, "על זכויות וחובות הנובעות מן היחסים החוזיים שבין עובד למעסיק או מן החקיקה בתחום העבודה" (הילכת רוחם, לעיל) ומשכך המחלוקת מצויה לכאורה בסמכותו הייחודית של בית הדין האיזורי בהתאם לסעיף 24(א)(1ב) לחוק בית הדין לעבודה.

...

אף דין בקשת רשות הערעור של החברות הנתבעות להידחות.

בטרם אתייחס לסוגית הסמכות העניינית אקדים ואתייחס לטענת החברות הנתבעות לפיה דין התביעה נגדן להיות מסולקת על הסף בהיעדר יריבות ובהיעדר עילה.

סוף דבר – בקשת רשות הערעור נדחית.

כמו כן כלל הסכם ההפצה תניית אי-תחרות, לפיה הנתבעת 1 התחייבה שלא תתחרה בתובעת במשך תקופת הסכם ההפצה, בהודו או מחוץ להודו, וכן במשך שלוש שנים נוספות לאחר שיסתיימו היחסים החוזיים בין הצדדים.

בפרט מדובר על כתב-תביעה שהגישה התובעת נגד מר הרר והיהלום לבית-משפט זה בשנת 2000 (ת"א 2639/00, נספח 1 לתגובת הנתבעים לתשובת התובעת לבקשה לסילוק על הסף), בו נכתב בין היתר כי: לדאבון ליבה של התובעת, להפתעתה הרבה ובנגוד להסכם [ההפצה], נודע לה כי [הנתבעת 1] החלה, באותה עת או בסמוך לכך, למכור מוצרים משל [מר הרר והיהלום], אשר מתחרים במוצרי התובעת, באופן ישיר, שלא דרך התובעת, תוך הפרה בוטה של..

במאמר מוסגר יצוין כי, כאמור לעיל, בסיכומיה העלתה התובעת את הטענה - שלא בא זכרה בתשובתה לבקשת הסילוק על הסף והיא אף לא הוכחה בפניי - לפיה בתביעות לפיצויים בגין הפרת חוזה תיתכנה שתי עילות תביעה; האחת בגין הפרת החוזה גרידא, והשנייה בגין פיצויים הטעונים הוכחה לפי סעיף 10 לחוק התרופות.

...

ברם, מאידך, כאשר בית-המשפט המחוזי מרכז קבע בפסק-דין מפורט ביותר כי הסכם ההפצה הופר בידי הנתבעים, וכאשר קביעה זו אושרה בפסק-דין מפורט אף הוא בידי בית-המשפט העליון - היינו כאשר כל יתר תנאי השתק הפלוגתא התמלאו באופן מוחלט (במשפט הראשון הייתה מחלוקת עובדתית או משפטית, המחלוקת הוכרעה וההכרעה הייתה חיונית לתוצאה הסופית וההתדיינות הסתיימה בהכרעה מפורשת או מכללא של בית-המשפט באותה פלוגתא, בקביעת ממצא פוזיטיבי, להבדיל מממצא הנובע מהעדר הוכחה) – הרי שאין זה מתקבל על הדעת - מטעמי מדיניות משפטית ומכל טעם אחר - כי שאלה זו תידון פעם נוספת בפני בית-משפט זה. השוו, למשל, החלטתי בת"א 23313-12-12 בן נון ואח' נ' רשקש ואח' (22.4.2016).

בהקשר זה יודגש כי הדבר ממחיש היטב כיצד סדרי-הדין של שיטתנו המשפטית משתלבים זה בזה ומדוע התנהגותה של התובעת במקרה זה לא הייתה מתקבלת על הדעת ואין לאפשר לה לנהל את התובענה שבפניי בשלב כה מאוחר.

סוף דבר התביעה נדחית על הסף עקב התיישנותה.

אשר לבקשה לסילוק התביעה על הסף, טוענים הנתבעים כי בתביעה משנת 2017 תבעה ביטום סעד כספי בגין נזקים שנגרמו לה לכאורה בעקבות ההפרה של הסכם ההפצה.

הטענה בתביעה משנת 2017 היא כאמור בגין שימוש שלא כדין בסימני המסחר של התובעת על ידי הנתבעים, לא עפ"י ההסכם, אלא לאחר ביטול ההסכם וסיום היחסים החוזיים שבין הצדדים.

...

לטענתה, החלת המבחנים האמורים על בקשת העיכוב מובילה למסקנה לפיה יש לדחות את הבקשה.

לאחר עיון בטענות הצדדים, בכתבי הטענות בתביעה שלפני וכן בכתבי הטענות שצורפו ביחס לתביעה משנת 2012, הגעתי לכלל מסקנה כי הדין עם המבקשים וכי יש לעכב את ההליך שבכותרת עד שיינתן פסק דין חלוט בתביעה משנת 2012.

פסיקתא לאור כל האמור לעיל, מעוכבים ההליכים בתביעה עד למתן פסק דין חלוט בתביעה בת.א. 37524-07-12 בבית המשפט המחוזי בתל אביב.

בפני בקשת התובעת בתביעה העיקרית לסילוק התביעה שכנגד על הסף בשל העידר סמכות עניינית.

בכתב התביעה שכנגד פירטה וכימתה התובעת שכנגד את הנזקים שנגרמו לה כתוצאה מהתנהלות התובעת ; העידר הודעה מוקדמת סבירה, תשלום בגין עמלות, פיצוי בגין עשיית עושר ולא במשפט, פיצוי בגין הפרת הסכם ופצוי בגין הפרת ההודעה המוסכמת, השבת הסכומים ששולמו לנתבעת שכנגד במסגרת הסכם בין הצדדים מיום 20.4.17, קזוז כל ההנחות לאורך תקופת היחסים החוזיים בין התובעת לנתבעת, הפחתת עמלות התובעת שכנגד שלא כדין, אובדן רווחים מלקוחות וממתן הנחות למפעלי שיש עקב פניות הנתבעת שכנגד ללקוחות התובעת שכנגד שלא לקנות מהתובעת שכנגד אלא ממפיץ אחר, אובדן רווח ממכירת לוחות עודפים, אובדן רווחים ממכירה ישירה של לוחות על ידי הנתבעת שכנגד ללקוח של התובעת שכנגד וכן נזק כספי של ציוד שנרכש לצורך הפצת ושיווק אבן קיסר.

...

" יישום האמור לעיל על נסיבות העניין בפני מוביל למסקנה כי תנאי הסעיף לא התקיימו וכי בית משפט זה לא קנה סמכות לדון בתביעה שכנגד.

לפיכך, הבקשה מתקבלת.

בהתאם להוראת תקנה 101 (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, ועל מנת להימנע מסילוק התביעה שכנגד על הסף ואובדן האגרה ששולמה, אני מורה על העברת התביעה שכנגד אל בית המשפט המחוזי במחוז מרכז.

לפני בקשת הנתבעים 1 ו- 4 להורות על סילוק התביעה כנגדם מחמת קיומן של תניות שיפוט זר ייחודיות וכן תניית דין זר. מהות ההליך ברקע הבקשה תביעה במסגרתה נטען לקיומה של היתקשרות חוזית אשר מטרתה הפצה ומכירה של מוצרי הנתבעת הפורמאלית D Link corporation (להלן: "חברת האם"), על ידי התובעת.

טעמי הבקשה לטענת הנתבעים 1 ו- 4, יש להורות על סילוק התביעה על הסף, נוכח הוראותיו של הסכם ההפצה שנחתם בין חברת האם לבין התובעת בשנת 2016 (להלן: "הסכם ההפצה"), והמהווה את הבסיס החוזי להגשתה של תביעה זו. הסכם ההפצה צורף כנספח 2 לבקשה.

העובדה כי חלק מעילות התביעה המופנות כלפי התובעת עניינן עילות נזיקיות, הנוגעות להפרת חוקות חקוקות, אינן גורעות ממהות ומקור ההיתקשרות , שהיא חוזית, והסכמתם של הצדדים לאותו חוזה להתדיין בסינגפור.

...

קודם סיום, אבהיר כי אני ערה למשמעות המעשית של החלטתי זו, אשר תחייב את התובעת בניהולו של הליך אחד בישראל (כנגד הנתבעות 2-3) והליך נוסף בסינגפור.

(לעניין זה ראה לדוגמא רע"א 7242/10 י.ד. מילניום בע"מ נ' חוסן" כפר שיתופי תנועת חירות בית"ר ע"ש שלמה בן יוסף בע"מ (פורסם בנבו); ת.א (מחוזי, ת"א) 56420-03-14 Alia- The Royal Airlines Plc (Royal Jordanian) נ' טיולי הגליל טרנספורט (1987) בע"מ (פורסם בנבו ; רע"א 6574/12 סאמיט פאנד ניהול והשקעות בע"מ ואח' נ' אלינר בן יעקב ואח' (פורסם בנבו) וכן ע"א 4601/02 ראדה תעשיות אלקטרוניות בע"מ נ' bodstray company Ltd פ"ד נח(2) 465) סוף דבר, התביעה כנגד הנתבעים 1 ו - 4 נמחקת.

המזכירות תמציא העתק החלטתי זו לצדדים ניתנה היום, ט"ו סיוון תשע"ט, 18 יוני 2019, בהעדר הצדדים.