בקשה לסילוק תביעה חוזית על הסף

בסעיף 227 לכתב התביעה שכנגד טענה דלתא כי היא מייחסת למר עובד עילה מכוח דיני עשיית עושר ולא במשפט, וכן עילות נזיקיות או "מעין חוזיות". בתגובתה לבקשה לסילוק התביעה על הסף טען ב"כ דלתא כי העילות המיוחסות למר עובד הן מכח דיני עשיית עושר ומכח דיני הנזיקין.

...

סוף דבר הבקשה מתקבלת.

נוכח קבלת הבקשה, אני מחייב את התובעת שכנגד, דלתא בהוצאות כל אחד מהמבקשים בסך של 5,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד מועד התשלום בפועל.

המזכירות תשלח החלטתי זו לצדדים ותקבע את הדיון ביומן ניתן היום, י"ג כסלו תשע"ז, 13 דצמבר 2016, בהעדר הצדדים.

אקסטרה, מצידה, טענה כי יש לדחות את הבקשה, וזאת מן הנימוקים העקריים הבאים: ראשית, הבקשה (שלא נתמכה בתצהיר) היתעלמה למעשה מרוב הנטען בכתב-התביעה, לרבות שלל טענות לגבי פעולות פסולות וחמורות אשר לטענת אקסטרה הרמטיק ביצעה בעצמה, שהן טענות עובדתיות אותן יש לבררן במשפט וממילא במסגרת בקשה לסילוק על הסף הן מוחזקות כנכונות.

העילות החוזיות: אף את עילות התביעה החוזיות אין לדחות על הסף למרות השאלות כבדות-המשקל שאף הן מעוררות ותוארו לעיל.

...

ראו גם דברי בית-המשפט העליון בע"א 7183/13, 4218/14 ברק נ' דלתא קפיטל גרופ בע"מ ואח' (12.7.2015) (להלן: "פס"ד ברק"), בפסקאות 16-15: כיום מקובל עלינו כי כאשר התובע הציג את כל העובדות המגבשות את עילת התביעה, אין תביעתו נדחית "רק משום שלא נתן לעילה את ה'כותרת המשפטית' המתאימה ולא הפנה לחוק שממנו נובעת זכות תביעתו" (ע"א 6157/08 אסמאעיל נ' מילאדי, פסקה 10 (5.9.2011)), שכן "לא הכותרת המשפטית לעילת התביעה היא הטעונה הבהרה והתייחסות מבראשית בכתב התובענה, אלא העובדות המקימות עילה כזו" (ע"א 794/86 החברה המרכזית לשכון ולבנין בע"מ נ' פינק, פ"ד מד(1) 226, 230 (1990) (ההדגשה הוספה – ע' פ')).

בנסיבות אלה היה לכאורה מקום להורות על מחיקתה של עילת תביעה זו. ברם, אף-על-פי-כן, החלטתי לפי שעה שלא להורות כן, וזאת מן הטעמים העיקריים הבאים: ראשית, מחיקת עילת-תביעה זו ממילא לא תשנה את התוצאה המעשית, היינו התביעה לא תסולק על הסף ותוסיף להתברר; שנית, כאמור בפס"ד ברק לעיל, בירור התביעה ממילא מתמקד תחילה בעובדות המקרה, כאשר העילות המשפטיות הן הנגזרת או המסקנה מן העובדות שתימצאנה, כך שניתן לדחות את הדיון בעילות התביעה ובפלוגתאות המשפטיות לשלב מאוחר יותר של הדיון; שלישית, כאמור לעיל, על אף הבעייתיות שבתביעה זו, הענקת הגנה מוחלטת וא-פריורית לנאמן בדרך של סילוק התביעה על הסף מעוררת אי-נוחות במקרה זה במבט-העל, שעה שמדובר בנאמן שהגיש במקביל תביעה בשם מחזיקי אגרות-החוב נגד אקסטרה ובנוסף שמר בחזקתו את סכום התביעה בגין התמורה העודפת מכוח הסכם השיפוי, וראו בהקשר דומה לזה גם את דבריהם של פרידמן ושפירא שצוטטו לעיל.

סוף דבר מכלל האמור לעיל, הבקשה נדחית.

יודגש, כי בנגוד לעילה החוזית, שמוצתה בפסק הדין המחוזי בעיניין דיור שעה שנמחל לתובעים החוב הקשור לדמי השמוש לאור השנים הארוכות שבהן עניינם התמהמה, הנזק הכרוך בעילה הנזיקית (טענת ההזנחה) אינו בהכרח חופף, ואף הערייה (בהגינותה) לא ביקשה לסלק על הסף את התביעה בעילה הנזיקית (למעט העמדתה על תקופה של שבע השנים שלפני הגשת התביעות).

...

לאור הנימוקים לעיל, אני קובעת כך: א. אני מורה על דחיית התביעה נגד המדינה על הסף, בהיעדר עילה ובהיעדר יריבות בעילה הנזיקית, ועקב מעשה בית דין בעילה החוזית.

ב. אני מורה על דחיית התביעה נגד העירייה על הסף, בעילה החוזית, מחמת מעשה בית דין.

ג. אני קובעת כי התביעה הנזיקית נגד העירייה התיישנה ביחס לתקופה שמעבר ל- 7 שנים לפני מועד הגשת כל אחת מהתביעות.

הבקשה לסילוק על הסף וטענות הצדדים: מדובר בבקשה דומה לבקשות הסילוק על הסף שהגישו המדינה והעירייה בתביעות הנוספות.

סיכום: בהחלטה המקבילה קבעתי כי דין התביעות הנוספות בעילה החוזית להדחות על הסף, נגד שתי המבקשות (הערייה והמדינה), מהטעמים שפירטתי שם. נוסף על כך, קבעתי כי דין התביעה בעילה הנזיקית בטענת ההזנחה להדחות על הסף נגד המדינה, ואילו ביחס לעירייה התביעה מוגבלת לשבע שנים לפני מועד הגשת התביעות.

...

סיכום: בהחלטה המקבילה קבעתי כי דין התביעות הנוספות בעילה החוזית להידחות על הסף, נגד שתי המבקשות (העירייה והמדינה), מהטעמים שפירטתי שם. נוסף על כך, קבעתי כי דין התביעה בעילה הנזיקית בטענת ההזנחה להידחות על הסף נגד המדינה, ואילו ביחס לעירייה התביעה מוגבלת לשבע שנים לפני מועד הגשת התביעות.

לאור נימוקים אלו דין תביעתו של התובע בעילה החוזית להידחות על הסף גם מחמת התיישנות ומחמת מעשה בית דין ביחס לעילה עצמה (להבדיל מנושא הנזק).

לאור האמור, בקשת הנתבעות מתקבלת, ואני מורה על דחיית התביעה של התובע בעילה החוזית על הסף.

לחילופין התבקש בית המשפט לסלק את התביעות החוזיות נגד הנתבע 1 בשל כך שכתב התביעה אינו מגלה עילה, בשל העדר יריבות חוזית בין התובעים לבין הנתבע 1 ובשל העדר סמכות עניינית; לסלק את העילות הנזיקיות נגד הנתבע 1 בשל כך שהן אינן בסמכותו העיינית של בית המשפט ומחמת שאינן יכולות להצמיח את הסעד המבוקש; לסלק את עילות העוולה המסחריות נגד הנתבע 1 בשל כך שכתב התביעה אינו מגלה עילה, בשל העדר יריבות בין התובעים לנתבע 1 ובשל העדר סמכות עניינית; לסלק את העילות התאגידיות כנגד הנתבע 1 בשל כך שכתב התביעה אינו מגלה עילה, בשל העדר יריבות בין התובעים לנתבע 1 ובשל העדר סמכות עניינית; ולסלק את העילה של עשיית עושר ולא במשפט בשל העדר סמכות עניינית.

אשר לסעד החלופי שהתבקש במסגרת הבקשה, לסילוק התביעה או עילות מעילותיה על הסף הרי זו מבוססת על מספר אדנים: העדר סמכות לבית המשפט הכלכלי לידון בתובענה או בחלק מעילותיה; הטענה כי עיל'ות התביעה, ולמצער חלקן, מוקנות לחברה ואינה מקימות לתובעים זכות לסעדים אישיים או אינן מקימו עילה כלל; הטענה כי הגשת התביעה נועדה לעקוף את דיני הפרוק ודיני המס.

...

טענות הצדדים בקשה 11 טענות הנתבעים 2, 4 ו-5 הנתבעים בבקשתם טוענים כי דין התביעה להידחות על הסף מחמת אי תשלום אגרה.

אשר על כן הבקשה לסילוק התביעה על הסף, ככל שהיא מתייחסת לטענה כי עילות התביעה, ולמצער חלקן, מוקנות לחברה ואינן מקימות לתובעים זכות תביעת אישית, או כי עובדות כתב התביעה אינן מקימות זכות לסעד המבוקש, נדחית, זאת למעט ביחס לעילות התביעה אשר הסמכות הייחודית לדון בהן נתונה לבית הדין לעבודה.

הטענה כי הגשת הבקשה נועדה לעקוף את דיני הפירוק ודיני המס טענה זו נטענה ללא ביסוס מספיק ואין בידי לקבלה.

סוף דבר הבקשות לסילוק על הסף של התביעה או עילה מעילותיה, נדחות, זאת למעט ביחס לעילות התביעה אשר כאמור לעיל, הסמכות הייחודית לדון בהן נתונה לבית הדין לעבודה.