בקשה לסילוק עתירה על הסף בעניין בדיקה חיצונית של עמותה

בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים עת"מ 13570-03-24 קרן לחיים לילדים ונוער (ע"ר) נ' משרד המשפטים יחידת רשם העמותות תיק חצוני: לפני כבוד השופט עודד שחם עותרים קרן לחיים לילדים ונוער (ע"ר) על ידי ג' שמש-פאוקר, עו"ד משיבים משרד המשפטים יחידת רשם העמותות על ידי י' בן סעדון, עו"ד, מפרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי) פסק דין

בהתראה נכתב, כי בבדיקה שערכה רשמת העמותות (להלן – הרשמת) בעיניינה של העמותה נמצא, כי היא לא הגישה דיווחים כנדרש בסעיף 38 לחוק העמותות, התש"ם – 1980 (להלן – חוק העמותות או החוק) ביחס לשנים 2019 – 2020.

בהתראה נכתב כי טרם משלוח הדו"ח האמור, נשלחה לעמותה טיוטת דו"ח תוצאות בדיקה (העתק הטיוטה, מיום 24.7.23, צורף כנספח 6 לבקשת המשיבה לסילוק על הסף).

ציינתי שם, כי "הגישה הנורמאטיבית המבוטאת בדברים אלה מקובלת עליי. תוצאת ההחלטה נשוא העתירה, המצויה בפרק הסיכום שלה, היא כי קיימות עילות לפירוק העמותה, וכי יש מקום להגשת בקשה מתאימה לבית המשפט המוסמך. קביעות אלה הן בבירור בסמכותו של בית המשפט של פירוק. בתוך כך, סמכותו של בית משפט זה נשללה לגביהן באופן מפורש בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים..... החלק הדומינאנטי של ההחלטה הוא בבירור זה של הפרוק. מטרתה העיקרית של העתירה היא, בבירור, למנוע את הליכי הפרוק. הסעדים העקריים שנתבקשו בעתירה חותרים לביטול החלטה, אשר מסקנתה היא כי יש עילה לפירוק החברה וכי יש למקום להגשת בקשה לבית המשפט המוסמך לעניין זה, ומבקשים סעד נוסף שעניינו מניעת כל פעולה שמטרתה פירוק העמותה. אף הבקשה לסעד ביניים שהוגשה נוגע לכך. בנסיבות אלה, העתירה מסיגה את גבולו של בית המשפט לפירוק, וחוצה את קוי הסמכות שנקבעו בחוק בית המשפט לעניינים מינהליים. יש איפוא בסיס לבקשה לסלקה על הסף" (בפיסקה 9 לפסק הדין).

...

ציינתי שם, כי "הגישה הנורמטיבית המבוטאת בדברים אלה מקובלת עליי. תוצאת ההחלטה נשוא העתירה, המצויה בפרק הסיכום שלה, היא כי קיימות עילות לפירוק העמותה, וכי יש מקום להגשת בקשה מתאימה לבית המשפט המוסמך. קביעות אלה הן בבירור בסמכותו של בית המשפט של פירוק. בתוך כך, סמכותו של בית משפט זה נשללה לגביהן באופן מפורש בחוק בתי משפט לעניינים מנהליים..... החלק הדומיננטי של ההחלטה הוא בבירור זה של הפירוק. מטרתה העיקרית של העתירה היא, בבירור, למנוע את הליכי הפירוק. הסעדים העיקריים שנתבקשו בעתירה חותרים לביטול החלטה, אשר מסקנתה היא כי יש עילה לפירוק החברה וכי יש למקום להגשת בקשה לבית המשפט המוסמך לעניין זה, ומבקשים סעד נוסף שעניינו מניעת כל פעולה שמטרתה פירוק העמותה. אף הבקשה לסעד ביניים שהוגשה נוגע לכך. בנסיבות אלה, העתירה מסיגה את גבולו של בית המשפט לפירוק, וחוצה את קווי הסמכות שנקבעו בחוק בית המשפט לעניינים מנהליים. יש אפוא בסיס לבקשה לסלקה על הסף" (בפסקה 9 לפסק הדין).

אני יוצא מהנחה, כי המשיבה תפעל ללא דיחוי בהתאם להודעה זו. כך או כך, אין בנכונות זו כדי לשנות מן המסקנה, כי אין לבית משפט זה סמכות עניינית לדון בעתירה שבכותרת, וכי אם יידחו טענות העותרת, עליהן להתברר בבית המשפט של פירוק, כפי שטוענת המשיבה (ראו בפסקה 55 לבקשה לסילוק על הסף).

ברם, נוכח העובדה שלא נתבקשה ארכה בשל עניין זה, והוגשה תגובה מפורטת לגוף העניין; ובשים לב לכך שב"כ העותרת הוסמכה לטפל בעניין (ראו פסקה 8 לעתירה), וניכר מתגובות העותרת ומן העתירה עצמה כי היא מצויה בפרטים, לא ראיתי הצדקה לעיכוב כאמור במקרה זה. סוף דבר, הבקשה לסילוק על הסף מתקבלת.

אני מורה, אפוא, על דחיית העתירה, נוכח מכלול הטעמים עליהם עמדתי.

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים עת"מ 2241-05-21 בורנשטיין ואח' נ' הוועדה המקומית לתיכנון ובניה חיפה ואח' תיק חצוני: מספר תיק חצוני מספר בקשה:2 לפני כבוד השופט מנחם רניאל מבקשים: 1. זאב בורנשטיין ז"ל 2. אילן בורנשטיין 3. מרים בורנשטיין משיבים: 1. הועדה המקומית לתיכנון ובניה חיפה 2. עריית חיפה 3. מאוריציו לוי 4. קבוצת גולד נדל"ן ופיננסים 2010 בע"מ 5. גבריאלי ובניו למסחר ובנין בעמ 6. בר ידין פרופרטיז מורדות הכרמל בע"מ 7. וירטוס קפיטל בע"מ 8. יוסף גלצר 9. אורנה גלצר 10. יצחק עידן חברת רואי חשבון 11. נובסט בע"מ 12. אבישי נועם 13. תמר פטל 14. זיבלי יצחק 15. טבע בנדל"ן בע"מ 16. אסי ישראל שמייסר 17. שוטלנד יחיאל 18. יוסף קסטל 19. יעקב מליח "חי" בע"מ 20. קבוצת רני בן בסט השקעות בע"מ 21. נטליה בורובוק 22. ברק ריישר 23. נועם גרשוני 24. דרור עמית 25. אנה עמית 26. מילה קוסב 27. מינה שפט 28. שלמה שפט 29. זיוה גטניו 30. שמואל גטניו 31. רפאל גורן 32. הלה גתי גורן 33. נופר חנה הוכברג 34. יחיאל הוכברג 35. בועז אברהם גורן 36. מרק מיכאל טויל 37. רועי בלונפלד 38. שמוליק טובי 39. פטר ברוכמן 40. טטיאנה ברוכמן 41. מאיר גול 42. זויה חנוכייב 43. ליאור אופק 44. דפנה אופק 45. הרצל בן ארי 46. איתן אברהם 47. מיכל רז 48. אמיר רז 49. רון צפיר 50. יוסף כהן 51. אלעד כהן 52. דנה תומר כהן 53. אייל הדס 54. יוסף בלבול 55. יעקב הרלינג 56. אירית הרלינג 57. **** ארנולד רייטר 58. נעה אנה רייטר 59. דינה זנדברג 60. יואב זנדברג 61. מיכאל פישר 62. יבגניה פלדמן 63. שלמה אוחנה 64. אפרת דנה אוחנה 65. יונתן נחמד 66. אסתר אתי בר-אל 67. ציון בר-אל 68. רונן סימה 69. אורלי פסיה סימה 70. אריאל מילגרם 71. יהודה ג'ררד לוי 72. ליאן קוהלי 73. אריה קוהלי 74. חגי הדס 75. רבקה הדס 76. רן פדר 77. ליאן פדר 78. אשר אלברג 79. רחל אלברג 80. איתן מליק 81. עמית לוי 82. אירית לביא 83. אבי שגיא ושקביץ 84. מרי שגיא ושקביץ החלטה

המשיבים 3-84 היתנגדו לבקשה, ביקשו לסלק את העתירה על הסף עקב איחור בהגשתה, וטענו שיש לסלק את העתירה על הסף משני טעמים נוספים – אי מיצוי הליכים ועתירה מוקדמת.

אף אני אצטט את דברי בית המשפט העליון, מהם עולה שאין לסלק על הסף עתירה המוגשת בשלב מוקדם של ההליך התיכנוני, אלא על בית המשפט להפעיל את שיקול דעתו, לאחר שמיעת טענות הצדדים, אם מן הראוי לדחות את העתירה עקב הגשתה בשלב מוקדם – "נפסק באופן עיקבי ושיטתי, כי מקום בו טרם מוצו הליכי ההיתנגדות הקבועים בדין, אין מקום לכך שבית המשפט ישים עצמו בנעליהן של רשויות התיכנון ויקדים לידון בהשגות תכנוניות; וכי ככלל, אין מקום לעריכתה של ביקורת שיפוטית על החלטותיהן של רשויות התיכנון שעה שההליכים התכנוניים תלויים ועומדים. העמדה המקובלת היא, איפוא, כי זמנה של ביקורת שיפוטית מעין זו יגיע, כאשר הליכי התיכנון יבואו אל סיומם. בצד האמור יצוין, כי בפסיקתם של בתי המשפט המחוזיים הובעה גם עמדה שונה שלפיה במקרים חריגים ניתן יהיה לתקוף החלטה על הפקדת תוכנית עוד בטרם החל הליך ההתנגדויות. בפסק דינו הסתמך בית משפט קמא על שניים מפסקי הדין שבהם הובעה עמדה כזו (ה"פ (תל-אביב) 210/96 אדם טבע ודין – אגודה ישראלית להגנת הסביבה נ' הועדה המחוזית לתיכנון ובנייה מחוז תל אביב ([פורסם בנבו], 18.2.1996); בש"א 1331/98 (חיפה) העמותה למען איכות הסביבה והחיים בנהריה נ' עריית נהריה, פ"מ נז(1) 461 (1998)).

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים בעיניין זה הגעתי למסקנה כי בנסיבות המקרה שלפנינו אין לנו צורך להכריע באילו נסיבות, אם בכלל, ניתן לקיים ביקורת שיפוטית קודם שמוצה הליך ההתנגדויות.

אני קובע תיזכורת פנימית ליום 21.7.21 לבדיקת הגשת צו ירושת העותר 1.

...

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים בעניין זה הגעתי למסקנה כי בנסיבות המקרה שלפנינו אין לנו צורך להכריע באילו נסיבות, אם בכלל, ניתן לקיים ביקורת שיפוטית קודם שמוצה הליך ההתנגדויות.

על כן נטען שיש לדחות את הבקשה עקב השיהוי הסובייקטיבי שדבק בהגשת העתירה.

לפיכך, אני מקבל את הבקשה ומאריך את המועד להגשת העתירה עד להגשתה המלאה בפועל, כאשר דרך הגשתה תילקח בחשבון לעניין הוצאות המשפט בפסק הדין.

אני קובע תזכורת פנימית ליום 21.7.21 לבדיקת הגשת צו ירושת העותר 1.

מהחומר שלפניי עולה בבירור כי העותר היה מודע לחידוש הליכי הבקורת המנהלית בעיניין העמותה לכל המאוחר ביוני 2018, וכי ב"כ כוחו העלה כבר אז טענות לחשש מפני השפעת הליך הבקורת המנהלית על המשפט הפלילי המתנהל כנגד מרשו, אף כי לא פנה ישירות לרשם העמותות בעיניין (ראו: תיכתובות מייל של ב"כ העותר מיוני ומנובמבר 2018 - מש/3 ומש/4 לבקשת הסילוק על הסף מיום 12.12.2019).

לשם המחשה בלבד, אציין כי ביוני 2018 הבודק החצוני מטעם המשיב רצה להפגש עם חברי ועד העמותה בקשר להליך הבדיקה בעיניינה של העמותה, אולם קיבל מכתב מב"כ העמותה אליו צורף מכתב מב"כ העותר, לפיה ישנה כוונה להעיד את חברי ועד העמותה כעדי הגנה מטעם העותר בהליך הפלילי התלוי ועומד נגדו.

...

מדובר בדוגמה ממחישה למסקנתי לפיה אין לפניי טענה מבוססת המקימה חשש לפגיעה משמעותית באינטרס ציבורי או בשלטון החוק, באופן שיכול לגבור על השיהוי הממשי בהגשת העתירה שבכותרת.

המסקנה היא כי דין העתירה להיות מסולקת על הסף הן נוכח שיהוי ניכר בהגשתה והן נוכח היותה של העתירה תאורטית.

המסקנה המתבקשת מכך היא כי הסוגיה של מתן זכות טיעון לעותר בנוגע לטיוטת דו"ח הביקורת המנהלית בעניינה של העמותה, מצויה מחוץ לגדריה של העתירה הנוכחית בשים לב למתכונת בה הוגשה.

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים עת"מ 13945-09-22 עורכי דין לקידום מנהל תקין נ' מועצה מקומית שהם ואח' תיק חצוני: בפני כבוד השופט דרור ארד-אילון עותרת עורכי דין לקידום מנהל תקין (ע"ר) משיבים 1. מועצה מקומית שהם 2. שמעון בן דוד 3. יואל ממן ניהול ופקוח בע"מ מטעם העותרת עורכי הדין נדאל חאיק ואיתי צורף מטעם משיבה 1 עורכי הדין עמיחי ויינברג ועדי קליין מטעם משיב 2 עורכי הדין אהוד גרא ושבתי לוי מטעם משיבה 3 עורכי הדין חייא גרינבוים ושלמה גרינבוים פסק דין

לפניי 2 בקשות בעיניין העתירה שבכותרת: בקשה לסילוק על הסף של העתירה, לנוכח הטענות המקדמיות בכתבי התשובה מטעם המשיבות ובקשת העותרת מיום 4.6.2023 לצרוף עמדת משרד הפנים בעת"מ (נצרת) 24364-09-22 עורכי דין לקידום מנהל תקין נ' עריית מגדל העמק.

רקע כפי שתיארה העותרת בכתב העתירה, היא עמותה שלא לכוונות רווח, הפועלת תוך שימוש במשפט כ"כלי לשינוי חברתי .

על יסוד "פרויקט הרוחב" שבמסגרתו פעלה העותרת בעיניין דנן, טוענת המועצה, כי מדובר בשיטת פעולה לאיסוף מידע לצורך בדיקת תקינות פעולות של רשויות מקומיות בדיעבד, באופן הגורם להגשת עתירות בכלל, ועתירה זו בפרט, באיחור ניכר.

...

משנמצא שיש לדחות את העתירה מטעמי שיהוי, ממילא לא נדרש בית המשפט לשאלה המהותית בדבר פטור ממכרז, ולא נדרשת הרחבת היריעה.

על כן, הבקשה בעניין זה נדחית.

סוף דבר לאור השיהוי המשמעותי בהגשת העתירה, בדגש על השיהוי האובייקטיבי לנוכח השלב המתקדם של ההתקשרויות שביטולן מתבקש והסתמכותם של המשיבים עליהן, ובשים לב לכך שכל אחת מהן היא בגדר 'מעשה עשוי', העתירה נדחית על הסף.

בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים עת"מ 13645-07-23 איגוד הבניה מזרח י-ם ע"ר 580587236 ואח' נ' הוועדה המחוזית לתיכנון ובניה ירושלים ואח' תיק חצוני: לפני כבוד השופטת דנה כהן-לקח עותרים איגוד הבניה מזרח י-ם ע"ר 580587236 ו-144 אח' משיבים 1. הוועדה המחוזית לתיכנון ובניה ירושלים 2. הוועדה המקומית לתיכנון ובניה ירושלים 3. האפוטרופוס על נכסי נפקדים (אנ"ן) פסק דין

לפניי בקשת המשיבים לסילוק העתירה על הסף.

(ג) בהמשך להערת הנציגה של המשרד להגנת הסביבה, ומאחר שהתכנית המוצעת היא בתחום אתר טבע ערוני גבעת המטוס, הוחלט כי יש להגיש סקר טבע ערוני מקדמי, לבדיקת המחלקה לאיכות הסביבה בעריית ירושלים ולשכת התיכנון.

ניתן להפנות בעיניין זה לבג"צ 36/19 העמותה שדות התעופה בעמק יזרעאל ומגידו נ' המועצה הארצית לתיכנון ולבנייה, פס' 8 (9.9.2019) שם נקבע כי: "בהנתן שההליך התיכנוני עודנו בעיצומו כטענת המשיבים, ובלא להתייחס לגופן של הטענות, ניכר כי הטענות שביסוד העתירה מוקדמות ועוד לא בשלה העת לידון בהן. הלכה מושרשת היא שבית משפט זה לא יידרש לבקורת שיפוטית על שלבי ביניים של הליך תיכנון שטרם מוצה". בפרשה אחרת נפסק כי: "... ככלל, אין מקום לעריכתה של ביקורת שיפוטית על החלטותיהן של רשויות התיכנון שעה שההליכים התכנוניים תלויים ועומדים. העמדה המקובלת היא, איפוא, כי זמנה של ביקורת שיפוטית מעין זו יגיע, כאשר הליכי התיכנון יבואו אל סיומם" (עע"ם 2141/09 הועדה המחוזית המשותפת לתיכנון ולבניה נ' אחל"ה איכות חיים לתושבי השרון, פס' 12 (17.11.2010); ראו גם: עת"מ (י-ם) 10539-08-20 פרח נ' הועדה המקומית לתיכנון ולבנייה ירושלים (2.2.2021)).

מסקנה זו חלה גם לגבי יתר טיעוני העותרים, לרבות טענתם כנגד עצם הצבת תנאים להפקדת התכנית, על אף שהועדה המחוזית כבר קבעה בשנת 2022 כי התכנית עומדת בתנאי הסף; אל מול טענתה הנגדית של הועדה המחוזית, לפיה אותה עת לא היה לפניה מידע שהתגלה לה מאוחר יותר, וכי בכל מקרה התכנית המוצעת מחייבת שינויים והשלמת מסמכים טרם מתן הכרעה בסוגיית הפקדתה.

...

לגבי יתר הטענות המועלות בעתירה, אני סבורה כי הן בלתי בשלוֹת להכרעה, שכן טרם ניתנה החלטה סופית של גופי התכנון המוסמכים בסוגית הפקדת התכנית.

מסקנה זו חלה גם לגבי יתר טיעוני העותרים, לרבות טענתם כנגד עצם הצבת תנאים להפקדת התכנית, על אף שהוועדה המחוזית כבר קבעה בשנת 2022 כי התכנית עומדת בתנאי הסף; אל מול טענתה הנגדית של הוועדה המחוזית, לפיה אותה עת לא היה לפניה מידע שהתגלה לה מאוחר יותר, וכי בכל מקרה התכנית המוצעת מחייבת שינויים והשלמת מסמכים טרם מתן הכרעה בסוגיית הפקדתה.

במכלול הנסיבות, אני קובעת כי כל צד יישא בהוצאותיו בגין הליך זה. אוסיף כי אין להשיב אגרה לעותרים לאחר שניתן פסק דין מנומק בעתירה (זאת, על אף הזדמנות להימנע מכך בהחלטתי מיום 1.1.2024).