בקשה לסילוק על סף מחמת העדר סמכות עניינית בתביעת עובדת נגד קופות גמל

בית הדין האיזורי לעבודה תל אביב ק"ג 61046-10-17 14 מאי 2021 לפני כב' השופט דורון יפת התובעים 1. עינת אלישע 2. שיר אלישע 3. נועם אלישע 4. זיו אלישע באמצעות ב"כ עילית נבו רפאל הנתבעים 1. מגדל מקפת קרנות פנסיה וקופות גמל בע"מ באמצעות ב"כ עוה"ד אבנר בן חיון ושרית בלומברג 2. אגם לידרים (ישראל) סוכנות לביטוח (2003) בע"מ באמצעות ב"כ עו"ד אייל בריק פסק דין

ביום 5.12.2017 הגישה הנתבעת 1, היא החברה המנהלת של "קרן מקפת אישית" כתב הגנה ובקשה לסילוק על הסף במסגרתם נטען, בין היתר, כי בית משפט השלום נעדר סמכות עניינית לידון בתביעה וכי התובעים טרם מיצו בעיניינו של המנוח ההליכים הפנימיים הקבועים בתקנון קרן הפנסיה.

ביום 20.2.2020 ניתנה החלטה על ידי, שלפיה יש לסלק על הסף את התביעה כנגד תגמול מחמת העידר סמכותו העניינית של בית הדין.

יוער, כי עד כתיבת שורות אלה, בפועל התובעים לא שילמו אגרה בסך של 1% מסכום התביעה לקופת בית הדין, קרי למעלה מ- 30,000 ₪, הגם שהתביעה אמנם כנגד הנתבעת 2 הוגשה בחודש אוקטובר 2017.

...

נוכח החלטת ועדה רפואית של הקרן מיום 25.2.2021, כמו גם החלטת בית הדין מיום 2.7.2020, האם ההליך מיצה את עצמו ויש לדחות את התביעה כנגד הנתבעות 1 ו-2 ללא צו להוצאות כטענת הנתבעות, שמא יש להמשיך בהליך כנגד הנתבעת 1 תוך חיובה בהוצאות לטובת התובעים לנוכח התנהלותה וכן מחיקת התביעה כנגד הנתבעת 2 ללא חיוב התובעים בהוצאות, כטענת התובעים? זו השאלה אשר בעת הזו, הלכה למעשה, מונחת לפתחו של בית הדין.

לפיכך, ביקשו התובעים לדחות את הבקשה לדחיית התביעה כנגד הנתבעת 1 שכן "יש לוודא שהתובעים מקבלים את כל המגיע להם כפי שנתבע בכתב התביעה (תגמולים, ריביות, ריביות מיוחדות, הוצאות שכ"ט ועוד) בטרם התביעה נדחית; לקבוע בנוסף כי על הסכומים שהתובעים זכאים להם כגמלאות מהקרן מגיע תשלום שכ"ט עו"ד, הוצאות משפט והוצאות מומחים, ולאפשר לתובעים לצרף אסמכתאות בעניין זה (יובהר לעניין שכר הטרחה כי הוא מבוסס על אחוזים מהגמלאות ולכן לא ננקב סכום עד אשר יוברר גובה הגמלאות הסופי); ולאפשר לתובעים לתקן את כתב התביעה ככל שיידרש, אם יידרש, לאחר שייבדקו החישובים של התגמולים.

דיון והכרעה לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ועיינתי בכלל החומר שבתיק, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה כנגד הנתבעת 1 להידחות, בכפוף לאמור להלן, כאשר כל צד יישא בהוצאותיו; ודין התביעה כנגד הנתבעת 2 להימחק, בכפוף לאמור להלן, ותוך הוצאות מותנות שישולמו על ידי התובעים ככל שתוגש תביעה פעם נוספת כנגד הנתבעת 2.

אשר לשאלת הוצאות לטובת הנתבעת 2 – התלבטתי האם יש לחייב בעת הזו את התובעים בהוצאות הנתבעת 2 והגעתי למסקנה, כי ככל שהתובעים יבכרו להגיש תביעה כנגדה פעם נוספת, הרי שהראיות שהוגשו מטעם הצדדים תחשבנה כמוגשות בהליך החדש והתובעים יחויבו בהוצאות בסך 6,000 ₪ לטובת הנתבעת 2, תוך 30 יום מיום הגשת התביעה החדשה, וללא קשר לתוצאתו.

הנתבעת הגישה בקשה לסילוק התביעה על הסף, מחמת העדר סמכות עניינית.

במסגרת תגובתו לבקשה טען התובע, כי פסק הדין ברע"א 7513/15 קבע כי על תביעות שמוגשות נגד קופות גמל כמשמעותן בחוק הגנת השכר, התשי"ח - 1958, במישור הנזיקי, חל האמור בפיסקה 12 להילכת אשבל (ע"ע (ארצי) 625/08 אשבל נגד הראל חברה לביטוח בע"מ (17.9.2009), להלן "עניין אשבל"), לפיה מוחרגת סמכותו של בית הדין לעבודה מלדון בתביעות בעילות נזיקיות.

...

לטענתו, הנתבעת עוולה כלפיו בעשיית עושר ולא במשפט, לאחר שגבתה ממנו פרמיית ביתוח אשר הייתה אמורה לכלול את רכיב הריסק, ובסופו של דבר, באופן חד צדדי, החליטה שלא לכלול בביטוחיה רכיב זה. בנוסף, טען התובע כי הנתבעת התרשלה במעשיה כלפיו - היא לא פעלה כחברה לניהול קרנות פנסיה סבירה, הטעתה אותו לגבי היקף הכיסוי הביטוחי , הציגה בפניו מצג ממנו התנערה בהמשך, נהגה בחוסר תום לב בעת כריתת החוזה ו/או במסגרת ניהול ההסכם עמו ושינתה את תנאי ההסכם באופן חד צדדי, מבלי לבקש ממנו אישור לכך, ומבלי להסביר לו את מצב הדברים.

אין בידי לקבל את טענת התובע, לפיה מדובר בתביעה מתחום דיני הנזיקין, שבית הדין לעבודה אינו מוסמך לדון בה. התביעה הינה בעיקרה תביעה חוזית ואף הסעדים הנדרשים במסגרתה הינם מתחום דיני החוזים, כמו גם השבה מכח דיני עשיית עושר ולא במשפט, הגם שהיא מערבת גם שאלות נוספות מתחום דיני הביטוח.

לאור האמור לעיל, הסמכות הייחודית לדון בתביעה נתונה לבית הדין האזורי לעבודה, בעוד שבית משפט זה אינו מוסמך לדון בה. לאור הוראות תקנה 101(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 ובהתאם לסמכותי מכח סעיף 79(א) לחוק בתי המשפט, התשמ"ד - 1984, אני מורה על העברת התביעה לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה.

בקשה לסילוק על הסף מחמת העידר סמכות עניינית התובעת היא חברת ביטוח אשר משווקת בין היתר פוליסות ביטוח חיים ללקוחותיה.

סעיף 24(א)(3) לחוק בית הדין לעבודה קובע כי לבי"ד איזורי לעבודה תהא סמכות ייחודית לידון ב: "תובענות של חברים או חליפיהם או של מעסיקים או חליפיהם נגד קופות גמל, כמשמעותן בחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958, או תובענות של קופות הגמל נגד חבריהן או חליפיהם או נגד מעסיקים או חליפיהם הכל אם התובענות נובעות מהחברות בקופות או מחבותם של מעסיקים לקופות, לפי הענין וכן כל תובענה לקיצבה הנובעת מיחסי עבודה;" בסעיף ההגדרות לחוק הגנת השכר, מוגדרת קופת גמל כך: "קופת חולים, קופת תגמולים, קרן פנסיה או ביטוח או קרן או קופה כיוצא באלה שהעובד חבר בה, או קופת גמל כמשמעותה בסעיף 47 לפקודת מס הכנסה שהמעסיק והעובד או המעסיק בלבד חייבים לשלם לה מכוח הסכם קבוצי או צו הרחבה, או מכוח חוזה עבודה או הסכם אחר בין העובד והמעסיק שניתנה להם הסכמת קופת הגמל וכן קופת גמל כאמור שמטרתה ביטוח העובד ושאיריו שהעובד בלבד חייב לשלם לה מכוח הסכם קבוצי או צו הרחבה או תאגיד ששר העבודה אישר תשלום לו לענין סעיף 14 לחוק פצויי פיטורים, תשכ"ג-1963;

...

דומה כי גם בענייננו לא ניתן להגיע למסקנה שונה.

לפני בית הדין בקשת הנתבע לסילוק התביעה על הסף בשל העדר סמכות עניינית, העדר עילה והעדר יריבות.

לעניין סמכותו העניינית של בית הדין – הנתבע טוען שאין מדובר בתביעת עובדים או מעסיקים נגד קופת גמל, ואין כל מקור לסמכותו העניינית של בית הדין לפי סעיפי המשנה של סעיף 24 לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969.

...

אשר על כן דין התביעה להידחות על הסף.

סוף דבר התביעה נדחית בהיעדר סמכות עניינית.

התובעת תשלם לנתבע הוצאות ההליך בסך 3,000 זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה תוך 30 ימים.

לפנינו בקשת מבטח סימון סוכנויות לביטוח בע"מ (להלן: המבקשת) לסילוק התביעה כנגדה על הסף מחמת העידר סמכות עניינית (להלן: הבקשה).

אולם, הילכת מנורה אינה מקנה סמכות לידון בתביעת התובעים כנגד המבקשת, וזאת משני טעמים: ראשית, הילכת מנורה מתייחסת ומרחיבה את סמכותו של בית הדין לעבודה ככל שהדבר מתייחס לתביעות נגד קופות גמל.

...

דיון והכרעה: לאחר שבחנו את הבקשה והתשובה ושקלנו את טענות הצדדים, הגענו למסקנה שדין הבקשה להתקבל ויש להורות על סילוק התביעה כנגד המבקשת מאחר שאין לבית הדין האזורי לעבודה סמכות עניינית לדון בתביעה כנגדה.

בית הדין האזורי לעבודה נעתר לבקשה, ובית הדין הארצי קיבל את בקשת רשות הערעור, וקבע, כי "אין חולק, כי לבית הדין לעבודה לא מוקנית סמכות עניינית לדון בתביעות כנגד מר רוזנר על הפרת חובותיו כסוכן ביטוח, בין אם התביעה מבוססת על עילת הרשלנות ובין אם התביעה מבוססת על עילה אחרת". התובעים טענו בתשובתם, כי המבקשת הפרה חובה חוזית לנהוג בזהירות ובמיומנות.

נדחית טענת התובעים שפיצול הדיון יוביל לסרבול ההליך המשפטי ויפגע ביעילותו.

סיכומו של דבר: אנו נעתרים לבקשת המבקשת, והתביעה כנגדה מסולקת על הסף מחמת העדר סמכות עניינית.