עוד טוענים התובעים, כי התביעה מוגשת בשיהוי ניכר, יותר משש שנים מהמועד בו נוצרה העילה, לטענת התובע, על מנת לחייב אותם בתשלום שכר טירחה ראוי על יסוד סעיף 46 לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג- 1973, ומבקש לחייבם " בתשלום של סכום שהיה ראוי להשתלם לפי הנסיבות בעת כריתת החוזה."
הנתבעים טוענים כי סעיף 46 לחוק החוזים, לא יכול לחול בנסיבות המקרה, מאחר ובין הצדדים נכרתו שני חוזים שעל בסיסם נקבע שכר הטירחה עבור שירותיו של התובע, ורק בחלוף מספר רב של שנים, הוא נזכר , לפתע, כי שכר הטירחה ששולם, לא משקף את הקף השרות שניתן.
הנתבעים פירטו, בהרחבה, מספר רב של הליכים שניפתחו נגד התבוע, המראים כי התובע חייב מאות אלפי שקלים לנושים שונים ביניהם בנקים, ספקים ועובדים, הוצאות כולל הוצאות לטובת אוצר המדינה, וכי , בין היתר, מתנהלים נגדו הליכים רבים לרבות הליכי הוצל"פ ופש"ר.
לשיטת הנתבעים, סכויי התביעה של התובע נמוכים, שכן הוא מבקש לקבל שכ"ט ראוי החורג מההסכמים בינו לבין החברה , בשיהוי ניכר , כל זה לצד ריבוי ההליכים נגדו, מצב אשר מעלה את החשש כי מדובר בהליך סרק, חסר תום לב, שבסופו לא יוכלו הנתבעים להפרע מהתובע , אשר בחר להעלים מביהמ"ש כי הוא חייב כספים לנתבע מס' 2, ולכן יש לחייבו בערובה שלא תפחת מ- 25,000 ₪.
הנטל להוכיח כי יש בשיהוי כדי להביא לסילוק התביעה על הסף , איננו קל כלל , כאשר יש להוכיח כי עסקינן בניצול לרעה של ההליך מטעם התובע , זניחת התביעה על ידו , הצגת מצג בפני הנתבעים כי התביעה נזנחה , וכן הפגיעה בהגנתם של הנתבעים , כל אלה טענות הדורשות הוכחה ואין די בהעלאתן בעלמא כדי להביא לקבלת הבקשה ולסילוק התביעה על הסף.
...
לטענת הנתבעים, כתב התביעה איננו מגלה עילה, ומכאן שדין התביעה להידחות.
יודגש כי על מנת להביא לחיוב התובע בהפקדת ערובה על פי הוראות התקנות, ועל פי הפסיקה הנהוגה בסוגיה זו , אין הנטל מוטל על התובע להוכיח כי תביעתה מבוססת, אלא על הנתבעים להוכיח כי התביעה חסרת סיכוי ובמידה שלא עשתה זאת דין הבקשה להידחות.
ראו ברע"א 321/07 אלינה רבינוב גושן נ' עו"ד יורם אבי גיא (21.8.2007, פסקה 6(א)) –
"הדרגה השניה היא הערובה, לפי תקנה 519. הטלת הערובה נעשית בשיקול דעת, שיש להפעילו על פי הפרמטרים שהותוו בפסיקה (ראו לעיל). כאן ניתן לומר שהנטל גדול במיוחד על הנתבע להראות כי סיכויי התביעה במכלול הנסיבות מצדיקים הטלת ערובה ...".
כפי שציינתי לעיל , המבקשת לא עמדה בנטל לשכנע כי מדובר בתביעת סרק מופרכת וחסרת סיכוי על פניה ועל כן אין מקום להעתר לבקשתה , על שני ראשיה.
סוף דבר, דין הבקשה להידחות, על שני חלקיה, וכך אני מורה.