מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשה לסילוק על הסף: תביעת שכר טרחה לאחר הליכי פש"ר

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום פתח תקווה נפסק כדקלמן:

לפני בקשה לסילוק על הסף.
משמע, הקביעה שהחוב היה בר תביעה במסגרת הליך הפש"ר, בהכרח מנביעה כי לא ניתן לתבוע אותו מחוץ להליך, כל עוד לא ניתנה רשות של בית המשפט של הפש"ר. בפש"ר (חי') 53135-07-15 עינת חובן נ' הכנ"ר נדון מקרה דומה, בו ביקשה עוה"ד שייצגה את החייבים בהליך, רשות מביהמ"ש של הפש"ר להגיש נגדם תביעה כספית נפרדת לאחר שניתנו צוי כנוס ואושרה תכנית פירעון.
" גם בבש"א (חי') 13096/03 נקארה עיסאם נ' הכנ"ר (פורסם בנבו) נפסק: "תביעת עורך הדין הנה לשכר טירחה עבור יצוגו של החייב בהליכי פשיטת הרגל. ההיתקשרות שבין עורך הדין לחייב לצורך ייצוגו בהליכי הכנוס ופשיטת הרגל נערכה ונסתימה לפני מתן צו הכנוס. אמנם חלק מהטיפול המשפטי נעשה לאחר צו הכנוס אך אין בכך כדי לשנות את מועד ההיתקשרות ומועד יצירת החבות כמוגדר בסעיף 1 לפקודה.ו
...
לכן, גם אם יוכיח התובע את כל הנטען על ידו, דין התביעה להדחות בשל טעמים משפטיים טהורים.
חבותם נובעת מהסדרת ההפטרים שניתנו להם, הם אלה המגבשים את החיוב הכספי שלהם על פי התביעה, ולכן דין הבקשה להידחות.
אמנם היקף השירות המשפטי ובהתאם היקף התשלומים עשוי היה להשתנות בשים לב להתמשכות הליכי פשיטת הרגל, התפתחותם וההליכים הצפויים, אך כל עוד השירות נובע מאותה התקשרות ראשונית, שנערכה טרם צו הכינוס, הרי שכל התשלומים שהיו צפויים לפני הפטרו של החייב כלולים בגדר הגדרת "חוב בר תביעה" על פי הפקודה.נ" (ההדגשות שלי – נ'מ'ש') לפיכך, הרי שלאור סעיפי הפקודה שצוטטו לעיל ולאור הפסיקה בצוטטה, מנוע בית משפט זה מלדון בתביעת התובע כל עוד לא ניתן אישור לכך מבית המשפט של הפש"ר. אני מורה על עיכוב ההליך למשך 90 יום, כדי שהתובע יגיש בקשה למתן רשות להגשת תביעה זו לבית המשפט של הפש"ר. ככל שלא יוגש אישור כאמור – תימחק התביעה.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

נטען, כי התובע הוא זה שמימן את אגרת פתיחת תיק ההוצל"פ נגדו וגם שילם סכום על חשבון שכר טירחת עורך דין.
בשנת 2015 הגישה עו"ד צדוק בקשה להכריז על התובע פושט רגל על מנת שניתן יהיה לגבות הכספים במסגרת הליכי פש"ר וגם הוצאות בגין הליך זה מומנו לטענת התובע על ידו באמצעות בת זוגו.
הנתבעים ביקשו לסלק התביעה על הסף: בהיעדר עילת תביעה - כספים שנגבו בהליכי הוצל"פ משתי חברות ולא מהתובע.
לאחר עיון בבקשת רשות העירעור הגעתי למסקנה ולפיה דינה להדחות אף ללא צורך בתשובת המשיב וזאת מהנימוקים כדלקמן: א) אזכיר מושכלות יסוד ולפיהן סילוקה על הסף של תובענה הוא צעד דרסטי.
...
כמו כן ציינתי בפסק הדין, כי העובדה שמסמך, שהתובע טוען כי היה בינו ובין הנתבעים או מי מהם התומך בטענתו לאותה "עסקה" או "קנוניה", אינו נמצא אצלו, אין בה כשלעצמה כדי להוביל למסקנה ולפיה ההליך אינו מגלה עילה.
לאחר עיון בבקשת רשות הערעור הגעתי למסקנה ולפיה דינה להידחות אף ללא צורך בתשובת המשיב וזאת מהנימוקים כדלקמן: א) אזכיר מושכלות יסוד ולפיהן סילוקה על הסף של תובענה הוא צעד דראסטי.
לסיכום: א) לאור האמור לעיל, דין בקשת רשות הערעור להידחות.
ב) משנדחית הבקשה, מתייתר הצורך בבקשה לעיכוב ביצוע.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

עוד טוענים התובעים, כי התביעה מוגשת בשיהוי ניכר, יותר משש שנים מהמועד בו נוצרה העילה, לטענת התובע, על מנת לחייב אותם בתשלום שכר טירחה ראוי על יסוד סעיף 46 לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג- 1973, ומבקש לחייבם " בתשלום של סכום שהיה ראוי להשתלם לפי הנסיבות בעת כריתת החוזה." הנתבעים טוענים כי סעיף 46 לחוק החוזים, לא יכול לחול בנסיבות המקרה, מאחר ובין הצדדים נכרתו שני חוזים שעל בסיסם נקבע שכר הטירחה עבור שירותיו של התובע, ורק בחלוף מספר רב של שנים, הוא נזכר , לפתע, כי שכר הטירחה ששולם, לא משקף את הקף השרות שניתן.
הנתבעים פירטו, בהרחבה, מספר רב של הליכים שניפתחו נגד התבוע, המראים כי התובע חייב מאות אלפי שקלים לנושים שונים ביניהם בנקים, ספקים ועובדים, הוצאות כולל הוצאות לטובת אוצר המדינה, וכי , בין היתר, מתנהלים נגדו הליכים רבים לרבות הליכי הוצל"פ ופש"ר. לשיטת הנתבעים, סכויי התביעה של התובע נמוכים, שכן הוא מבקש לקבל שכ"ט ראוי החורג מההסכמים בינו לבין החברה , בשיהוי ניכר , כל זה לצד ריבוי ההליכים נגדו, מצב אשר מעלה את החשש כי מדובר בהליך סרק, חסר תום לב, שבסופו לא יוכלו הנתבעים להפרע מהתובע , אשר בחר להעלים מביהמ"ש כי הוא חייב כספים לנתבע מס' 2, ולכן יש לחייבו בערובה שלא תפחת מ- 25,000 ₪.
הנטל להוכיח כי יש בשיהוי כדי להביא לסילוק התביעה על הסף , איננו קל כלל , כאשר יש להוכיח כי עסקינן בניצול לרעה של ההליך מטעם התובע , זניחת התביעה על ידו , הצגת מצג בפני הנתבעים כי התביעה נזנחה , וכן הפגיעה בהגנתם של הנתבעים , כל אלה טענות הדורשות הוכחה ואין די בהעלאתן בעלמא כדי להביא לקבלת הבקשה ולסילוק התביעה על הסף.
...
לטענת הנתבעים, כתב התביעה איננו מגלה עילה, ומכאן שדין התביעה להידחות.
יודגש כי על מנת להביא לחיוב התובע בהפקדת ערובה על פי הוראות התקנות, ועל פי הפסיקה הנהוגה בסוגיה זו ,  אין הנטל מוטל על התובע  להוכיח כי תביעתה מבוססת, אלא על הנתבעים להוכיח כי התביעה חסרת סיכוי ובמידה שלא עשתה זאת דין הבקשה להידחות.
ראו ברע"א 321/07 אלינה רבינוב גושן נ' עו"ד יורם אבי גיא (21.8.2007, פסקה 6(א)) – "הדרגה השניה היא הערובה, לפי תקנה 519. הטלת הערובה נעשית בשיקול דעת, שיש להפעילו על פי הפרמטרים שהותוו בפסיקה (ראו לעיל). כאן ניתן לומר שהנטל גדול במיוחד על הנתבע להראות כי סיכויי התביעה במכלול הנסיבות מצדיקים הטלת ערובה ...". כפי שציינתי לעיל , המבקשת  לא עמדה בנטל לשכנע כי מדובר בתביעת סרק מופרכת וחסרת סיכוי על פניה ועל כן אין מקום להעתר לבקשתה , על שני ראשיה.
סוף דבר, דין הבקשה להידחות, על שני חלקיה, וכך אני מורה.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לאחר מכן, התובע והנתבעים נתבעו על ידי עורכי הדין שייצגו אותם במסגרת הליך הרכישה לתשלום שכר טירחתם וניתן פסק דין לטובת עורכי הדין.
היה זה לאחר הליך הפש"ר וכמובן לאחר צו הכנוס ואם המבקש סבור כי הפטר חל על החוב, עליו להתכבד ולבקש אישור בית משפט של הפש"ר לכך.
זאת ועוד, החלטה הדוחה בקשה לסילוק על הסף היא החלטה המורה על המשך בירור התובענה וכלל ידוע הוא כי אין ערכאת ערעור נטה להתערב בהחלטות אלו אלא במקרים נדירים (רע"א 8270/21 מוהנא נ' עיזבון המנוח נאיף מוהנא ז"ל – באמצעות יורשיו סעיף 10 להחלטת כב' השופט ע' גרוסקופף (12.12.2021)).
ד) גם כאשר קיים חשש כי בסופו של דבר דחיית בקשה לסילוק על הסף תוביל לניהול הליך מיותר, אין זה מצדיק לכשעצמו סטייה מהעקרון ולפיו ערעור על החלטת ביניים יתאפשר רק במסגרת ערעור על פסק דין וסטייה תיעשה רק במקרים יוצאי דופן שבהם נפלה טעות מהותית בהחלטת הערכאה הדיונית או כאשר קיים חשש ממשי לניהול הליך סרק, הכרוך בהשקעת משאבים יוצאת דופן.
...
לאחר עיון בטענות מצאתי כי דין בקשת רשות הערעור להידחות מהנימוקים כדלקמן: א) לא מצאתי כי זהו המקרה החריג שבו הימנעות מהתערבות מיידית של ערכאת ערעור בהחלטת הערכאה הדיונית תסב נזק בלתי הפיך למבקש או תוביל לניהול הליך מיותר או בדרך שגויה.
ד) גם כאשר קיים חשש כי בסופו של דבר דחיית בקשה לסילוק על הסף תוביל לניהול הליך מיותר, אין זה מצדיק לכשעצמו סטייה מהעיקרון ולפיו ערעור על החלטת ביניים יתאפשר רק במסגרת ערעור על פסק דין וסטייה תיעשה רק במקרים יוצאי דופן שבהם נפלה טעות מהותית בהחלטת הערכאה הדיונית או כאשר קיים חשש ממשי לניהול הליך סרק, הכרוך בהשקעת משאבים יוצאת דופן.
לסיכום: א) לאור האמור לעיל, נדחית בקשת רשות הערעור.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום רחובות נפסק כדקלמן:

עפ"י סעיף 5 להסכם "הלקוח מצהיר כי ברור לו כי מיסמך זה הנו שטר חוב בחתימתו. אם לא ישולם או ייפרע במועדו חד התשלומים...אזי יעמדו כל האחרים לפירעון מיידי, ועו"ד תהא זכאית להציג שטר חוב זה בהוצאה לפועל לפרעון מיידי של מלוא שכר הטירחה בצרוף כל ההוצאות שנגרמו לה". משלא שולם למבקשת שכר טירחתה, ולאחר שקבלה את אישורו של בית המשפט בתיק הפש"ר לנקיטת הליכים משפטיים כנגד המשיבה, הגישה המבקשת בקשה לבצוע שטר החוב להוצאה לפועל ביום 16.01.18 בתיק שמספרו 517875-01-18.
יפים דבריו של בית המשפט ב - בר"ע 59/81 ארדיטי נ' עיזבון ארדיטי, פ"ד לה(2) 811 (פורסם בנבו), נקבע כי: "נפסק כבר פעמים רבות בעניינים דומים, שכאשר מדובר בדחייה או במחיקה של תביעה על הסף, אין בית המשפט בוחן, מה הם סכויי התובע להצליח בתביעתו, ואפילו סכויי התובע קלושים, לא יחסום בפניו בית המשפט את הדרך לבירור תובענתו, אם קיים סיכוי כלשהוא, על-פי כתבי הטענות, הנמצאים לפני בית המשפט, שהתובע יצליח בתביעתו". סבורני, כי עסקינן במקרה חריג ויוצא דופן, לו כיוונה ההלכה הפסוקה, מאחר ומתקיימות בעניינינו נסיבות שבעטיין ובשילובן אין אפשרות שהתובעת תצלח בתביעתה ומכאן שדינה של התביעה להיות מסולקת על הסף – הן בדרך של מחיקה והן בדרך של דחייה; כאמור לעיל, את טענותיה של המשיבה כנגד הסכם שכר הטירחה עם המבקשת, הביאה המשיבה לפני ערכאות במסגרת שני הליכים קודמים – האחד הוא הליך ההיתנגדות לבצוע השטר, והשני – במסגרת בקשה בטענת "פרעתי" בתיק ההוצאה לפועל.
...
משכך, טוענת המבקשת, משלא הוגש ערעור על פסק הדין בהתנגדות, המשיבה מנועה מלהעלות טענות זהות או נוספות בעניין, ועל כן, דין התביעה להידחות.
שנית, בהתאם לתקנה 42 לתקנות, אני סבורה כי המשיבה ביקשה לעשות שימוש לרעה בהליכי משפט, במסגרת התובענה שבכותרת, שכן עת הוגשה התובענה לראשונה, לא טרחה המבקשת לציין את ההליכים המשפטים הקודמים והמקבילים בין הצדדים, ובפרט את התנגדותה לביצוע שטר וההחלטה בעניינה, ורק בעקבות החלטתי בבקשתה לעיכוב הליכי ההוצאה לפועל והתמיהה אותה העליתי, מדוע לא תפעל המשיבה במסגרת הליכי התנגדות – רק אז טרחה המשיבה לעדכן את בית המשפט ביחס לאותם ההליכים.
ביחס לטענת המשיבה כי דין החלטתי מיום 04.01.22 להתבטל בהיותה בטלה מדעיקרא, הרי יכולה הייתה להשמיען לפני ערכאת הערעור ובחרה שלא לעשות כן. סוף דבר: אשר על כן, דין הבקשה להתקבל.
התביעה כנגד המבקשת נדחית בזאת.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו