בקשה לסילוק על הסף: התישנות, היעדר יריבות ומעשה בית דין

הנתבעת 1 טענה בבקשה לסילוק על הסף מחמת היתיישנות והעדר יריבות.

מעשה בית דין; חוסר סמכות; כל נימוק אחר שעל פיו סבור בית הדין שניתן לדחות מלכתחילה את התובענה בנוגע לאותו נתבע".

בית הדין הארצי לעבודה בפסק הדין הנזכר אמר כי: "על מנת שכתב תביעה יימחק על הסף חייב בית-הדין להיות בטוח ומשוכנע כי גם אם יוכיח התובע את כל אשר הוא טוען בכתב תביעתו, לא יהיה בכך כדי להועיל לו, מאחר שאין באותה מסכת עובדות כדי ליצור עילת תביעה". דברים דומים נפסקו גם בבית המשפט העליון ברעא 5337/17 דוד כץ נ' יעקב כץ (31.7.2017): "אמצעי סילוק תובענה על הסף, בין אם מדובר במחיקת התובענה ובין אם בדחייתה, מהוה סעד בעל השלכות מרחיקות לכת על זכויות התובע ובראשן זכות גישתו לערכאות. בו בעת ממלא אמצעי זה תפקיד חיוני בסינון תביעות סרק טורדניות. הפסיקה קבעה כי באיתור נקודת האיזון הראוי בין זכות הגישה לערכאות הנתונה לבעלי הדין מזה ולשיקולי המדיניות המשפטית והדיונית מזה, השמוש בסעד הסילוק על הסף ייעשה בזהירות רבה ורק במקרים בהם שוכנע בית המשפט כי אף לו יתנהלו הליכי המשפט במלואם, ובהנחה כי תוכחנה העובדות המפורטות בכתב התביעה, לא יהיה בתביעה הנדונה כדי לספק לתובע את הסעד אותו הוא מבקש" .

...

אם לעומת זאת נתייחס לטענתו בתגובה לבקשת הסילוק, שבשנת 2015 הוא אך גילה לראשונה שחסרים לו כספים בקופת עוצמה, גם אז נגיע לאותה מסקנה.

סוף סוף דבר בקשת המבקשות לסילוק על הסף מחמת התיישנות מתקבלת.

התובע ישלם את הוצאות הצדדים בסך 3,000 ₪ לכל אחד מהנתבעות (סך הכול 6,000 ₪).

המערערת ביקשה איפוא מבית המשפט "להורות על בטלותו של ההסכם שנערך לעניין זה בין הצדדים ולהורות [למשיבות] להשיב [למערערת] את הסכומים ששולמו מכוחו שעולים על הסכומים [שהמשיבות] היו רשאיות לגבות על פי דין". בתגובה לכתב התביעה הגישו המשיבות בקשה לסילוקה על הסף מחמת היתיישנות, העידר יריבות והשתק שפוטי.

בנוסף לכך, בית המשפט דחה את טענות המערערת לתחולתם של חריגי חוק ההתיישנות, וכן דחה את טענתה כי תביעתה לא היתיישנה משום שהתבססה על עילות נוספות (עשיית עושר והפרת חובת ההגינות).

חשוב להבהיר כי הגדרה זו יפה לדיני ההתיישנות, ואין בהכרח חפיפה בינה לבין הגדרת המונח "עילת תביעה" בתחומים אחרים בדין האזרחי (כגון מעשה בית דין, תיקון כתב תביעה, פיצול סעדים וסמכות עניינית).

...

מצב דברים זה מוביל למסקנה כי התביעה למתן סעד הצהרתי בדבר בטלות החוזה מחמת אי-חוקיות – בעומדה לבדה – התיישנה.

לפיכך, המסקנה העולה מהדברים היא כי תביעת ההשבה של המערערת הוגשה בטרם חלוף תקופת ההתיישנות, ובנקודה זו דין הערעור להתקבל.

סוף דבר, שהערעור מתקבל, במובן זה שהחלטת בית משפט קמא לסלק על הסף את תביעת ההשבה שהגישה המערערת – מבוטלת.

התובעת הגישה תביעה כספית נגד הנתבע לסך של 93,625 ₪, בטענה לאי תשלום תמורה מלאה בגין עבודות אספקה והתקנה של מערכות בטיחות אש, בשני פרויקטים שהיא ביצעה כקבלן משנה של הנתבע, באתר רכבת ישראל בלוד ובתחנת הרכבת "קישון". לפניי בקשת הנתבע לסילוק התביעה נגדו על הסף מחמת היתיישנות, העדר יריבות והעדר סמכות מקומית.

דיון והכרעה תקנה 43 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט - 2018, שכותרתה "דחיית תביעה במקרים מיוחדים", קובעת כך: "בית המשפט רשאי לדחות תביעה בכל עת בשל קיומו של מעשה בית דין, היתיישנות או מכל נימוק אחר, שלפיו הוא סבור כי ראוי ונכון לדחות את התביעה". במהותה, תקנה 43 מציגה הסדר הדומה להסדר הקודם שהיה קבוע בתקנה 101 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984.

על פי הוראותיה, בית המשפט רשאי לדחות תובענה בכל עת, אך הוא אינו חייב לעשות כן. כפי שנקבע בפסיקה, הוראותיהן של תקנות הסילוק על הסף מיועדות "לאפשר לנתבע לעשות קפנדריה, כאשר מפני טענת חוק או אפילו טענה עובדתית קצרה ניתן לסיים את המשפט, בלא אשר ידון בית המשפט בכל השאלות השנויות במחלוקת" (ע"א 316/56 חיים קרמש ואח' נ' סול ואח', פ"ד יא 1336, 1341; ע"א 7261/97 שרבני ואח' נ' חברת האחים שבירו בע"מ ואח', פ"ד נד(4) 464, 478).

...

מסקנתי היא שלתובעת אין יריבות ועילת תביעה אישית חוזית נגד הנתבע בגין עבודות הפרויקט הראשון באתר הרכבת בלוד.

נוכח התוצאה, התובעת תשלם לנתבע הוצאות בסך של 2,500 ₪.

הנתבעות הגישו בקשה לסילוק על הסף של התביעה בארבע עילות: מעשה בית דין ; היתיישנות ; העדר יריבות מול הנתבעות 1 ו- 2 ; העדר סמכות עניינית ומקומית.

כמתואר לעיל, הנתבעות העלו ארבע טענות שונות לסילוק על הסף, שיש לידון בהן אחת לאחת: מעשה בית דין הנתבעות טענו, כי מדובר בתביעה כספית לפצוי בגין פינוי שלפי הטענה נעשה שלא כדין, אולם פינוי התובעת מהחנות נעשה כדין, כפי שנקבע בהליכים קודמים, והדבר מהוה פלוגתה פסוקה, כמתואר בהשתלשלות העניינים להלן: הנתבעת 3 (להלן: "הנתבעת") הגישה תביעת פינוי לבית משפט השלום בת"א במסגרת תיק ת"א (של' ת"א) 30589-08-10.

...

אשר על כן אני קובע כי הסמכות המקומית נתונה לבית המשפט המוסמך בתל אביב.

סיכומו של דבר לנוכח כל האמור לעיל אני מקבל את הבקשה ומורה על דחיית התביעה על הסף, עקב קבלת הטענה המרכזית של השתק פלוגתה.

התובעת תשלם הוצאות הבקשה לנתבעות בסך 8,000 ₪.

לפיכך, בשלב זה של ההליך, אני דוחה את הבקשה לסילוק התביעה על הסף מחמת היתיישנות, השתק עילה ומעשה בית דין והעדר יריבות.

...

בגדרי ערעור על פסה"ד המשלים (ע"א 3179/19) נדחה ערעורה של נאש, וההליך הוחזר בשנית לבימ"ש מחוזי, לקביעת שיעור הוצאות הפיתוח, וכן הורה לתובעת להגיש חשבון הוצאות עדכני וככל שנאש תחלוק על חשבון זה, ימנה בית משפט מחוזי מומחה לגובה ההוצאות.

לטענת המשיבה: יש לדחות את הבקשה תוך חיוב הנתבעים בהוצאות.

מעיון בפסקי הדין שניתנו בהליכים שקויימו בין הצדדים, פסה"ד בערעור ובכתבי הטענות שלפני שוכנעתי כי אין המדובר במקרה של השתק שיפוטי המונע הגשת התביעה נגד הנתבעים – נהפוך- הוא – אני מקבלת את עמדת התובעת.

לאור המפורט לעיל, אני קובעת כי המקרה דנן, אינו המקרה החריג והקיצוני, בו ברור וגלוי על פני הדברים שאין בידי התובעת כל סיכוי להוכיח את תביעתה ולקבל הסעד המבוקש ועמדתי היא כי יש לבחון את הנסיבות העובדתיות הנטענות על ידי שני הצדדים.

לפיכך, בשלב זה של ההליך, אני דוחה את הבקשה לסילוק התביעה על הסף מחמת התיישנות, השתק עילה ומעשה בית דין והיעדר יריבות.