בקשה לסילוק על הסף של תביעת פיצויים בגין פגיעה בשם טוב

במסגרת תביעתו עתר התובע לחייב את הנתבעים לשלם לו שכר לחודשים 2-12/10, החזר הוצאות דלק ואחזקת רכב, הוצאות תיקון רכב, הפרשות לביטוח מנהלים, החזר הוצאות קוי טלפון ופקס, עלות אחזקת אתר אינטרנט, עמלות, כסוי חובות לספקים ופצוי בגין פגיעה בשם הטוב ובמוניטין.

הנתבעים בכתב הגנתם דחו את טענות התובע וטענו, כי התביעה היתיישנה וחלקה אינו בסמכותו העניינית של ביה"ד. במסגרת בקשה שהגישו הנתבעים הם עתרו לסילוק התביעה על הסף מחמת היתיישנות, שהוי וחוסר סמכות עניינית.

...

אין בידי לקבל את טענת השיהוי בכל הנוגע לבקשה לסילוק התביעה על הסף.

בנסיבות אלו הנני מורה על העברת הדיון ברכיבי התביעה האמורים לבית המשפט המוסמך הוא בית משפט השלום בפתח-תקווה.

סוף דבר: רכיבי התביעה שיידונו בפני ביה"ד ושלא התיישנו הינם: שכר חודש דצמבר 2010 (סעיף 23.11 לכתב התביעה); הפרשות לביטוח מנהלים עבור חודש דצמבר 2010 (סעיף 26 לכתב התביעה) והחזר הוצאות אחזקת אתר אינטרנט לחודש 12/10 (סעיף 28 לכתב התביעה).

לאחר פיטוריו הגיש המשיב תביעה נגד המבקשות בסכום כולל של 8,082,747 ₪ ("מטעמי אגרה"), בגין פצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת, בונוס, פיצויים בגין פיטורים שלא כדין ופצוי בגין פגיעה במוניטין ובשם הטוב.

בנסיבות אלה, "לא ניתן בשלב מקדמי זה להקדים ולקבוע שאין ולא יכול להיות משקל לראיות שיוצגו ולמסכת העובדתית שתוכח בכל הנוגע לסוגיית שלילת פצויי הפיטורים ושלילת תמורת ההודעה המוקדמת". אף באשר לבקשת החברות הקשורות לסילוק התביעה נגדן על הסף סבר בית הדין האיזורי - לנוכח טענות המשיב כי בזימון לשימוע צוין שהמבקשת 4 שוקלת את המשך העסקתו ומנהלת משאבי האנוש של המשיבה 3 נטלה בו חלק, כאשר הדיווחים לדיסני בוצעו על ידי המשיבה 2 - כי "גם במחלוקת זו כרוכות טענות עובדתיות רבות הדורשות בחינה ובדיקה ראייתית טרם ההחלטה במחלוקת לגופה". בבקשת רשות העירעור חוזרות המבקשות על טענותיהן.

...

דיון והכרעה לאחר בחינת ההחלטה ובקשת רשות הערעור על נספחיה, הגעתי לכלל מסקנה לפיה יש לדחות את הבקשה אף ללא קבלת תגובת המשיב.

ככל שתוכחנה טענות המבקשות, שמורות להן טענותיהן הן לעניין דחיית התביעה והן לעניין הוצאות המשפט בהינתן סכום התביעה, אך הסדר הנכון, שלא שוכנעתי כי אין בו צורך לנוכח גרסת המשיב בכתב התביעה, הוא הוכחת הטענות בטרם ייפסק הדין.

סוף דבר – הבקשה לרשות ערעור נדחית.

כתב התביעה והפרסום הרלוואנטי לפניי בקשה לסילוק על הסף של תביעה על סך של 300,000 ₪ אשר הוגשה על ידי המשיבה כנגד המבקשת, משטרת ישראל (להלן: "הבקשה", "התביעה" ו"המישטרה" בהתאמה).

עסקינן בתביעה המוגשת מכוח חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה- 1965 (להלן: "חוק איסור לשון הרע"), לפצוי בגין פגיעה בשמה הטוב של המשיבה, פגיעה שנגרמה כתוצאה מהקפאת חשבונה של המשיבה על ידי המישטרה.

...

האם פעולת משטרת ישראל להקפאת חשבון הבנק של התובעת, גבאי סוכנות לביטוח (2003) בע"מ (להלן: "המשיבה" או "התובעת") מכוח צו בית המשפט, אשר הוצא לבקשת המשטרה במסגרת חקירה פלילית, יכולה להוות עילה לתביעת לשון הרע? או שמא עומדות לפעולה זו ההגנות הקבועות במסגרת סעיפים 13(5) ו- 13(9) לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה- 1965, ובהתאם דין התביעה להיות מסולקת על הסף? זוהי השאלה שלפניי.

בית המשפט השלום בראשון לציון נעתר לבקשה והוציא צו לפי סעיפים 32, 34 ו- 43 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], תשכ"ט- 1969 ומכוח הוראות סעיף 26 לחוק איסור הלבנת הון, תש"ס- 2000.

אולם בנסיבות ענייננו, ונוכח הוראה סעיף 13(9) לחוק איסור לשון הרע, אין מנוס מסילוק התביעה על הסף.

לסיכום לאור כל האמור לעיל ונוכח ההגנה הקבועה בסעיפים 13(5) ו-13(9) לחוק איסור לשון הרע, אני מוצאת כי דין הבקשה להתקבל, וכי דין התביעה להיות מסולקת על הסף.

לפניי בקשה לסילוק על הסף של תביעת לשון הרע שהגישו המשיבים.

בשל דברים אלו, שלטענת המשיבים הם חסרי שחר ואין בהם שמץ של אמת, הגישו המשיבים תביעה זו, מכוח חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה – 1965 (להלן: חוק איסור לשון הרע, או: החוק), במסגרתה עתרו לפצוי ללא הוכחת נזק בגין הפגיעה בשמם הטוב.

זאת ועוד, כמדיניות שיפוטיות, מן הראוי לסלק תביעות מעין אלו על הסף, שכן לא אחת, עצם נהולו של ההליך עלול לחתור תחת תכליות ההגנות המוחלטות הקבועות בסעיף ולפגוע באינטרסים עליהם הן נועדו להגן (ראו, למשל, עא (ת"א) 1348/07 פלוני נ' אלמוני (31.8.2008), שם נפסק כי "דרך כלל לא על נקלה יסלק בית המשפט תביעה על הסף. אולם, דומה כי לאור מטרת החוק והקביעה בדבר הפירסום המותר, המחוקק ביקש למנוע דיון לגופם של דברים. לכן מעת שהנסיבות עולות באופן ברור מההליך המשפטי עצמו, היה מקום לסילוק התביעה על הסף"; והשוו: תא (מר') 20258-01-12 **** הרפז נ' מרחב (מ.נ.פ) בע"מ (27.4.2012); עא (ת"א) 76468-01-19 משה נדובש נ' עורך דין נדב עשהאל (27.1.2020)).

...

עם זאת, במקרים בהם ברור מראש כי גם אם יוכיחו התובעים את כל העובדות המפורטות בתביעתם, לא יוכלו לזכות בסעד המבוקש, הרי שאין מנוס מסילוק התביעה על הסף ואין תוחלת בבירורה לגופה.

העולה מן המקובץ, כי דין הבקשה להתקבל, ודין התביעה לסילוק על הסף.

המסקנה היא כי דין התביעה להידחות על הסף וכך אני מורה.

לפניי בקשת הנתבע לסילוק על הסף של תביעת לשון הרע.

בשל פרסומים אלו, אשר לטענת התובע כוללים אמירות שקריות ומכוערות ומהוים הוצאת דיבה חמורה, הגיש התובע תביעה זו מכוח חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה – 1965 (להלן: חוק איסור לשון הרע, או: החוק), במסגרתה תבע פיצוי בגין הפגיעה בשמו הטוב.

...

מטעם זה, אף אין בידי לקבל את טענת הנתבע, כי יש להכיר בחסינות על התבטאויות בדיון בפני ועדת ההקצאות גם בהיותן חלק מן החובה למיצוי הליכים בפני הגוף המנהלי, המהווה תנאי הכרחי שיש למלאו בטרם הפנייה אל בית המשפט, ולפיכך יש לראותן כחלק מן ההליך השיפוטי.

סיכום הנה כי כן, אני סבורה כי אין מקום למסקנה שהפרסומים מושא כתב התביעה חוסים תחת הגנת סעיף 13(5) לחוק ומשכך הם חסינים מפני תביעה.

סוף דבר – הבקשה לסילוק התביעה על הסף נדחית.