לפניי בקשה לסילוק על הסף של התובענה, מחמת חוסר סמכות עניינית וטענות נוספות.
המדינה הגישה ביום 9.7.2018 בקשה לסילוק על הסף של המרצת הפתיחה, וזאת מהטעמים הבאים: חוסר סמכות עניינית; אי מיצוי הליכים; העידר התאמה למסלול של המרצת פתיחה; העידר יריבות וחוסר עילה; אי תשלום אגרה שעה שמדובר למעשה בתביעה כספית המוסווית כתביעה לסעד הצהרתי; והיעדר הצדקה לבקשת סעדים הצהרתיים שעה שניתן לעתור לסעדים אופראטיביים.
...
שנית, כפי שציינתי לעיל, בכל הנוגע למסלול ה"מנהלי" מתעוררת בענייננו שאלה האם יש סמכות לבית המשפט לעניינים מנהליים או שאין מנוס מהגשת עתירה לבג"ץ. איני סבור כי יש מקום שאכריע בשאלה זו, במיוחד שעה שלא נשמעו טענות בעניין זה.
שלישית, והוא עיקר, האופן בו מנוסחת המרצת הפתיחה, ובעיקר סעיף הסעדים, אינו מאפשר קביעה מי הערכאה המוסמכת לדון בה. כפי שצוין לעיל, בית המשפט לעניינים מנהליים נמנע מהעברת הדיון לפי סעיף 79 לחוק בתי המשפט, מן הטעם שהסעדים כפי שנוסחו בעתירה המנהלית אינם מאפשרים קביעה למי נתונה סמכות עניינית לדון בהליך.
סבורני, כי על המבקש להימלך בדעתו (ורצוי מאוד שייטול ייעוץ משפטי), להחליט מהו המסלול המשפטי בו הוא מעוניין לצעוד ולפעול בהתאם.
כך או אחרת, משמדובר בסוגיה של סמכות עניינית, גם אם אניח כי נפל פגם בדרך התנהלותם של המשיבים, אין בכך כדי להכשיר דיון בסעד שאינו נמצא בסמכותו של בית משפט זה.
לאור כל האמור, המרצת הפתיחה נמחקת בזאת על הסף, ללא צו להוצאות.