ענייננו בבקשה לסילוק על הסף מחמת חוסר סמכות עניינית של.
רקע עובדתי:
בכתב התביעה נטען כי התובעות החליטו בשנת 2010 להעתיק את מקום עסקיהן ולהקים מפעלים אצל נתבעת מס' 4 – פארק תעשיות צבאים בע"מ, שהנו איזור תעשייה הממוקם בשטח משותף של נתבעות מס' 2-3.
הנתבעות עוד טענו כי יתכן מאוד, כי התובעות בחרו להגיש את התביעה לבית-משפט דנא, מאחר והן מודעות לכך שתביעתן מוגשת בשיהוי ניכר של למעלה משנתיים, דבר אשר היה מביא לדחיית עתירתן לפי תקנות 3 ו-4 לתקנות בתי משפט לענינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א.
נתבעת מס' 3, גם היא העלתה טענות מקדמיות של חוסר סמכות עניינית ושיהוי, כאשר לדבריה במסגרת תביעה דנן, מבקשות התובעות מבית-המשפט, מכוח ההבטחה שניתנה להלן לכאורה, להורות על ביטול דרישות התשלום ו/או הליכי הגבייה כנגד התובעות בגין חיובי ארנונה בשיעור 100%, וליתן סעד הצהרתי, לפיו התובעות זכאיות להנחת ארנונה בשיעור 50% בגין שטחי מפעליהן ב"פארק צבאים" עד לשנת 2016 (כולל).
...
הואיל והגעתי למסקנה שיש להורות על סילוק התביעה על הסף בהעדר סמכות עניינית, אינני נדרשת ליתר הטענות שבבקשות.
לסיכום, אני מורה על סילוק התביעה על הסף, מפאת היעדר סמכות עניינית.
התובעות ישלמו הוצאות ומשפט ושכ"ט עו"ד לנתבעת 1, לנתבעים 2 ו-4, ולנתבעת 3, בסכום כולל של 2,000 ₪ כל אחת.