מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשה לסילוק על הסף בתביעת שיבוב נגד מוסך

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2020 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בית משפט השלום בתל אביב - יפו תא"מ 33046-08-20 מנורה מבטחים ביטוח בע"מ נ' מוסכי ניסים ארביב בע"מ מספר בקשה: 2 לפני כבוד השופט נמרוד אשכול התובעת: מנורה מבטחים ביטוח בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד אמיתי סביון הנתבע: מוסכי ניסים ארביב בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד דוד צמח ו/או מיכאל שמפל פסק דין
בפני בקשה לסילוק על הסף, תביעת שבוב על סך 55,733 ש"ח שהוגשה על ידי התובעת כנגד הנתבעת בתיק דנא.
...
ביום 14.10.2020 הגישה התובעת תגובה לבקשה, וטענה כי דין הבקשה להידחות מכיוון שהתובעת לא ויתרה על טענותיה אל מול הנתבע מכיוון שבתביעה הקודמת לא הייתה "יריבות ישירה" ביניהם (ראה סעיף 2 לתגובה מטעם התובעת).
במסגרת ההסכמה שקיבלה תוקף של פסק דין צוין: "לאחר ששמענו את המלצתו של בימ"ש אנו מתכבדים להודיע שהגענו להסכמה לפיה, לפנים משורת הדין, לסילוק מלא וסופי של טענות הצדדים האחד כנגד משנהו" (ההדגשה אינה במקור).
ההסכמה שלעיל ניתנה לסילוק מלא וסופי של טענות הצדדים, היא מהווה השתק ומעשה בית דין, ולא ניתן לחזור מהצהרה זו. בכך ההסכמה הנ"ל מגשימה את עיקרון סופיות הדיון ודוקטרינת "מעשה בית דין". לאור האמור לעיל, אני דוחה התביעה על הסף מחמת "מעשה בית דין". התובעת תשלם לנתבע הוצאות משפט בסך 1,500 ₪ בגין הבקשה והתגובות הנלווית לה וזאת אף בהתחשב בכך שהתביעה נגדעת באיבה וטרם התנהלו דיונים בתיק.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ברקע לתביעה דנן הוגשו שתי תביעות קודמות: ת.א. 54656-07-12 - תביעת שבוב שהגישה התובעת דכאן כנגד טייב והראל ביטוח לפצוי בגין דמי הנזק שניגרם לרכבו של חוני.
בהמשך לבקשת הראל ביטוח לסילוק ההודעה כנגדה על הסף – ביום 30.3.20 נדחתה ההודעה לצד השלישי בפסק דין מנומק.
מר לוי אמנם זומן ולא התייצב אך לא התבקש כנגדו צו הבאה, והתירוץ שסיפק לכך מר חוני בסיכומיו הוא כי "לאחר שהבין העד כי חלה היתיישנות על תביעתו לתשלום ניזקו, הוא סרב בכל תוקף לדבר עם המוסר מטעם הנתבע 3 ולא התייצב לדיון." תרוץ זה איננו ברור.
ואולם הם מצויים בתיק כראיה לכך שהם קיימים ודי בכך לענייננו על מנת להוכיח שרכב ה BMW של חוני מושא התאונה דנן עבר במוסך התאומים שאחיו של חוני בעליו וזאת הן לאחר התאונה הקודמת והן לאחר התאונה מושא תביעה זו באופן שלכל הפחות מקים הנחה סבירה כי חוני או אחיו צריכים היו לדעת על התאונה הקודמת ועל מצבו של הרכב לפני התאונה הנטענת, בשים לב לכך שעסקינן ברכב בשווי של מאות אלפי שקלים.
...
בכתב התביעה טענה התובעת, כי התאונה נגרמה מנכס שלטייב הייתה שליטה עליו ואירוע התאונה מתיישב יותר עם המסקנה שטייב התרשל מאשר עם מסקנה אחרת ולנוכח כלל "הדבר מדבר בעד עצמו" נטל הראיה להוכיח היעדר רשלנות רובץ עליו ועל מבטחתו.
כאשר מצרפים את המחדלים לעיל לעדויותיהם של חוני ושל טייב בהליך זה ובהיעדר כל עדות של עד אחר כלשהו ביחס לתאונה או בהיעדר כל ראיה אובייקטיבית לעניין זה – כל אלו מובילים אל המסקנה שהתאונה לא התרחשה כנטען.
בעניין זה אין בעובדה שהתובעת החליטה לשלם את תגמולי הביטוח מלכתחילה כדי לשנות מסקנה זו. מטעם התובעת העיד מר ארקדי בנד, מנהל מחלקת השיבוב אצל התובעת אשר גם הגיש תצהיר מטעמה.
בסכום ההוצאות ושכ"ט עוה"ד שנפסק לקחתי בחשבון את מספר הדיונים שהתקיימו בתביעה; את העובדה כי ישיבת הוכחות אחת נאלצה להידחות בבוקר הישיבה מחמת אי התייצבותו של הנתבע 3; את התרשמותי השלילית מאוד מהנתבע 3; את המשמעות המשפטית, החברתית והמוסרית שבהצגת מצג כוזב בכלל ולמבטחת בפרט, ואת מורת הרוח והסלידה שעל בתי המשפט לגלות ביחס להתנהלות שכזו.
התביעה כנגד הנתבע 1 נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2020 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

על פי כתבי טענות הצדדים, אין מחלוקת לגבי האחריות לקרת התאונה, אלא המחלוקת היא לגבי עילת התביעה של התובעת לתבוע שבוב שעה שמבוטחה הגיע להסכם עם הנתבעת כי זו תשלם לו פיצוי מוסכם כנגד סילוק טענותיו נגדה, ולגבי הקף הנזק הנטען שניגרם לרכב התובעים.
אף אם נגרמו לנתבעת הוצאות בגין הגשת בקשה לסילוק התביעה בשל חוסר סמכות מקומית הרי שהדבר לא היה מתחייב שכן בדין ודברים עם ב"כ התובעים הדבר יכול היה להיפתר, וחבל שב"כ הנתבעת לא פעל במישור זה. אשר לבקשה לתיקון כתב התביעה הרי שאני מקבל את הבקשה לתיקון כתב התביעה תוך שאני קובע כי התביעה של התובע 2 כנגד הנתבעת תדחה.
משכך, ומאחר שלא ברור אלו הוצאות או הפסדים נגרמו לנתבעת בגין צרופו של התובע 2 לכתב התביעה (הרי שההתייחסות לכך מצד הנתבעת הייתה בכתב ההגנה וזה ממילא היה אמור להיות מוגש בקשר עם תביעתה של התובעת 1), הרי שאין מקום לחייב את התובעת 1 בהוצאות בגין כך. אשר לבקשה לסילוק התביעה על הסף מאחר שהוגשה ללא תצהיר, הרי שאני דוחה את הבקשה.
מאחר וישנה גם מחלוקת לגבי הקף הנזק הנטען שניגרם לרכב התובעים, על התובעת 1 יהיה לצרף חשבוניות תיקון רכב התובעים או קבלות תשלום לנותני שירות (מוסך ושמאי) המעידות על תשלום בפועל, שכן אלו לא צורפו לכתב התביעה.
...
אשר לבקשתה של הנתבעת לתיקון הפרוטוקול הרי שלאחר שב"כ התובעים השאיר את העניין לשיקול דעת בית המשפט, ולאחר שבחנתי את התיקונים המבוקשים ומצאתי אותם כנכונים הרי שאני נעתר לבקשה לתיקון הפרוטוקול כאמור בבקשת הנתבעת מיום 17.07.2020.
לסיכום לבסוף, איני יכול שלא להביע את מורת רוחי מהימשכות ההליכים יתר על המידה, במיוחד כאשר מדובר בתביעה העומדת על סך של 7,899 ₪ (לאחר תיקון כתב התביעה).
אני קובע את התיק לשמיעת עדים ליום 09.11.20 בשעה 09:00 .

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2019 בשלום נצרת נפסק כדקלמן:

דיון והכרעה: אקדים אחרית לראשית, וכבר כעת אבהיר כי לאחר ששקלתי בדבר, ובחנתי את מכלול הראיות והטענות שהובאו לפניי, מסקנתי בסופו של יום תהא קבלת הבקשה לסילוק על הסף ודחיית התביעה.
הפוליסה (הג'קט) לא צורפה על ידי התובעת והדבר אומר דרשני, שכן, עיון בתנאי הפולסיה (הג'קט) מעלה כי, הפוליסה אינה מכסה נזק שניגרם תוך כדי תיקון המשאית בתוך המוסך ומכאן שאם שילמה התובעת למבוטח שלה תשלום כלשהוא הרי הוא אינו בהתאם לתנאי הפוליסה, ולכן, לא קמה כל עילה מכוח עקרון התיחלוף הקבוע בסעיף 62 הנ"ל, ויש לדחות את התביעה נגדה על הסף.
...
התובעת אשר הנטל להוכיח כי תשלומיה למבוטחה לא נעשה "בהתנדבות" מוטל עליה (אליאס, 1172) לא הציגה לפני בית המשפט תשתית ראייתית המלמדת על קיום חובתה ומהם שיקוליה בקבלת תביעת המבוטח, למעט הטענה בדבר פרשנות סעיף ההרחבה, שכאמור אינה מקובלת עלי.
לאור המקובץ לעיל, הגעתי למסקנה כי יש לקבל את הבקשה לסילוק על הסף ולהורות על דחיית התביעה.
התוצאה: אני מורה על דחיית התביעה על הסף.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2013 בשלום כפר סבא נפסק כדקלמן:

התובעת ( להלן-"כלל") הגישה תביעת שבוב כנגד שוכר הבית והאחרון הגיש תביעה שכנגד כנגדה וכן כנגד יורשי גב' הרמתי ,שהשכירה לו את הבית טרם רכישתו על ידו בגין נזקיו והודעה לצד ג' כנגד האחרונים לשיפוי בגין תביעת כלל.
בפסק הדין שניתן במסגרת רע"א 8752/06, לגונה לינן בע"מ נ' מוסך כחול לבן בע"מ (26.4.07) ביאר בית המשפט העליון כלל זה ובפרט את התנאים 2-3 לעיל: "...לגבי תנאי השליטה, קבעה הפסיקה כי "לתנאי זה מטרה כפולה; הראשונה - זהוי האחראי לתאונה... או אם תרצו, יש בתנאי זה כדי ליחד את המסקנה ההסתברותית הכללית למקרה המיוחד של התובע - ובכך להתיר לו את ההסתמכות על אותה היסתברות, ובלשונם של המלומדים פורת ושטיין - לעשות 'אינדיווידואליזציה' של הכלל... והשניה - עדות על כך שהסיבה להתרחשותה של התאונה נתונה בידיעתו המיוחדת של הנתבע, או כי מכל מקום היה לו יתרון בכל הקשור לברור סיבת התאונה והוכחתה במשפט"..
יודגש, כי הנתבע העלה טענתו המשפטית לעצם זכותה של כלל לחזור אליו בתביעת שבוב כבר בראשית ההליך .במסגרת החלטת כב' הרשמת יפעתי (כתוארה אז) בבקשה לסילוק על הסף שהגיש הנתבע בטענה כי אין לתובעת זכות תיחלוף משנשללה בהסכם השכירות, נקבע כי מענה לשאלה זו יינתן רק עם פרשנות הסכם השכירות ולצורך כך יש לערוך בירור עובדתי תחילה ואין מקום להורות על סילוק התביעה על הסף טרם שמיעת ראיות.
...
התביעה שכנגד נדחית.
ההודעות לצד ג' נדחות.
הנתבע ישלם לתובעת שכ"ט עו"ד בסך כולל של 30,000 ₪ ולצדדי ג' האחרים שכ"ט עו"ד בסך כולל של 10,000 ₪ .
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו