ברקע לתביעה דנן הוגשו שתי תביעות קודמות: ת.א. 54656-07-12 - תביעת שבוב שהגישה התובעת דכאן כנגד טייב והראל ביטוח לפצוי בגין דמי הנזק שניגרם לרכבו של חוני.
בהמשך לבקשת הראל ביטוח לסילוק ההודעה כנגדה על הסף – ביום 30.3.20 נדחתה ההודעה לצד השלישי בפסק דין מנומק.
מר לוי אמנם זומן ולא התייצב אך לא התבקש כנגדו צו הבאה, והתירוץ שסיפק לכך מר חוני בסיכומיו הוא כי "לאחר שהבין העד כי חלה היתיישנות על תביעתו לתשלום ניזקו, הוא סרב בכל תוקף לדבר עם המוסר מטעם הנתבע 3 ולא התייצב לדיון." תרוץ זה איננו ברור.
ואולם הם מצויים בתיק כראיה לכך שהם קיימים ודי בכך לענייננו על מנת להוכיח שרכב ה BMW של חוני מושא התאונה דנן עבר במוסך התאומים שאחיו של חוני בעליו וזאת הן לאחר התאונה הקודמת והן לאחר התאונה מושא תביעה זו באופן שלכל הפחות מקים הנחה סבירה כי חוני או אחיו צריכים היו לדעת על התאונה הקודמת ועל מצבו של הרכב לפני התאונה הנטענת, בשים לב לכך שעסקינן ברכב בשווי של מאות אלפי שקלים.
...
בכתב התביעה טענה התובעת, כי התאונה נגרמה מנכס שלטייב הייתה שליטה עליו ואירוע התאונה מתיישב יותר עם המסקנה שטייב התרשל מאשר עם מסקנה אחרת ולנוכח כלל "הדבר מדבר בעד עצמו" נטל הראיה להוכיח היעדר רשלנות רובץ עליו ועל מבטחתו.
כאשר מצרפים את המחדלים לעיל לעדויותיהם של חוני ושל טייב בהליך זה ובהיעדר כל עדות של עד אחר כלשהו ביחס לתאונה או בהיעדר כל ראיה אובייקטיבית לעניין זה – כל אלו מובילים אל המסקנה שהתאונה לא התרחשה כנטען.
בעניין זה אין בעובדה שהתובעת החליטה לשלם את תגמולי הביטוח מלכתחילה כדי לשנות מסקנה זו.
מטעם התובעת העיד מר ארקדי בנד, מנהל מחלקת השיבוב אצל התובעת אשר גם הגיש תצהיר מטעמה.
בסכום ההוצאות ושכ"ט עוה"ד שנפסק לקחתי בחשבון את מספר הדיונים שהתקיימו בתביעה; את העובדה כי ישיבת הוכחות אחת נאלצה להידחות בבוקר הישיבה מחמת אי התייצבותו של הנתבע 3; את התרשמותי השלילית מאוד מהנתבע 3; את המשמעות המשפטית, החברתית והמוסרית שבהצגת מצג כוזב בכלל ולמבטחת בפרט, ואת מורת הרוח והסלידה שעל בתי המשפט לגלות ביחס להתנהלות שכזו.
התביעה כנגד הנתבע 1 נדחית.
