בקשה לסילוק הודעה לצד שלישי על הסף בשל חוסר עילה

מחיקת תביעה על הסף מחמת העידר עילה תתאפשר מקום בו גם לו יוכחו העובדות שבכתב התביעה, לא יהא התובע זכאי לסעד המבוקש.

גם בהקשר זה, ובדומה לתשתית העובדתית התומכת (או ליתר דיוק: אינה תומכת) בכתב התביעה, מצאתי כי הודעת צד ג' מנוסחת באופן כוללני ופשטני מדי, ואין בה כל ביסוס, בין בהיבט העובדתי ובין בהיבט המשפטי, המקים עילת תביעה של התאגיד (החברה הכלכלית) נגד נושאי משרה בו. לא פורט באיזה אופן, בין בהיבט העובדתי ובין בהיבט המשפטי, אחראים צדדי ג', באופן ישיר, למעשים ו/או לפעולות של החברה הכלכלית, באיזה אופן הופרו חובותיהם, מדוע על צדדים אלה מוטלת אחריות אישית לאי קבלת היתר הבנייה ולהפסקת הפרויקט, איזה תפקיד מילאו בהקשר הספציפי של הפרויקט דנא, מדוע קיימת עילת תביעה אישית של החברה הכלכלית כלפיהם, באילו עילות משפטיות הם נתבעים במסגרת הודעת צד ג', וכיוצא באלה פרטים וטענות שמצאתי כי היו חסרים גם בתביעה העיקרית.

בנסיבות אלה, העובדה כי החברה הכלכלית פירטה עובדות וטענות נוספות במסגרת תשובתה לבקשה לסילוק הודעת צד ג' על הסף, אינה מעלה ואינה מורידה מבחינתנו, ומשלא בא זכרן של הטענות בהודעת צד ג' עצמה, יש לבחון קיומה של עילת תביעה אישית נגד נושאי המשרה על יסוד הנטען בהודעת צד ג', ובה בלבד.

...

לדידי, בנסיבות המקרה שלפנינו, אין מנוס אלא להורות על סילוק התובענה על הסף נגד נתבעים 6, 7 ו- 9 על הסף, נוכח העובדה שכתב התביעה, בנוסחו הנוכחי, מבקש להעלות נגדם טענות בעלמא, ללא פירוט ממוקד של המעשים ו/או המחדלים הנטענים כלפיהם, ובאופן שאינו מאפשר לאמקו ים לבסס את זכותה להיפרע מהם, באופן אישי.

לא אוכל להיעתר לבקשה זו. מלכתחילה היה על התובעת לכלול את מלוא העובדות המקימות עילת תביעה נגד נתבעים אלה במסגרת התביעה, ולא להמתין עד להשלמת ההליכים המקדמיים, כדי "להקים" באמצעותם את עילת התובענה, זאת בדגש לכך שעסקינן בתובענה שהוגשה עוד ביום 31.3.19.

על יסוד האמור לעיל, אני נעתר לבקשה מס' 17 ומורה כי התביעה נגד נתבעים 6, 7 ו- 9 תימחק במסגרת פסק דין חלקי שיינתן במקביל להחלטה זו. אני מחייב את אמקו ים לשלם לכל אחד מהנתבעים 6, 7 ו- 9 סך כולל של 2,000 ₪ בגין הוצאות בקשה זו (היינו: סכום הוצאות כולל של 6,000 ₪).

בנסיבות אלה, אני קובע כי לא עלה בידי החברה הכלכלית להראות במסגרת הודעת צד ג' שהוגשה ביחס לתומר חדד ועו"ד יצחק מירון, עובדות המבססות עילת תביעה אישית נגד צדדי ג' אלה, ומשכך, אני נעתר לבקשות מס' 29 ו- 30 ומורה כי הודעת צד ג' נגד צדדים שלישיים אלה אלה תימחק במסגרת פסק דין שיינתן במקביל להחלטה זו. אני מחייב את החברה הכלכלית לשלם לכל אחד מצדדים שלישיים אלה (תומר חדד ועו"ד יצחק מירון) סך כולל של 2,000 ₪ בגין הוצאות בקשה זו (היינו: סכום הוצאות כולל של 4,000 ₪).

הבקשות לדחות את התביעה וההודעה לצד ג' על הסף: הנתבע הגיש בקשה לסילוק על הסף בטענה שיש מעשה בית דין, כי התביעה היתיישנה, יש לדחות את טענת התובע לעניין היתיישנות שלא מדעת, שהוי, התביעה אינה מגלה עילת תביעה נגד הנתבע, חוסר תום לב בהגשת התביעה, וכי מדובר בזוטי דברים.

העידר עילת תביעה נגד הנתבע: טוען הנתבע שיש לסלק את התביעה על הסף כנגדו עקב חוסר עילה.

...

סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, אני נעתר לבקשת הנתבע, ומורה על סילוק התביעה על הסף שהגיש התובע נגד הנתבע, וכתוצאה מכך, על סילוק על הסף של ההודעה לצד ג' שהגיש הנתבע נגד הצדדים השלישיים.

התובע ישלם לנתבע כדלקמן: 1) את הוצאות המשפט בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן ההחלטה ועד ליום התשלום בפועל; 2) שכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן ההחלטה ועד ליום התשלום בפועל.

כן ישלם התובע לכל אחד מהצדדים השלישיים, כדלקמן: 1) את הוצאות המשפט בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן ההחלטה ועד ליום התשלום בפועל; 2) שכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן ההחלטה ועד ליום התשלום בפועל.

תמצית טענות הצדדים בבקשה לטענת המבקשים: יש לסלק את התביעה על הסף מחמת היתיישנות, מעשה בית דין והעדר עילה ויריבות.

נטען כי בהודעה לצד ג' לא פורט דבר אודות ריקונה של נאש והפיכתה לחדלת פרעון וכי טענות נתבעים 4-6 לדחיית הודעת צד ג' הייתה כי יש לדחות נגדם את התביעה על הסף מחמת העדר עילה וחוסר פירוט מינימאלי ודחיית ההודעה לצד ג' בטענה להרמת מסך לא הוכרעה לגופה.

...

בגדרי ערעור על פסה"ד המשלים (ע"א 3179/19) נדחה ערעורה של נאש, וההליך הוחזר בשנית לבימ"ש מחוזי, לקביעת שיעור הוצאות הפיתוח, וכן הורה לתובעת להגיש חשבון הוצאות עדכני וככל שנאש תחלוק על חשבון זה, ימנה בית משפט מחוזי מומחה לגובה ההוצאות.

לטענת המשיבה: יש לדחות את הבקשה תוך חיוב הנתבעים בהוצאות.

מעיון בפסקי הדין שניתנו בהליכים שקויימו בין הצדדים, פסה"ד בערעור ובכתבי הטענות שלפני שוכנעתי כי אין המדובר במקרה של השתק שיפוטי המונע הגשת התביעה נגד הנתבעים – נהפוך- הוא – אני מקבלת את עמדת התובעת.

לאור המפורט לעיל, אני קובעת כי המקרה דנן, אינו המקרה החריג והקיצוני, בו ברור וגלוי על פני הדברים שאין בידי התובעת כל סיכוי להוכיח את תביעתה ולקבל הסעד המבוקש ועמדתי היא כי יש לבחון את הנסיבות העובדתיות הנטענות על ידי שני הצדדים.

לפיכך, בשלב זה של ההליך, אני דוחה את הבקשה לסילוק התביעה על הסף מחמת התיישנות, השתק עילה ומעשה בית דין והיעדר יריבות.

בכתב ההגנה שהגיש, טען צד ג' בין היתר, כי יש לסלק את ההודעה על הסף בשל "חוסר יריבות/העדר עילה", שכן לטענתו הוא לא העסיק את התובע, אשר הועסק על ידי קבלן כח אדם שנתן שירות לצד ג'.

הנתבע מצדו, בתגובה קצרה שהגיש, היתנגד לבקשה לסילוק על הסף של ההודעה לצד ג', בנימוק לפיו "לא מדובר בתיק נזיקין והסמכות לידון בהודעה היא לבית הדין לעבודה באופן בלעדי בהתאם לסעיפים אליהן (כך במקור, ע.ר.) הנתבע בהודעת צד ג'". במסגרת תשובתו לתגובת הנתבע, טען צד ג' כי אין ראיות או עדויות התומכות בטענה לפיה התובע הועסק על ידי צד ג', וחזר על טענתו לפיה הנתבע לא הצביע המקור החוקי לניהול ההליך נגד צד ג' בבית הדין לעבודה.

...

סוף דבר בנסיבות המתוארות לעיל, בקשת צד ג' לסילוק הודעת צד ג' נדחית.

גם אם בסופו של יום יוחלט להשית הוצאות על התובע, הרי שלאור האמור בסעיף 13 לעיל, לא מצאנו כי יש מקום לחייבו בהפקדת ערובה.

חרף התוצאה אליה הגענו, החלטנו לדחות את ההחלטה בדבר ההוצאות לסיום ההליך, אשר במסגרתה יובאו בחשבון גם תוצאות ההליך.

נושא ההודעה לצד שלישי נדון בין השאר בדיון מקדמי שהתקיים לפני המפקחת ובמסגרתו הוסכם כי ייראו בטענותיהם של הצדדים השלישיים משום בקשה לסילוק ההודעה על הסף, מחמת חוסר סמכותה של המפקחת לידון בה. תמצית טענותיהן של המשיבות 2 ו-3 הייתה כי כתב ההיתחייבות שעליו סומכת הערייה את טענותיה, לא כלל התחייבות של הצדדים השלישיים לשלם את דמי ועד הבית במקום הערייה, להבדיל מהסכמה לפטור את הערייה מתשלומם.

שכן ככלל, גם בית המשפט מוסמך לידון בהודעה לצד שלישי רק אם עילתה נתונה לסמכותו העניינית או לסמכותה של ערכאה שסמכותה העניינית מצומצמת יותר (כך למשל נקבע, כי בית המשפט המחוזי מוסמך לידון בהודעה לצד שלישי אף אם הסכום הנתבע במסגרתה בא בגדרי סמכותו העניינית של בית משפט השלום: רע"א 4962/19 לוקי בניה ופיתוח בע"מ נ' דנקנר (19.11.2019)‏, כבוד השופטת י' וילנר (נדון בהרכב)).

...

לפיכך אין בטענה כי מי מהדירקטורים של הצדדים השלישיים הוא חבר בנציגות, כדי להוביל למסקנה כי לעירייה עילת תביעה כלפי הצדדים השלישיים בשל תביעת הנציגות נגד העירייה.

העירייה הוסיפה, כי אף מבחן הסעד מוביל למסקנה שנושא ההודעה לצד שלישי נתון לסמכותו העניינית של המפקח.

אולם מעת שהתקיים דיון מקדמי לפני המפקחת, שבמסגרתו נדונה הבקשה לסילוק ההודעה לצד שלישי על הסף (ראו פסקה 4 בהחלטת המפקחת), לא ראיתי צורך להידרש אל טענה זו. דיון והכרעה לאחר שבחנתי את טענותיה של המערערת (העירייה) ואת החלטתה של המפקחת, מצאתי כי לא נפלה טעות בהחלטתה ולפיכך יש לדחות את הערעור ללא צורף בתשובת המשיבות (על-פי תקנה 138(א)(1) בתקנות.

מכל הטעמים האמורים, נמצא כי לא נפלה כל טעות בהחלטת המפקחת להורות על מחיקת ההודעה לצד שלישי שהגישה העירייה, ולפיכך הערעור נדחה.