בקשה לסגירת תיק מימוש משכנתאות

אלא שבטענתם זו מתעלמים המערערים משני היבטים חשובים בהוראותיו של סעיף 10 (א) (1) לחוק אשראי הוגן: סעיף 10 (א) (1) לחוק אשראי הוגן מגדיר רשימה סגורה של הליכים קונקריטיים שבהם יש לרשם ההוצאה לפועל סמכות לסרב לנקוט הליכים או לסרב לפתוח תיק הוצאה לפועל, והליך למימוש משכנתה אינו נימנה עם ההליכים המוגדרים באותה רשימה; סעיף 10 (א) (1) לחוק אשראי הוגן אינו חל על כל בקשה לבצוע פסק דין, אלא על בקשה לבצוע פסק דין שניתן בהיעדר הגנה.

...

ההליך שבעטיו נפתח תיק ההוצאה לפועל נגד המערערים – אינו נמנה עם ההליכים המנויים בסעיף 10 (א) (1), וכבר מטעם זה – יש לדחות את הערעור.

עוד אציין, כי בהחלטת בית משפט זה (כב' השופט הבכיר יחזקאל הראל) מיום 2.2.2020, אשר בו נדחתה בקשתם לעיכוב ההליכים עד הכרעה בערעור, יכלו המערערים למצוא רמז לכך שעליהם לבחון חלופות משפטיות אחרות לערעור, אך כעולה מסיכומי המשיב – הם בחרו שלא לעשות כן. כאמור, אין מקום לקבל את טענת המערערים, כאילו הליך למימוש משכנתה נכלל בסמכות הרשם לפי סעיף 10 (א) (1) לחוק אשראי הוגן, ומאחר שזו הטענה היחידה בערעורם – דין הערעור להידחות.

הערעור נדחה אפוא.

ערעור על החלטתה של כב' רשמת ההוצל"פ דיאנה פסו-ואגו מיום 25/1/18 בתיק הוצל"פ 20-17538-10-3 (להלן: "תיק המשכנתא") ולפיה נדחתה בקשת החייבים לסגירת התיק ונקבע כי ניתן להמשיך במימוש המשכנתא בשל חובות נוספים שיש למערער (להלן: "ההחלטה").

...

לטענת המערער מסקנה אחרת משמעה שהופכים משכנתא מוגבלת בסכום למשכנתא שאינה מוגבלת בסכום.

אשר להחלטות ביהמ"ש המחוזי נטען כי לא מדובר בפסקי דין שדנו בתיק גופו, אלא דובר על החלטות ביניים ביחס להחלטות שניתנו בעניין הפקדת ערבות או תשלום אגרה בהליך העיקרי, ולא ניתן להסיק מהן המסקנה המתבקשת ע"י המערער.

אני מקבלת את עמדת הבנק כי לא ניתן ללמוד מהחלטות ביהמ"ש המחוזי דבר ביחס למהות הצורך בבחינת גובה יתרת חוב ההלוואה וזאת משמדובר בהחלטות ביניים, שלא דנו בהליך לגופו של עניין ואף לא קבעו כל קביעה אופרטיבית לגופו של עניין.

סיכומם של דברים הערעור נדחה.

תיק ההוצל"פ ניפתח לצורך מימוש מישכון על נכס של החייב (עיזבון יצחק מיידר ז"ל) על ידי הזוכה – כלל חברה לביטוח בע"מ. המבקשת (להלן גם: "צד ג'") שאף היא בעלת מישכון ,לטענתה, היתנגדה בעבר למינוי המשיבים ככונסי נכסים לנכס.

ביום 27.10.19 מונו כונסי הנכסים לצורך מימוש משכנתא שנרשמה לטובת כלל לפני רישום המישכון לטובת המבקשת.

משהושלם תפקידם של כונסי הנכסים; ביום 24.9.21 הורה כב' רשם ההוצל"פ על ביטול מינויים של כונסי הנכסים ועל סגירת תיק ההוצל"פ. הודגש כי תביעה שהגישה המבקשת נגד עיזבון החייב, הנושה המובטחת - כלל ואח' נמחקה ביום 1.11.18 בה"פ 48568-03-18 תוך שניתנה לה האפשרות להעלות טענותיה בלישכת ההוצל"פ. כאשר מנהל עיזבון החייב וב"כ הנושה המובטחת ביקשו למנותם לכונסי נכסים ב- 7.8.19 הם יידעו את הרשם גם בדבר זכויות המבקשת, הערת האזהרה ודחיית המרצת הפתיחה.

...

לאחר עיון בטענות הצדדים הגעתי למסקנה ולפיה דין בקשת רשות הערעור להידחות מהנימוקים כדלקמן: א) עסקינן ברשות ערעור ב"גלגול שלישי" אשר ניתנת במשורה במקרים שבהם מתעוררת שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית החורגת מעניינם הקונקרטי של בעלי הדין או כאשר עלול להיגרם למבקש, אם תדחה בקשתו עיוות דין חמור, וראה לעניין זה: ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור בע"מ, פ"ד לו (3) 123; רע"א 252/15 פטרוטק בע"מ נ' רשות מקרקעי ישראל (18.1.15); רע"א 2071/18 עו"ד נתאי נ' הוד סעיף 3 להחלטת כב' השופטת וילנר (20.6.18).

ביקשתי תשובת המשיבים לבקשת רשות הערעור על מנת לוודא שאין זה המקרה שבו ההחלטה גורמת ל"עיוות דין" המצדיק הידרשות לטענות ונחה דעתי מתשובתם כי אין כך הדבר.

לסיכום: לאור האמור לעיל, נדחית בקשת רשות הערעור.

לאחר שהמוכרים הפסיקו לפרוע את החזרי ההלוואה לבנק, פתח הבנק בהליכי הוצאה לפועל למימוש המשכנתא.

בהחלטה שניתנה על ידי בית משפט השלום באילת בתום הדיון בבקשה לביטול פסק הדין נקבע כי- "לאור הסכמות הצדדים, אני מורה על מחיקת הבקשה וסגירת התיק שבפניי. רשמתי לפניי את הסכמות הצדדים, ושמורה להם הזכות להגיש בקשה לחדש את ההליכים, בכפוף לכל דין". בסעיף 12 בפסק הדין שניתן בתביעה השנייה, פירט כב' השופט ש' פרידלנדר כי בתביעה השנייה עתר העורר ל"סעד הצהרתי על ביטולו של הסכם מכר דירה", וכן ל"פיצוי התובע בגין הפרת ההסכם".

...

בית המשפט מצא בפרשת מ.ו. השקעות כי לא מדובר בביטול 'אוטנטי' של העסקה, על רקע המבחנים שנקבעו בפסיקה, לאחר שחלפו בין 7 ל- 8 שנים מאז בוצעו העסקאות; הביטול נעשה בין צדדים קרובים ולמעשה, בין אותם צדדים בכובעים שונים; הביטול נעשה לאחר שהעסקה הכתה שורש, והחברה נהגה בנכסים מנהג בעלים לאורך השנים.

במועד שביקש לבטל את העסקה, לא מצא בית המשפט להעניק לעורר את הסעד של ביטול ההסכם, הן לאור השיהוי הרב בבקשה לביטול ההסכם, הן בשל השינוי בנסיבות, שלא אפשר את ביטול העסקה, לאחר שהדירה נמכרה בהליכי ההוצאה לפועל לצדדי ג'.

סיכום מאחר שלא מדובר בענייננו בביטול עסקה במשמעות סעיף 102 בחוק מיסוי מקרקעין, דינו של הערר להידחות.

בבקשה למימוש השיעבוד (מסוג משכנתא) נטען על ידי הבנק כי בשל מעמדו המשפטי כזוכה בתיק ההוצל"פ הנו רשאי להעמיד לפרעון מידי את כל יתרות ההלוואות הבלתי מסולקות בסך של 948,357 ₪, בעוד שהמשכנתא שנרשמה הוגבלה לסכום של 1,675,000 ₪.

בתאריך 25.1.2018 דחתה רשמת ההוצאה לפועל בפתח-תקוה (כב' הרשמת דיאנה פאסו-ואגו) את בקשת החייב ורעייתו לסגירת תיק ההוצאה לפועל, בהסתמך על ההחלטה מיום 13.12.2017 שבה נקבע כי לבנק/הזוכה קמה זכות לפעול למימוש השיעבוד.

...

למסקנה כאמור שני טעמים: האחד, סדרי הזקיפה המפורטים בהסכם ההלוואה, לוקחים בחשבון רק תשלומים שיש להם קשר לאותה הלוואה.

סוף דבר : הערעור על החלטת הנאמן מיום 26.12.2021 נדחה.